ברידג'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברידג' הוא משחק קלפים מבוסס לקיחות אותו משחקים ארבעה שחקנים, המחולקים לשני זוגות. בני הזוג יושבים אחד מול השני. המשחק מורכב משני חלקים: הכרזה וביצוע.
ענף הברידג' התחרותי בישראל מנוהל ומאורגן על ידי ההתאגדות הישראלית לברידג'.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ניתן לעקוב אחר ההיסטוריה של מספר משחקי קלפים דמויי ויסט מאז תחילת המאה ה-16. היו אלו משחקים מבוססי לקיחות עם מבחר וריאציות משניות. ויסט הפך למשחק המקובל, ורכש לו קהל חובבים לאורך מאות שנים, עד ימינו.
בשנות התשעים של המאה ה-19, הרעיון לפיו המחלק יכול לבחור סדרה אחת, שתהיה ה"שליט" זכה לפופולריות בארצות הברית ובריטניה והמשחק, שנוצר כונה "ברידג'-ויסט". בשנת 1904 הקונספט של שלב "הכרזה" כדי להחליט איזה שחקן יגדיר את סדרת השליט התקבל גם הוא, וגרסה זו כונתה "ברידג' הכרזה" (auction bridge).
הצורה המודרנית של המשחק עוצבה על ידי הרולד ונדרבליט. הוא פרסם בשנת 1925 את החוקים, שניסח למשחק הברידג' ואלו הפכו לצורה הדומיננטית של המשחק תוך שנים מעטות.
מילון אוקספורד טוען שמקור המלה האנגלית bridge הוא באופן הביטוי של המלה "ביריץ'", ממקור מזרח-תיכוני בלתי ידוע. לפי המילון, ישנן השערות שמקור המלה מהצרוף בשפה התורכית "ביר-אוץ'" - bir-üç, אותו ניתן לתרגם ל"אחד-שלוש", מושג שיכול לתאר את העובדה שבמהלך המשחק "יד" אחת פתוחה בעוד שלוש "ידיים" סגורות.
[עריכה] החלוקה
כדי לשחק ברידג' יש להצטייד בחפיסת קלפים מלאה, המכילה 52 קלפים - 13 מכל סדרה, ללא ה"ג'וקרים" או קלפי פרסומת. שחקן אחד, המחלק, מחלק 13 קלפים לכל שחקן. בסיבוב הבא המחלק יהיה השחקן שיושב לשמאלו של המחלק הנוכחי. לשם נוחות, משתמשים בדרך כלל בשתי חבילות קלפים, כך שבן-זוגו של המחלק הנוכחי מערבב את קלפי החפיסה שאינה בשימוש עבור הסיבוב הבא.
[עריכה] ההכרזה
המחלק הוא גם המכריז הראשון, וההכרזה נמשכת בכיוון השעון עד ששלושה שחקנים מכריזים ברצף "עבור" (pass) לאחר הכרזה אחרת כלשהי. הכרזה יכולה להיות הצעה (הכרזה פשוטה), "עבור", כפל (double) או כפל-כפליים (redouble).
כל שחקן יכול בתורו במהלך ההכרזה לעשות אחד מהבאים:
- לבצע הצעה
- להכריז "עבור"
- להכריז "כפל", אם ההכרזה האחרונה לא הייתה הצעה הייתה של הזוג
- להכריז "כפל-כפליים" אם ההכרזה האחרונה הייתה של היריבים והייתה "כפל"
הכרזה, שהיא הצעה צריכה לכלול את מספר הלקיחות הנוספות, שהזוג מתחייב לקחת (מאחת ועד שבע) ואת הסדרה השליטה, או "ללא שליט". הכרזות לדוגמה: "1 עלה", "3 ללא שליט". הלקיחות הן נוספות שכן הזוג מתחייב מלכתחילה, בהכרזה, לקחת שש לקיחות לפחות.
כל הכרזה חייבת להיות גבוהה יותר מההכרזה שלפניה, על ידי נקיבה במספר גדול יותר של לקיחות נוספות, או על ידי נקיבה באותו מספר של לקיחות, אבל בסדרה שנחשבת עדיפה. סדר העדיפות בין הסדרות, מהגבוה לנמוך הוא: ללא שליט(NT) , עלה ♠, לב ♥, יהלום ♦ , תלתן ♣.
ההכרזה מסתימת, כאמור, כאשר הוכרז שלוש פעמים ברציפות "עבור" לאחר הכרזה אחרת (הצעה, כפל, או כפל-כפליים). ההכרזה האחרונה הופכת להיות ה"חוזה". השחקן מהזוג, שהכריז את החוזה ושהכריז ראשון את סדרת השליט (או ללא שליט) יהיה ה"כרוז".
אם ההכרזה נפתחת בארבע הכרזות "עבור", אזי המשחק מסתיים באפס נקודות והקלפים מועברים למחלק הבא.
