הצופים העבריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הצופים העבריים

שם מלא	תנועת הצופים העבריים בישראל
כינוי	הצופים
תאריך ייסוד	1919
ארגון גג	התאחדות הצופים והצופות בישראל ארגון הצופים העולמי אגודת הצופות והמדריכות העולמית
מספר חניכים	כ55,000
אישים בולטים	אריה כרוך פנחס כהן אמנון קלנר צבי נשרי דוד קליינמן-אלמגור אילן זילכה גדעון טילמן
מזכ"ל התנועה	רותם יואלי
מרכז	תל אביב (בית פיליפס)
תלבושת מדי חאקי ועניבה צופית

הצופים או בשמה המלא, "תנועת הצופים העבריים בישראל" הינה תנועת נוער ממלכתית וא-מפלגתית, והיא כיום תנועת הנוער הגדולה בישראל.

תנועת "הצופים העבריים בישראל" היא חלק מ"התאחדות הצופים והצופות בישראל", "ארגון הצופים העולמי" ו"אגודת המדריכות והצופות העולמית". התנועה מושתתת על עקרונות תנועת הצופים הבסיסיים ומידות הצופה (ביניהן עזרה לזולת, ערכי חברות ורעות, שוויון ועוד). מתוקף היותה ממלכתית מקבלת תנועת הצופים תמיכה מהמדינה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 הקמת התנועה 1.2 התפלגות התנועה 1.3 תנועת הצופים כיום 2 ייעוד תנועת הצופים העבריים 3 המבנה הארגוני 3.1 אגפים 3.2 מחלקות, לשכות ומגזרים 3.3 גרעיני שנת השירות בצופים 3.4 הצוות הבוגר 3.5 חברי השכבה הבוגרת 3.6 חניכים 4 הצופים העבריים בארצות הברית 5 התפיסה הערכית של תנועת הצופים 5.1 מידות הצופה 6 דרגות הצופים 6.1 מעברי דרגות 7 גרעין רעים 7.1 היסטוריה 7.2 מטרות גרעין רעים 8 קיבוצים שהוקמו על ידי הצופים 9 ראו גם 10 קישורים חיצוניים 11 לקריאה נוספת

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמת התנועה

התנועה הוקמה בשנת 1919 על ידי כמה אגודות נוער וספורט, ובהן אגודת "המשוטטים" ואגודת "הרצליה", שקיימו פעילויות על פי המתכונת של מייסד הצופים (the scouts) באדן פאואל. הקשר בין האגודות היה רופף אם בכלל ולא הייתה זו עדיין תנועה מגובשת לחלוטין במלוא מובן המילה.

בשנת 1925 הוקם השבט הראשון, "משוטטי בכרמל" בשכונת הדר בחיפה, על ידי בית הספר הריאלי העברי בחיפה ומנהלו הראשון - אריה כרוך (מי שעמד מאוחר יותר במשך שנים רבות בראש תנועת הצופים העבריים). כמו כן, הוא זה שטבע את שמו היוצא דופן של השבט שכן בזמן הקמת השבט שכונת הדר הייתה העליונה ביותר ובעצם השבט שכן בפאתי העיר ולא כמו היום במרכזה.

בשנות ה־40 שלחה התנועה את מיטב בוגריה לפלמ"ח. בזמן זה מרכז התנועה עוד היה בצפון הארץ והמתגייסים לפלמ"ח התאמנו בשטח "הריאלי" ומשוטטי בכרמל לקראת צירופם לארגון. כמו כן שלח היישוב את בוגריו לגרעינים ברחבי הארץ כדי ליצור התיישבות ועבודה עברית.

[עריכה] התפלגות התנועה

בשנת 1951, בעת הפילוג של הקיבוץ המאוחד (ממנו פרש "איחוד הקיבוצים", שהקים יחד עם "חבר הקבוצות" את איחוד הקבוצות והקיבוצים) חל פילוג גם בתנועת הצופים העבריים. רוב חברי התנועה, רצו לשמור על ציביונה הבלתי מפלגתי.

במועצה התנועה, שהתכנסה באוקטובר 1950, הוחלט להוסיף לעקרונות תנועת הצופים העבריים את שלילת המשטרים הטוטליטריים (קומוניזם, פאשיזם). בעקבות החלטה זו פרשו מן התנועה תומכי מפ"ם, שצידדו בקומוניזם, והקימו במאי 1951 את תנועת הצופים החלוציים. לאחר תקופה קצרה, הצטרפו הצופים החלוציים לתנועת המחנות העולים, שהייתה מזוהה גם היא עם הקיבוץ המאוחד ועם מפ"ם. תנועת הצופים העבריים נשארה בקשר עם איחוד הקבוצות והקיבוצים, שהיה מזוהה באופן בלתי פורמלי עם מפא"י, ולא עם הקיבוץ המאוחד שדגל באידאולוגיה הקומוניסטית.

