בוהמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנשי הבוהמה הם אמנים ואנשי רוח המנהלים אורח חיים שונה ובלתי-שגרתי.
מקור המילה במאה ה-15, אז גירש מלך בוהמיה, זיקמונד, את כל הצוענים מארצו אל צרפת. הללו חיו שם בקהילות סגורות, והשמועות בנוגע לאורח חייהם המשונה פרחו. לאחר כ-400 שנה, במאה ה-19, נדבק המושג אל האמנים, ואילו הצוענים עצמם כבר מזמן לא נקראו "בוהמים".
אורח חייהם של אנשים בוהמים נקשר רבות לשימוש בסמים ולמתירנות; עם זאת, כמה מהיוצרים החשובים ביותר של המאה ה-20 נחשבו (בעיני עצמם או אחרים) כבוהמים. ההגדרה המילונית המקובלת כיום לבוהמי היא: "אדם בעל נטיות אמנותיות או רוחניות, החי ונוהג ללא התחשבות בכללים ובמוסכמות המקובלות".
קהילות בוהמה פרחו בערים מסוימות בתחילת המאה ה-20, ובמיוחד בשכונות ספציפיות: שוואבינג במינכן; מונמרט ומונפרנס בפריז; גריניץ' וילג' בניו יורק; נורת' ביץ' והייט-אשבורי בסן פרנסיסקו; סוהו, פיצרוביה וצ'לסי בלונדון. "בוהמות" מודרניות ניתן למצוא באמסטרדם שבהולנד; בוילנה, בירת ליטא; בקטמנדו, בירת נפאל; ובצ'אנג ראי שבתאילנד. בישראל, מרכז הבוהמה של היום מתרכז בעיר תל אביב, בשנים קודמות היו מרכזים בוהמיים גדולים גם בצפת, עין הוד וירושלים.