[עריכה] שיטות הכרזה וקונבנציות
לבני הזוג מותר להעביר מידע על הקלפים שברשותם, אך זאת במגבלות הבאות:
- מותר להעביר מידע רק על ידי הכרזות והשלכת קלף בעת לקיחה, ושום אמצעי אחר.
- כל המידע צריך להיות מוסבר ליריבים, במידה והם שואלים.
כלומר, זוג יכול לייחס להכרזות משמעויות שונות, כל זמן שהן מובהרות ליריבים. כאשר ההכרזה אינה טבעית אלא משקפת קונבנציה אשר אינה נפוצה, השותף של מכריז הכרזה זו צריך לציין זאת (למשל, על ידי הנחת כרטיס ה-Alert, ראו קופסאות הכרזה להלן) על מנת לציין ליריבים שלהכרזה משמעות מיוחדת.
משמעות ההכרזות של הזוג מגדירה את שיטת ההכרזה. ישנן שיטות הכרזה מקובלות רבות בהן גורן, אקול, Standard American, פרסיז'ן (Precision) ועוד.
הכרזה, שמשמעותה אינה טווח נקודות מסוים ו"אורך" בסדרה המוכרזת או נכונות לשחק את החוזה בסדרה המוכרזת נקראת "קונבנציה". ישנן קונבנציות רבות, מהמוכרות יותר מהן: "סטיימן" (Stayman), "ג'קובי טרנספר" (Jacoby transfers) ו"בלקווד" (Blackwood).
ההחלטה איזו סדרה להכריז ובאיזה גובה היא לב שלב ההכרזה בברידג', אבל באופן כללי ניתן לומר, שהיא תלויה בהערכת השחקן את ידו. ישנן מספר טכניקות הערכה. הטכניקה הבסיסית ביותר היא ספירת הנקודות של מילטון. עליה יש המוסיפים שיטות כמו "ספירת לקיחות מפסידות" (losing trick count) ו"חוק סה"כ הלקיחות" (law of total tricks).
[עריכה] קונבציות בברידג'
בחלק זה של הערך בקונבנציות אולי יסומנו 2 שותפים במשחק כשחקן א' ושחקן ב'.
סטיימן (Stayman) - אחת הקונבנציות הנפוצות ביותר בברדיג', קונבנציה זו כה נפוצה עד שאף אינה מסומנת בALERT על כך שהשותף מכריז אותה. מטרת קונבנציה זו היא למצוא התאמה של רביעייה מול רביעייה, אם יש כזו, באחת מסדרות המייג'ור (כלומר לב ועלה). הכרזה זו מתבצעת לאחר ששחקן א' פתח בהכרזת 1NT (ללא שליט) או 2NT על ההכרזה הזו של שחקן א' אומר שחקן ב' ♣2 או ♣3 בהתאמה. ההכרזה של התלתן אינה תלתן טבעי (שיש קלפים בסדרת התלתן) אלא שואלת את שחקן א' אם יש לו רביעיות בסדרות המייג'ור. אפשרויות המענה של שחקן א' הן:
- להכריז יהלום (בלי קפיצה במספר)-אין לו רביעיות במייג'ור.
- להכריז לב (בלי קפיצה במספר)- יש לו רביעייה בלב.
- להכריז עלה (בלי קפיצה במספר)- יש לו רביעייה בעלה.
במקרה שלשחקן א' יש רביעיות בשני המייג'ורים נהוג להכריז קודם כל על הסדרה הנמוכה (לב) ואחר כך על הסדרה השנייה.
על כל תשובה של שחקן א' יכול שחקן ב' להגיב כך:
- אין התאמה עם שחקן א'- להכריז NT בגובה לפי הנקודות שלו (אם הוא חושב שאפשר לעשות סלאם הוא או יעלה לסלאם או ישתמש בקונבנציה ששואלת על אלופים, או בקונבנציה אחרת כדי להכריז סלאם. אם הוא חושב שיש רק משחק אז הוא יגיד 3NT וכד').
- יש התאמה עם שחקן א'- שחקן ב' מכריז את הסדרה בה הוא מצא התאמה אם השותף,בגובה לפי הנקודות שלו.
לפעמים שחקן ב' יגיד NT גם כשיש לו התאמה עם שחקן א', כי הקלפים בסדרה בה הוא מצא התאמה עם שחקן א' נמוכים(לדוג' 2,5,7 ו9 עלה לאחר ששחקן א' ענה ♠2)
יש כל מיני סוגים של סטיימן הבנויים על הסטיימן הבסיסי, ואלה חלקן:
check-back stayman-
papet stayman פפט סטיימן - הפפט סטיימן שואל גם על חמישיות וגם על רביעיות במייגור, את הפפט סטיימן שואלים כמו סטיימן רגיל אבל התשובות עליו שונות:
- ♦2- אין לי חמישיות במייגור אך יש לי רבעייה- על ה♦2 התגובות הן: ♥2 אומר על רביעייה בעלה, ♠2 אומר על רביעייה בלב.