[עריכה] תנועת הצופים כיום

כיום מונה תנועת הצופים למעלה מהצופים העבריים" - 45,100 חניכים בלמעלה מ-160 שבטים, והיא מוגדרת כתנועת הנוער הגדולה ביותר בישראל (נכון לפרסומים בשנת 2006).

השבטים מחולקים ל-10 הנהגות בנוסף להנהגת "צבר" של יהודי ארצות הברית, להם הנהלות ופעילויות נפרדות אך ערכים ועקרונות זהים. חלק מההנהגות אזוריות ומתפרשות על שטח רב (הנהגת דרום - מרחובות עד מצפה רמון) וחלקן עירוניות וכוללות שבטים אך ורק בתוך המטרופולין (הנהגת תל אביב).

בנוסף להנהגות ישנם גם מגזרים שונים של שבטים, כגון צופי שב"א (עולים מאתיופיה), צופי ים, ו"עדת הצופים", חטיבה דתית שהייתה בעבר תנועה נפרדת ("הצופים הדתיים").

[עריכה] ייעוד תנועת הצופים העבריים

"תנועת הצופים העבריים בישראל" היא תנועת נוער ציונית, ממלכתית, שייעודה הוא להקים ולפתח, מסגרות חינוכיות-ערכיות, בהם יפעלו ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ במגוון פעילויות חברתיות חווייתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי, לבילוי ולהנאה.

התנועה תתנהל באופן מקצועי על ידי מערכת משולבת של מתנדבים ואנשי מקצוע על בסיס מחויבות לתפיסת העולם הצופית ולמידות הצופה.

העשייה החינוכית בתנועת הצופים תמוקד על ערכי חברות ורעות, על "נתינה" ומעורבות חברתית, טיפוח חיים קבוצתיים דמוקרטיים תוך דגש על יוזמה אישית, מנהיגות ומצוינות, הכרת הטבע, אהבת הארץ ושמירה על איכות הסביבה.

התנועה תעודד את חניכיה לעצב זהות יהודית-ישראלית משמעותית המשלבת בין המורשת הרבגונית של העם היהודי על מגזריו השונים, לבין התרבות וההוויה הישראלית המתגבשת במדינת ישראל.

תנועת הצופים תעודד את בוגריה לקחת חלק בפעילות תורמת לקהילה במסגרת שנת שירות-לפני הגיוס לצבא, להתגייס לשירות ביחידות ובתפקידים המביאים לידי מיצוי מרבי את כשרונותיהם ויכולתם לתרום לצה"ל ולפעול, אחרי השחרור מהצבא, באורח מאורגן, כגורם מרכזי ומשמעותי בעיצוב דמותה האיכותית של החברה בישראל.

התנועה היא חלק מתנועת הצופים העולמית ופועלת עם הסתדרויות הצופים האחרות במסגרת "התאחדות הצופים והצופות בישראל".

[עריכה] המבנה הארגוני

מבחינה ארגונית, ניתן לחלק את תנועת הצופים בדרך הבאה:

• ההנהגה הארצית (ע"ר), הינה הגוף העומד בראש התנועה. יו"ר ההנהגה הארצית הוא גם יו"ר תנועת הצופים העבריים בישראל, ונכון לכתיבת שורות אלו מכהן בתפקיד גדעון טילמן. על ניהול התנועה אמון המזכיר הכללי (מזכ"ל), ונכון לכתיבת שורות אלו מכהן בתפקיד רותם יואלי, וזאת לאחר שהמזכ"ל הקודם, ליאור כרמל, פרש מתפקידו לטובת השתתפות ברשימת קדימה לכנסת.

[עריכה] אגפים

• אגף כספים
• אגף דוברות ויחסי ציבור
• אגף הדרכה ומפעלים, הכולל בתוכו גם את לשכת מרכז ההדרכה התנועתי, מחלקת צמי"ד ואתר האינטרנט התנועתי.
• אגף חוות הצופים, האחראי על תפעולה של "חוות הצופים" ברמת יוחנן.
• אגף קליטת עליה

[עריכה] מחלקות, לשכות ומגזרים

• לשכת המזכ"ל, בראשות המזכיר הכללי של התנועה.
• מחלקת אחריות חברתית ודרך ההמשך, האחראית על גיבושם, ניהולם ותחזוקם של עשרות גרעינים, גרעיני נח"ל, קומונות, שבטים בהקמה, פורומים ומועדונים במסגרת שנת שירות.
• מחלקת בטיחות
• מחלקת זהות יהודית וקשר עם התפוצות, המרכזת את נושא המשלחות והקשר עם התנועות-האחיות בארצות הברית ועם הנהגת צבר. אחראית על גרעין צבר.
• מחלקת משאבי אנוש
• מחלקת פיתוח משאבים וקשרי קהילה
• מגזר צופי ים, הכולל מספר שבטים העוסקים בצופיות ימית
• מגזר עדת הצופים (הצופים הדתיים), האחראי על שבטי הצופים שחניכיהם תלמידי מערכת החינוך הממלכתית - דתית בישראל.

