גורד שחקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מגדלי פטרונאס בקואלה לומפור, מלזיה

גורד שחקים הוא מבנה גבוה מעשה ידי אדם, המאפשר פעילות אנושית בתוכו, בעיקר למגורים או למשרדים (אובליסק, לדוגמה, אינו נחשב גורד שחקים, משום שאינו מאפשר זאת). לרוב, גובהו של גורד השחקים עומד על 150 מטרים ומעלה.

[עריכה] הגדרה

בעבר הלא רחוק בניינים מעל גובה 6 קומות היו נדירים ומיוחדים מאוד בנוף העירוני. כיום לעומת זאת, ההגדרה למבנה גבוה הוא בניין שגובהו מעל 12 קומות, ולמבנה של גורד שחקים מעל 100 מטרים, למרות שההגדרה גמישה ולפעמים גם ביניינים נמוכים יותר נכללים בקטגוריה. קיימות מספר הגדרות למדידת המבנה הגבוה בעולם, כאשר מחשיבים או מחסירים תוספות בניה שונות או מבנה אנטנות הנבנים על הגג. כיום קיימים בעולם מעל מאה אלף מבנים בעלי מעל 12 קומות.

[עריכה] התפתחות גורדי השחקים

בתנ"ך מוזכר גורד השחקים הראשון - מגדל בבל, ומכאן נקראים בעברית מבנים גבוהים בשם מגדלים. בניית מגדל בבל הייתה כביכול הפעם הראשונה שהאדם שאף להגיע לשמיים.

תולדות האדריכלות רצופה במבנים רבים אשר ניסו להיות כמה שיותר קרובים לשמיים ולהיות יותר גבוהים מהבניין הגבוה ביותר שנבנה עד כה. הדבר היה קיים גם בפירמידות במצרים ובמונומנטים שבנו היוונים ורומאים בעת העתיקה. באדריכלות הגותית של ימי הביניים נבנו צריחים לקתדרלות הגותיות שניסו כל פעם להיבנות יותר ויותר גבוה. תקופת השיא של האדריכלות הגותית נקראת באנגלית High Gothic בין השאר בגלל שאיפתה לגובה. הקתדרלה הגבוהה ביותר מתקופה זו היא קתדרלת לינקולן שבאנגליה שגובהה מגיע ל-160 מ'. קתדרלות גותיות רבות קרסו תוך כדי בנייתן או לאחר השלמתן משום שנבנו גבוה יותר משיכלו להישאר יציבות.

לקראת אמצע המאה ה-19, עם המהפכה התעשייתית, החלו הערים האמריקאיות לגדול במהירות ולהצטופף מאוד במרכזן. משנות ה-80 של המאה ה-19 החלה תחרות לא רשמית בין בנייני העיר שיקגו והעיר ניו-יורק כאשר כל מספר שנים בניין אחר זכה לתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם". המירוץ החל למעשה בשיקגו, בה התפתח גם סגנון מקומי של בנייני משרדים רבי קומות שזכה לימים לכינוי "אסכולת שיקגו".

כיום, אותה תחרות בלתי רשמית של הבניין הגבוה בעולם מתנהלת בעיקר במזרח אסיה. גורדי השחקים הגבוהים ביותר נבנים כיום בערים הגדולות בסין, בעיקר בבייג'ינג הנמצאת בתנופת בנייה חסרת תקדים לקראת האולימפידה הצפויה ב-2008. גורדי שחקים נוספים נבנו במדינות נוספות כגון יפן, מאלזיה, דרום קוריאה וטאיוואן. קיימים תכנונים לגבי גורדי שחקים נוספים, בעלי גובה דמיוני, גם באיחוד האמירויות הערביות שמפרץ הפרסי.

את התפתחות גורדי השחקים המודרנים איפשרו שיפורים טכנולוגיים שבראשם המעלית. כמו כן, טכנולוגיית הבנייה בבטון מזוין וחומרי בנייה קלים כגון הפלדה שיפרו את היכולת לבנות מבנים גבוהים וחזקים יותר. עם התפתחות הבנייה בעזרת חומרים טובים יותר או בנייה סביב ליבה נעשתה בנייתם של גורדי שחקים לאפשרית, וכיום גורדי שחקים הגבוהים ביותר מתנשאים לגובה של 500 מטרים ואף יותר.

בתחילה שימשו גורדי השחקים למשרדים ומסחר בלבד, אך כיום הם משמשים למגוון יעודים נוספים כגון מגורים, מלונות, מצפים ותיירות, חינוך, מבני תרבות, מוזיאונים ועוד.

גורדי השחקים נפוצים בערים ככל ששטחי הבנייה מצטמצמים ומחיר המגרשים, בעיקר במרכז הערים, עולה. למעשה, גורד השחקים הוא הכפלה לגובה של קרקע המגרש הנתונה והוא איפשר את ההתפתחות הגדולה של ערי הענק, מטרופולינים, בעלות אוכלוסייה של מיליוני אנשים.

[עריכה] גורד השחקים הגבוה בעולם

רשימת המגדלים שנשאו בתואר "גורד השחקים הגבוה בעולם":

[עריכה] ראו גם

• גורדי שחקים בישראל
• רשימת גורדי השחקים בישראל - מעל ל-100 מטרים.
• אדריכלות
• בנייה
• קטגורית גורדי שחקים.
• רשימה של 200 גורדי השחקים הגבוהים בעולם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גורדי שחקים

• גורדי שחקים וכוחות טבע דינמיים - אתר עמלנט
• פורום גורדי שחקים בתפוז - מכיל צילומים עדכניים של גורדי שחקים ברחבי הארץ
• אתר גורדי השחקים העולמי
• ישראל באתר גורדי השחקים העולמי
• תל אביב במבט חדש - אתר המוקדש לגורדי שחקים בתל אביב
• עמיר נהרי, הבניינים הגבוהים בעולם