- ♥2 - יש לי חמישייה בלב
- ♠2 - יש לי חמישייה בעלה
- 2NT- אין לי רביעיות או חמישיות במייגור ויש לי 15 נקודות
- 3NT- אין לי רביעיות או חמישיות במייגור ויש לי 17 נקודות
2 חלש(Weak 2)-אחת הקונבנציות המוכרות ביותר,אך קונבנציה זו מסומנת בAlert. קונבנציה זו מתקיימת על ידי קפיצה(לרוב פתיחה אך יש גם אפשרות לקפוץ ל2 במייג'ור אחרי פתיחה של שחקן אחר) ל2 במייג'ור [1]. פתיחה ב♠2 מסמלת שש קלפים בעלה ו6-10 נקודות ופתיחה ב♥2 מסמלת שש קלפים בלב ו6-10 נקודות. לקונבנציה יש כמה שיטות של תשובות.
טרנספר- קונבנציה זו היא אחת מהמוכרות ביותר, אך למרות זאת היא מסומנת בAlert. מטרת הקונבנציה היא להגיע להתאמה בסדרה הארוכה, אך גם שהכוח של שחקן א'(הקונבנציה מתבצעת לאחר ששחקן א' פתח של 1NT או 2NT, ופתיחות אלו מראות כוח) לא יראה ליריבים(אם שחקן א' יהיה הדומם אז היריבים יראו את כוחו). הטרנספר יכול להתבצע על כל הסדרות, אך הוא גם יכול להתבצע רק על מייג'ור(הטרנספר הנפוץ הוא רק על מייג'ור). הקונבנציה מתבצעת לאחר ששחקן א' פתח 1NT או 2NT. הטרנספר מתבצע על ידי כך ששחקן ב' מכריז סדרה הנמוכה בגובה אחד מהסדרה הארוכה שלו, משמעות ♦2 שיש 5-6 קלפים בלב, וכך ♥2 מספר על 5-6 קלפים בעלה ו2NT [2] מספר על 5-6 קלפים בתלתן, ו♣3 [3] מספר על אותו מספר קלפים ביהלום. בתגובה שחקן א' חייב לומר את הסדרה שחקן ב' סימן לו שהוא ארוך בה. אחרי ששחקן א' הכריז את הסדרה המסומנת על ידי הטרנספר, לשחקן ב' יש כמה אפשרויות לתגובה, המראות לשחקן א' את מספר הנקודות והקלפים בסדרה אותה הוא הראה:
- הכרזת עבור- במקרה ששחקן ב' עשה את הטרנספר עם 0-7 נקודות.
- הכרזת הסדרה המדוברת במספר הגבוה במספר אחד מהמספר ששחקן א' הכריז- מראה 6 קלפים בסדרה, עם מספר נקודות גבולי, ששואל את שחקן א' אם יש לו את מינימום הנקודות שהבטיח, או שיש לו מספיק נקודות למשחק.
- הכרזת 3NT - מראה 5 קלפים בסדרה המדוברת, אם מספיק נקודות למשחק
- הכרזת משחק בסדרה המדוברת- יש 6 קלפים בסדרה המדוברת ומספיק נקודות למשחק.
- הגעה לסלאם -שאלה על אלופים, או שיטה אחרת להגעה לסלאם. יש 6 קלפים והרבה נקודות.
בלקווד(Blackwood) מטרת הקונבנציה היא להגיע לסלאם, על ידי כך שיודעים כמה אלופים יש לאותו זוג. הקונבנציה שואלת על אלופים,. הקונבנציה מתבצעת אחרי שהזוג שמשחק בה הגיע להתאמה בסדרה מסוימת, אך לזוג יש הרבה נקודות, והוא חושב שיוכל להגיע לסלאם. אחרי ההסכמה על הסדרה אחד השותפים מכריז את הקונבנציה על ידי הכרזה של 4NT. התשובות ל4NT הן:
- ♣5 - יש לו 0 או 4 אלופים(לרוב אפשר לדעת לפי כך שהשחקן הראה או לא הראה נקודות)
- ♦5 - יש לו אלוף אחד
- ♥5 - יש לו 2 אלופים
- ♠5 - יש לו 3 אלופים
לאחר לשותף יש מספר אפשרויות והן:
- להשאר בגובה 5 בסדרה שהוחלטה לפני שאלת הבלקווד, לפעמים האפשרות אינה אפשרית כי סיכמו על סדרה בגובה נמוך יותר מהתשובה על האלופים (אם סיכמו על תלתן והשותף ענה שיש לו אלוף אחד אין אפשרות להכריז 5 תלתן כי הכרזה כזו אינה לפי כללי המשחק)
- לעלות ל6 בסדרה שסוכמה
- לשאול על מלכים במסגרת הבלקווד (ראו הסבר למטה)
אם יש את כל האלופים ושואל הבלקווד חושב שיש סלאם גדול יש לו אפשרות לשאול 5NT וכך לשאול על מלכים, התשובות לכמה מלכים יש דומות לתשובות לכמה אלופים יש ואלו התשובות:
- ♣6 - יש לו 0 או 4 מלכים
- ♦6 - יש לו מלך אחד
- ♥6 - יש לו 2 מלכים
- ♠6 - יש לו 3 מלכים
לאחר השאלה על המלכים יש אפשרות להישאר ב6 בסדרה המסוכמת (אם זה אפשרי לפי הכללים) ויש אפשרות לעלות לסלאם גדול בסדרה המסוכמת.
