אהוד בנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אהוד בנאי

מקור	ירושלים, ישראל
שנות פעילות	1981—היום
ז'אנר	רוק זמר עברי
חברת תקליטים	סי בי אס אן אם סי
חברי ההרכב	{{{חברי ההרכב}}}
חברים לשעבר	{{{חברים לשעבר}}}
{{{אתר}}}

אהוד בנאי (נולד ב-31 במרץ 1953) הוא זמר יוצר ישראלי, לדעת רבים מגדולי הזמרים והיוצרים בישראל.

[עריכה] ביוגרפיה

אהוד נולד בירושלים לשחקן יעקב בנאי, ממשפחת בנאי המפורסמת. כשהיה בן 4 עברה משפחתו לגבעתיים. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל.

במשך שנים רבות ניסה רבות להיכנס למודעות המוזיקלית בישראל, אך ללא הצלחה. הוא ניסה לעניין מפיקים שונים בשיריו וקיבל מכולם תשובות שליליות. הוא אף ניסה להתקבל ללהקת הברירה הטבעית ונדחה.

כשכבר היה על סף ייאוש, זכה בנאי בשנת 1985 לחזות סוף סוף בפריצתו הגדולה. הוא כתב ללהקת משינה את הלהיט "רכבת לילה לקהיר", ובהמשכה של אותה שנה כתב עם ההרכב החדש שליווה אותו - "הפליטים", שני שירים, שהצליחו והושמעו רבות ברדיו - "עיר מקלט" ו"עגל הזהב". בשנת 1986 השתתפו בנאי והפליטים באופרת הרוק השנויה במחלוקת "מאמי", שזכתה להצלחה גדולה.

בשנת 1987, כשהיה בן 34, הוציא בנאי את אלבומו הראשון, שנחשב לאחד האלבומים החשובים ברוק הישראלי של שנות ה-80. האלבום נקרא בפשטות אהוד בנאי והפליטים. באלבום הוא כלל שירי זעם ומחאה חברתית. בשירו "עבודה שחורה", הוא מוחה על אפליית היהודים בני העדה האתיופית וקורא לשוויון בישראל. כך למשל הוא אומר בשיר: "ומי יידע אם אברהם לא היה שחור"; או "הם שָנִים חלמו על בית ועכשיו זו המציאות, גם בבית זה קורה, נמשכת הגלות". בשיר "ערבב את הטיח" שר אהוד בנאי על הפועלים הערבים מעזה, על דרכם בין המחסומים, על עבודתם הקשה ומשכורתם הדלה. בנאי מרגיש הזדהות עם הפועלים העמלים קשה כאשר הוא שר "שאול ואני מקפלים את הבדים" בשירו "פועל במה", שכן תחילת דרכו לא הייתה סוגה בשושנים. בשיר "דם", מקונן בנאי על הרעות החולות של העיר אמסטרדם. בשיר "ממשיך לנסוע" בנאי מבטא את סלידתו מהעיר הגדולה ואת הרגשת החופש כשהוא יוצא ממנה: "הלב שקפא הפשיר לא חוזר לעיר ממשיך לנסוע...".

בשנת 1989 הוציא בנאי את אלבומו השני שנקרא "קרוב", בעל צליל יותר מזרחי ופחות רוקיסטי, וכלל שירים רבים שהפכו ללהיטים, כגון "רחוב האגס 1", "כולם יודעים" ו"רוחות הצפון". באותה שנה הוציא בנאי גם תקליט הנקרא 'תחת שיח היסמין', שהוקדש לאגדות עם פרסיות שיעקב, אביו של בנאי, עיבד וסיפר.

ב-1992 יצא אלבומו השלישי של בנאי, בהפקה מוסיקלית של יהודית רביץ. אלבום זה הנקרא "השלישי" כלל להיטים כגון "דוד ושאול", "פלורנטין", "בגלגול אחר" ו"אל תפחד". הוצאת האלבום לוותה בסיבוב הופעות מוצלח.

ב-1996 יצא אלבומו הרביעי של בנאי "עוד מעט", שבו בין היתר השירים "סרט רץ", "יוצא לאור", "אביא לך", "כשחיכיתי לך על הספסל" והלהיט הגדול ביותר של בנאי עד אז, "מהרי נא".

בשנת 1998 יצא אלבומו החמישי של בנאי "טיפ טיפה" שהוא אסופה של שירים וקטעים כיליים מסרטים ומהקלטות שונות. בין היתר כלולים באלבום השירים "טיפ טיפה", "ניצוץ האהבה", "הכוכב של מחוז גוש דן", "ל"ג בעומר" ו"אנחת האדמה". בשנת 2001 הוציא בנאי ספר בשם "זוכר כמעט הכל", הכולל רשמים ממסעות, אירועים ואנקדוטות שונות.

ב2004 הוציא בנאי את אלבומו השישי "ענה לי". את השירים באלבום כתב והלחין בנאי לבדו. בין היתר מצויים בו הלהיטים "בלוז כנעני" (שנכתב לזכר מאיר אריאל), "היום", "גבולות", "ברוקלין" ו"היברומאן". האלבום הצליח בצורה מעוררת השתאות, ובעקבותיו יצא בנאי למסע הופעות רחב. בפברואר 2005 היה בנאי הזוכה הגדול בטקס פרסי ערוץ המוסיקה הישראלית וזכה בשלושה פרסים: זמר השנה, תמלילן השנה ואלבום השנה.

ב2006 יצא לאור האוסף המשולש "ממשיך לנסוע" המאגד 39 משיריו כפי שבוצעו בהופעות.

בנאי שיתף פעולה במופעים ובהופעות עם אמנים רבים, ביניהם: ברי סחרוף, ארקדי דוכין, יהודית רביץ, כנסיית השכל, מאיר בנאי, יוסי אלפנט, גידי גוב, יזהר אשדות, שלום חנוך, ועמיר לב.

אהוד בנאי כותב ומלחין כמעט את כל שיריו. בנאי הוא שומר מסורת, ונוהג להדגיש את הקשר שלו לנושאים יהודיים. הוא נשוי לאודליה ויש לו שלש בנות.

אהוד מנגן בגיטרה צ'לו ומפוחית.