על הבלקווד הבסיסי מבוססות עוד קונבנציות דומות והנה כמה מהן:
Roman Key Card Blackwood (RKCB) - הRKCB נשאל כמו בלקווד רגיל (4NT אחרי סיכום על סדרה) אך הקונבנציה מחשיבה גם את המלך בסדרה המוסכמת כאלוף וכך יש 5 אלופים. התשובות על ה4NT בRKCB הן כאלו:
- ♣5- יש לו 0 או 3 אלופים
- ♦5- יש לו 1 או 4 אלופים
- ♥5- יש לו 2 או 5 אלופים
- ♠5- יש לו 2 או 5 אלופים ומלכה בסדרה המסוכמת
ואם לאחר מכן השותף למחליט לשאול גם על מלכים (ובתושבה על האלופים החשיבו את המלך בסדרה המסוכמת) לא מראים את המלך בסדרה המסוכמת [4].
שאלה על מלכים ואלופים ביחד -
[עריכה] כיצד לשחק את ה"יד"
השחקן מהזוג שזכה בהכרזה (כלומר הזוג שהתחייב לבצע את החוזה), שהיה הראשון שהכריז את הסדרה אותה משחקים הוא הכרוז. שותפו הופך להיות הדומם.
משחק הלקיחה הראשונה מתחיל אצל השחקן היושב לשמאלו של הכרוז. שחקן זה מניח את אחד הקלפים שבידו על השולחן. לאחר שהונח הקלף, פורש הדומם את קלפיו, גלויים לעיני כל, על השולחן. קלפים אלו מעתה והלאה הם בשליטת הכרוז, שמורה לדומם איזה קלף להניח בכל פעם שתורו של הדומם להניח קלף.
כעת מתנהל המשחק כמו כל משחק לקיחות - השחקן שזכה בלקיחה מוביל את הקלף הראשון של הלקיחה הבאה (אם הכרוז זכה בלקיחה על ידי שימוש בקלף מהדומם, עליו להוביל את הלקיחה הבאה מהדומם). ההחלטה אם יש סדרת שליט, ואם כן, איזו היא, התקבלה בעת ההכרזה.
[עריכה] טכניקות ביצוע
טרנס ריס, שכתב ספרי ברידג' רבים, ציין שישנן ארבע דרכים לזכות בלקיחה. ושתיים מהן הן פשוטות למדי:
- להניח קלף בעל ערך גבוה שאף אחד לא יכול להניח גבוה ממנו.
- "לחתוך" קלף גבוה של היריב על ידי שימוש בקלף מסדרת השליט.
- ליצור או "לפתח" רצף של קלפים מאותה סדרה, ואז הקלפים האחרונים בסדרה יזכו אף הם בלקיחות שכן ליריבים לא יהיו קלפים מסדרה זו והם לא יוכלו לחתוך על ידי שימוש בקלפים מסדרת השליט.
- לשחק באופן שמתחשב במיקום הקלפים אצל היריבים. למשל, אם קלף האלוף ("אס") בסדרה מסוימת נמצא בשחקן שמניח קלף לפניך, ולך יש את המלך בסדרה, הרי שהמלך יוכל לזכות בלקיחה.
ניתן לבטא כל טכניקת ביצוע כווריאציה על אחת מארבע הדרכים לעיל.
הדרך האופטימלית לבצע משחק דורשת מחשבה עמוקה ונסיון, והיא מסובכת מכדי לתאר במאמר קצר זה. עם זאת, להלן כמה רעיונות בסיסיים:
הסתברויות שחשוב לזכור על מיקום הקלפים הגבוהים.
- ההסתברות שקלף גבוה כלשהו, למשל המלך, נמצא בידיו של אחד מהיריבים: 50%
- ההסתברות ששני קלפים גבוהים כלשהם, למשל המלך והמלכה, נמצאים בידיו של אחד מהיריבים: 25%
- ההסתברות שלפחות קלף גבוה כלשהו מתוך שניים, למשל המלך והמלכה, נמצא בידיו של אחד מהיריבים: 75%
כאשר מפתחים סדרה ארוכה של קלפים, חשוב לזכור את ההסתברות ששאר הקלפים בסדרה מחולקים באופן שווה בין היריבים. באופן כללי ניתן לומר שאם מספר שאר הקלפים בסדרה הוא זוגי, אז סביר יותר שהם דווקא לא מחולקים שווה בשווה; ואם מספר הקלפים הנותרים הוא אי זוגי, אז הקלפים ככל הנראה מחולקים כמעט שווה בשווה בין היריבים. לדוגמה, אם לכרוז ולדומם ישנם שמונה קלפים מסדרת השליט, קלפי השליט בידי היריבין מחולקים (בהסתברות של 68%) 3-2 (כלומר אחד מהיריבים אוחז שלושה קלפי שליט, והשני אוחז בשנים הנותרים) וניתן לגבות את כל השליטים בשלושה סיבובים. אם בידי הכרוז והדומם רק שבעה קלפים מסדרת השליט, סביר יותר שיתר השליטים מחולקים 4-2 (48%) מאשר 3-3 (36%).
[עריכה] טכניקות בסיסיות של הכרוז
לשחקני ברידג' מתחילים כדאי להכיר את המהלכים הבאים:
- חיתוך
- crossruff
- פיתוח סדרה
- עקיפה
- holdup (בחוזים ללא שליט)
- managing entries
- מתי למשוך קלפי שליט
[עריכה] טכניקות מתקדמות של הכרוז
לשחקנים מתקדמים כדאי גם להתמקצע בטכניקות והרעיונות הבאים:
- ספירת היד (מעקב אחר אופן חלוקת הסדרות והקלפים בידי היריבים, על סמך ההכרזה והמשחק)
- coup
- duck
- היפוך הדומם
- endplay
- Morton's Fork Coup
- משחק בטוח
- לחץ
- trump coup
[עריכה] טכניקות בסיסיות של ההגנה
- הובלת הפתיחה
- מתי להוביל בשליט
[עריכה] טכניקות מתקדמות של ההגנה
- המנעות מ-endplay או לחץ
- ספירת היד (מעקב אחר אופן חלוקת הסדרות והקלפים אצל השותף ואצל הכרוז, על סמך ההכרזה והמשחק)
- הובלת הפתיחה - שימוש במידע מההכרזה
- סימון
- uppercut
[עריכה] שיטות ניקוד
כמו בכל משחק קלפים, הניקוד בברידג' תלוי בערך הקלפים שביד. כדי להקטין את השפעת גורם המזל ולהגביר את השפעת היכולת, לא מסתכלים בתחרויות ובמועדונים על הניקוד של מישהו במנותק, אלא משווים אותו לכל הזוגות ששחקו את אותה חלוקת קלפים. ישנן שתי שיטות ניקוד עיקריות: זוגות וקבוצות.
[עריכה] משחקי זוגות (ניקוד נקודות-משחק)
במשחקי זוגות, כל "יד" (חלוקה) משוחקת על ידי מספר זוגות, ואז משווים את כל התוצאות. כל זוג צובר שתי נקודות-משחק על כל זוג שקיבל פחות נקודות על אותה יד, ונקודה אחת לכל זוג שקיבל את אותו מספר של נקודות על היד. אז מסכמים את הניקוד על כל הידיים כדי להחליט מיהו הזוג הזוכה. בדרך כלל הניקוד ניתן בסופו של דבר כאחוז ממקסימום תיאורטי: 100% משמעו שהזוג צבר יותר נקודות מכל שאר הזוגות בכל הידיים.
[עריכה] משחקי קבוצות
במשחקי קבוצות, שני זוגות מרכיבים קבוצה של ארבעה שחקנים, שמשחקת כנגד קבוצה אחרת. כל יד משוחקת פעמיים בצורה הבאה:
נניח שקבוצה א' משחקת נגד קבוצה ב'. בפעם הראשונה שהיד משוחקת, זוג אחד מקבוצה א' משחקים את קלפי צפון-דרום וזוג אחד מקבוצה ב' משחק את קלפי מזרח-מערב; כאשר היד משוחקת שוב, אז שני הזוגות הנותרים משחקים, אך הפעם הזוג מקבוצה א' אוחז בקלפי מזרח-מערב, והזוג מקבוצה ב' אוחז בקלפי צפון-דרום. כמובן, אסור לקבוצות לדון על המשחקים בזמן שביניהם. לאחר שהיד שוחקה פעמים, משווים את תוצאות שני המשחקים וקובעים ניקוד על סמך הניקוד הכללי. למשל, אם זוג אחד זכה ב+1000 נקודות ביד, ואילו בני זוגם לקבוצה קיבלו -980 נקודות, הרי שסה"כ קיבלה הקבוצה על היד +20 נקודות.
אז משתמשים באחת משתי דרכים כדי לקבוע מי מנצח. בשיטת "board-a-match", לכל יד יש משקל שווה; בכל יד ניתן לנצח, להפסיד, או להגיע לתיקו. בניקוד IMP (ראשי תיבות של International Match Points), מתרגמים את ההבדל תוך שימוש בסולם של 0-24, שמכווץ את הפרשי הניקוד.
[עריכה] ניקוד - ראבר
במשחק בין חברים בדרך כלל משחקים ראבר. בראבר, זוכים בנקודות נוספות על השלמת הראבר - השלמת שני משחקים (100 נקודות) פעמיים. ישנן גם שני סוגים של נקודות - מתחת לקו ומעל הקו. רק נקודות מתחת לקו נחשבות לצורך השלמת משחק.
[עריכה] ניקוד על הביצוע
אם הכרוז ביצע את החוזה, אז גובה החוזה כפול מכפיל תלוי-סדרה, נרשם מתחת קו. כל לקיחה עודפת מוכפלת גם היא במכפיל, אך נרשמת מעל הקו.
המכפיל הוא 20 עבור תלתן ויהלום (סדרות ה"מיינור") ו-30 עבור לב ועלה (סדרות ה"מייג'ור"). עבור ללא שליט, המכפיל הוא גם 30, אך מוסיפים 10 נקודות נוספות מתחת לקו.
דוגמאות:
הכרזה: 2 תלתן, נלקחו 9 לקיחות: 40 (2x20) נקודות מתחת, 20 (1x20) מעל הקו.
הכרזה: 4 לב, נלקחו 10 לקיחות: 120 (4x30) נקודות מתחת, 0 (0x30) מעל הקו.
הכרזה: 4 ללא שליט, נלקחו 11 לקיחות: 130 (4x30+10) נקודות מתחת, 30 (1x30) מעל הקו.
[עריכה] משחק וראבר
אם לזוג יש 100 נקודות או יותר מתחת לקו (כתוצאה ממשחק יד אחת או יותר), הזוג זכה במשחק, וכל הניקוד מתחת לקו עד כה הופך לניקוד מעל לקו. כלומר, כדי לזכות במשחק, הזוג צריך להכריז ולבצע חוזה בגובה חמש בסדרות המיינור, או ארבע בסדרות המייג'ור, או שלוש ללא שליט (או צירוף כלשהו של ניקוד חלקי).
הזוג הראשון שזוכה בשני משחקים זוכה בראבר. הם מקבלים בונוס של 700 נקודות אם ניצחו בשני משחקים או 500 אם גם היריבים זכו במשחק אחד.
[עריכה] פגיעות ובונוסי סלאם
זוג שביצע משחק אחד נקרא "פגיע", מה שמשפיע על בונוסי סלאם ועל לקיחות חסרות.
אם שחקן מכריז ומבצע חוזה בגובה 6 (כל הלקיחות פרט לאחת) מסדרה כלשהי (או לא שליט) הוא ביצע "סלאם", מה שמעניק לו בונוס (מעל הקו) של 500 נקודות אם הוא לא פגיע, ו-750 נקודות אם הוא פגיע. אם שחקן מכריז ומבצע חוזה בגובה 7 (כל הלקיחות) הוא ביצע "גראנד סלאם", מה שמעניק לו בונוס של 1000 נקודות מעל הקו אם הוא לא פגיע, ו-1500 נקודות אם הוא פגיע.
[עריכה] לקיחות חסרות
אם זוג אינו מבצע את החוזה שהתחייב לבצע, היריבים זוכים בנקודות מעל הקו. אם הזוג שלא ביצע היה לא פגיע, היריבים זוכים ב-50 נקודות לכל לקיחה חסרה, ו-100 אם הזוג פגיע.
[עריכה] הכפלה
אם היריבים הכפילו את החוזה, והכרוז ביצע, אז הזוג שביצע מקבל כפל נקודות על הלקיחות שהתחייב לבצע, אך מקבל ניקוד נוסף מיוחד על כל לקיחה עודפת - 100 נקודות לכל לקיחה עודפת אם הזוג שביצע אינו פגיע, ו-200 אם הזוג פגיע. נוסף על כך, הזוג שביצע זוכה ב-50 נקודות נוספות "על העלבון". כל הערכים הללו מוכפלים אם הוכרז כפל-כפליים.
בונוסי סלאם אינם מושפעים מכפל, כמו גם בונוסי ראבר - למרות שראבר מושפע מכפלים, שכן הכפל מגדיל את מספר הקודות שנצבר מתחת לקו, וכך, הזוג שהוכפל יגיע מהר יותר למשחק.
אם היריבים הכפילו את החוזה, והכרוז כושל בביצועו, אז הזוג המכפיל זוכה בנקודות כדלהלן:
- אם הזוג המבצע אינו פגיע, אז היריבים זוכים ב-100 נקודות על הלקיחה הראשונה מתחת לחוזה, 200 על השנייה והשלישית, ו-300 על כל לקיחה נוספת.
- אם הזוג המבצע פגיע, אז היריבים זוכים ב-200 נקודות על הלקיחה הראשונה מתחת לחוזה, ו-300 על כל לקיחה נוספת.
גם הערכים הללו מוכפלים אם הוכרז כפל-כפליים.
[עריכה] הערת שוליים - שינויים בשיטת הניקוד
בעבר שיטת הניקוד הייתה שונה במעט. הקנס על לקיחות חסרות בכפל, לא פגיע, היה 100 על הלקיחה החסרה הראשונה ו-200 על כל לקיחה חסרה נוספת. השינוי בוצע עקב העובדה שהיה כדאי להקריב חוזה מול גראנד סלאם. גראנד סלאם פגיע שווה 1500 (בונוס סלאם) + 500 (בונוס משחק) + 210 (סדרת מייג'ור) = 2210. לעומת זאת, הפסד של 11 לקיחות, מוכפל, לא פגיע, היה 2100 - הקרבה רווחית.
נוסף על כך, "בונוס העלבון" על ביצוע חוזה של כפל-כפליים היה רק 50 נקודות. ערך זה שונה ל-100 כך שביצוע חוזה בגובה חמש בסדרות המיינור, כפל-כפליים, עם לקיחה עודפת, יהיה עדיף תמיד (פגיע או לא פגיע) על סלאם לא מוכפל.
[עריכה] ניקוד - ברידג' תחרותי
בתחרויות ברידג' ובמשחקים במועדונים, לכל יד יש ניקוד משלה, והיא לא חלק מראבר. זה משנה (ומפשט) את הניקוד שתואר לעיל.
בשיטת ניקוד זו, אם הכרוז ביצע את החוזה, הזוג מקבל נקודות עבור הלקיחות שהתחייב לקחת ועבור הלקיחות הנוספות כפי שתואר (20 לכל לקיחה מעבר ל-6 בתלתן/יהלום, 30 לכל לקיחה בלב/עלה, 30 + בונוס לכל לקיחה בללא שליט, עם אפשרות להכפלה או לכפל-כפליים). אם החוזה שהוכרז היה מספיק כדי לצבור 100 נקודות או יותר, הזוג זכה ב"משחק", שזוכה ב-300 נקודות נוספות בלא-פגיע ו-500 בפגיע. אם הוא נמוך יותר, אז הזוג זוכה ב-50 נקודות.
הבונוס לסלאם, הבונוס "על העלבון" והניקוד עבור לקיחות שהופסדו ולקיחות-יר שהוכפלו זהים למה שתואר לעיל.
בברידג' תחרותי, בכל סדרה של ארבע ידיים, הפגיעויות "כולם פגיעים", "אף אחד לא פגיע", "פגיע מול לא פגיע" ו"לא פגיע מול פגיע" יופיעו פעם אחת, בסדר מוגדר מראש.
[עריכה] קופסאות הכרזה ומסכי הפרדה
בתחרויות משתמשים ב"קופסאות הכרזה" (bidding boxes) בדרך כלל. קופסת הכרזה היא קופסה של כרטיסיות, שעל כל אחת מהם רשומה אחת מההכרזות האפשריות בברידג'. במקום להכריז בקול, השחקן מציג את הקלף המתאים מהקופסה. שיטה זאת מונעת העברת מידע אסורה בבחירת המילים או בטון הדיבור. בתחרויות עילית משתמשים אף במסכי הפרדה (bidding screens). אלו הם מסכים אותם מניחים באלכסון על השולחן, והם מונעים מהשחקן לראות את שפת הגוף של בן זוגו במהלך המשחק, ו/או את עוויות פניו.
[עריכה] ברידג' ברשת האינטרנט
ישנם מספר אתרים, חלקם חופשיים בעוד אחרים מחייבים רישום, המאפשרים לשחק ברידג' ברשת. OKBridge הוא הוותיק מביניהם; ואפשר למצוא שם שחקנים ברמות שונות, ממתחילים ועד אלופי עולם. למספר אגודות ברידג' ביניהן ה-American Contract Bridge League, ה-English Bridge Union וה-Dutch Bridge Union מחזיקים גם הם שרתי ברידג'.
בין האתרים החופשיים, Bridge Base On-line נחשב לאתר שמקפיד על רמה גבוהה של אתיקה, ואפשר למצוא בו שחקנים ברמה עולמית.
ישנם יתרונות רבים למשחק ברשת:
- האפשרות לבחור מתי לשחק.
- האפשרות לבחור את מתחריך. במשחק במועדון אתה עלול להדרש לשחק נגד זוגות חלשים, לא נחמדים, או חזקים מדי לרמתך. ברשת אתה יכול לשחק מול שחקנים ברמה קרובה מאוד לרמתך.
- רוב השרתים מציעים שיטות דירוג שחקנים מדיוקות. שיטות הניקוד של ה-ACBL וה-EBU לוקחות בחשבון גם כמה זמן שחקן כלשהו משחק ולא בהכרח מהי רמתו; בעוד המערכות הממוחשבות מנסות למדוד את יכולתו של השחקן בלי להתחשב במספר המשחקים ששיחק.
- ישנן פחות הגבלות על הקונבנציות שמותר להשתמש בהן.
- קל יותר לגלות רמאויות במשחקים ברשת, שכן ישנו רישום מדויק של כל הכרזה וביצוע. אומנם רמאות על ידי דרכים כמו שיחת טלפון בין בני הזוג היא אפשרית, אך ישנן פחות בעיות אתיות כמו הסקת מסקנות מטון הדיבור של בן הזוג שמתרחשת במשחק פנים אל פנים.
- ישנו רישום מדויק של כל יד, ועל כן קל לבדוק טענות כלשהן.
- אי אפשר לבצע מהלך לא חוקי בטעות, שכן התוכנה לא תקבל הנחת קלף או הכרזה שאינם חוקיים.
החיסרון המרכזי של משחק ברשת הוא שברידג' הוא משחק חברתי ואנשים רבים משחקים בו מכיוון שהם נהנים מהאווירה החברתית של מועדון הברידג'.
[עריכה] ברידג' בישראל
שחקני הברידג' בישראל השיגו הישגים רבים במהלך השנים, ביניהם:
פעמיים מקום שלישי באליפות העולם לנבחרות, ה"ברמודה בול" (1983 ו- )
מקום שני באליפות אירופה לנבחרות ( )
מקום ראשון באליפות אירופה הפתוחה לזוגות (אמיר לוין ודוד בירמן, מנטון 2003).
מקום ראשון באליפות אירופה הפתוחה לקבוצות (ישראל ודורון ידלין, אופיר ואילן הרבסט, אבי קליש, ליאוניד פודגור , מנטון 2003).
ישראל, בעיקר לאחרונה, מפורסמת בחממת הצעירים שלה, שזוכה בתארים רבים בקטגוריית הצעירים (עד גיל 25) ובקטגוריית שחקני נבחרת בתי הספר (עד גיל 20 ). בין ההישגים האלו:
מקום ראשון באליפות אירופה לנבחרות בתי ספר (אנגליה 2002).
מקום ראשון באליפות העולם לזוגות צעירים (עדי עזיזי ויובל ינר, הונגריה 2003).
מקום שני באליפות אירופה לנבחרות צעירים (פראג 2004).
מקום ראשון באליפות העולם עד גיל 21 (בנקוק 2006)
[עריכה] הגדרות של מונחים בסיסיים
- שליט
- חיתוך
- היפוך הדומם
- crossruff
- עקיפה
- הכרזה - הצהרה מהצורה <מספר> <סדרה (או "ללא שליט")> שבאופן כללי היא הצהרת כוונות לגבי מספר הלקיחות שהמכריז מאמין שהוא ובן זוגו יוכלו לקחת; ישנן הכרזות שיכולות לקבל משמעות מיוחדת המוגדרות על פי מבחר של "קונבנציות".
- call
- עבור (pass) - הכרזה שמשמעותה שהמכריז אינו מעוניין להכריז בסיבוב זה.
- סדרות המייג'ור - עלה ולב על סדרות המייג'ור הניקוד יותר גבוה ממינור
- סדרות המיינור - יהלום ותלתן על סדרות המיינור הניקוד יותר נמוך מעל סדרות המייג'ור
- סלאם - הכרזה וביצוע של חוזה שבו הזוג לוקח שתיים-עשרה לקיחות. גראנד סלאם הוא הכרזה וביצוע של חוזה שבו הזוג לוקח את כל שלוש-עשרה הלקיחות.
- משחק
- ראבר- משחק ראבר הוא אחת מהדרכים לבצע משחק חברתי, שמתנהל עד אשר אחד הזוגות זוכה בשני משחקים (100 נקודות "מתחת לקו").
- כפל (Double)- אם השחקנים שלא הכריזו חושבים שהכרוז לא יוכל לבצע את החוזה הם לעתים מכריזים כפל. הכפל מכפיל את הנקודות שההגנה תקבל אם היא תפיל את החוזה אך אם הכרוז יבצע את החוזה יוכפלו הנקודות שהוא יקבל. לעתים משתמשים בכפל גם כדי לסמן לשותף מה טיב הקלפים שבידו של המכריז.
- כרוז - השחקן מהזוג שזכה בחוזה המבצע את היד.
- דומם - בן זוגו של הכרוז, שידו מונחת על השולחן ומשוחקת על ידי הכרוז.
- הגנה - הזוג שאינו הכרוז והדומם.
- board - לוח בו מסודרים הקלפים, בכל לוח יש ארבע ידיים
- ללא שליט (NT) - יד שבה לא נקבע משחק עם סדרת שליט.
- ACBL - American Contract Bridge League
- דירקטור - מנהל תחרות
- revoke-אדם כלשהו לא שירת את הסדרה המשוחקת ומקבל עונש, העונש הוא שיריביו מקבלים לקיחה או שני לקיחות תלוי מה אם הוא לקח את הקלף או לא.
- הובלה מחוץ לתור (LEAD OUT OF TURN)- זה שמימינו של הכרוז הוביל במקום זה שמשמאלו של הכרוז.
- פגיעות - ראו הפסקה על ניקוד לעיל.
- ניקוד חלקי- הכרוז הגיע להסכם של פחות ממשחק עם שותפו.
- איתות
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: ברידג' |
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יש אנשים שמשחקים את הקונבנציה גם במיינור, אך הקונבנציה אינה נפוצה במיינור ולרוב פתיחה בגובה 2 במיינור מסמלת חוזק
- ^ יש שיטות שמכריזים ♠2 כדי להראות על 5-6 קלפים בתלתן
- ^ בשיטות עליהן מדובר בהערה הקודמת 2NT מראה על 5-6 קלפים ביהלום
- ^ התשובות למלכים הם כמו בלקווד רגיל