עדת הצופים הינה חלק בלתי נפרד מתנועת הצופים, אך נקודת המוצא הבסיסית שלה היא המצוות וההלכה היהודית. כל עקרונות התנועה וההוויה הצופית נשענים על בסיס זה ויתאימו אליו בחזקת "וחי בהם" במטרה להשתלב ולא להתבדל. עדת הצופים מאפשרת לחניכיה שמירת מסורת יחד עם גישה פלורליסטית, סובלנית מתוך דיאלוג מתמיד עם כלל שבטי הצופים.

ערך מורחב - ראו עדת הצופים

[עריכה] גרעיני שנת השירות בצופים

הגרעינים השונים נמצאים כולם תחת חסותה של המחלקה לאחריות חברתית ודרך המשך, ובהם נמצאים ש"ש, בני נוער בשנת שירות שדחו את גיוסם בשנה בשביל שנת השירות, או הצטרפו לנח"ל.

• גרעין רעים - גרעין מתנדבים במסגרת "שנת שירות" של תנועת הצופים.

הגרעין הוותיק והגדול ביותר מונה כיום כ 100 ש"שינים. חברי הגרעין מנסים לקדם: שוויון הזדמנויות בחינוך, מפגש משמעותי עם אנשים בקהילה, העצמת מנהיגות מקומית של ילדים ונוער והקמת מסגרות שימשיכו את הפעילות הצופית, מבלי שיהיה צורך בעתיד במתנדבים מבחוץ.

חברי הגרעין גרים בקומונות, מקיימים חיי שיתוף ועצמאות, משתלבים בקהילה ומתנדבים בבתי הספר , בשבטי הצופים ובמסגרות נוספות של החינוך הבלתי-פורמאלי.

ערך מורחב - ראו תנועת הצופים:גרעין רעים

• גרעין תמורה- קבוצה משימתית במסלול חברה וקהילה המתיישבת בעיירת פיתוח כגרעין אוטונומי, וקובעת לעצמה אורח חיים אוטונומי ומשימות קבוצתיות ואישיות. הקבוצה דואגת למחייתה ולעצמאות כלכלית באופן שיאפשר לה את השגת המטרות.
• גרעין מרל"צ (המרכז הארצי לצופיות)- מטרת הגרעין: שיווק שיטת החינוך הצופי ועדכונה בהתאם לשינויי הזמן כיאה לתנועה ששמה על שם השיטה.

גרעין המרל"צ שוכן בחוות הצופים ליד קיבוץ רמת יוחנן.

חברי הגרעין מפעילים מרכז צופיות ארצית בחווה, מדריכים שכב"ג בשבטים הסמוכים ומקיימים מסגרת של שיתוף רעיוני ומשימתי, תוך התמקדות בפעילות צופית מעשית המעודדת את החברה להתמודד באופן בלתי אמצעי עם אתגרים המקרבים אל הטבע. חברי הקבוצה עוברים הכשרה בתחומי הצופיות השונים בתקווה לתת שרות לכל התנועה, לתנועות נוער נוספות, לבתי ספר ולמתנ"סים.

• גרעין עתיד- מסלול המדגיש שרות קהילתי תוך חיים בקבוצה עם בני נוער יהודים מארצות הברית ואנגליה המגיעים לישראל לתוכנית שנתית.

גרעין עתיד פועל בקומונות משותפות לש"ש של הצופים וחניכי תנועת "יהודה הצעיר" האמריקאית ו- FZY הבריטית. במסגרת הפעילות עוסק הגרעין בפעילות קהילתית, בלימודים בתחומי זהות יהודית וקשר עם התפוצות ובקשר עם שבטי הצופים הקרובים.

• גרעין פנימיות- גרעין פנימיות פועל בכפרי נוער, פנימיות חסות הנוער, פנימיות חינוכיות ומעונות האדם המפגר. מטרתו של הגרעין להתאים את הכלי הצופי באופן מעשי וערכי למסגרת הפנימייה ובכך לאפשר לילדים ובני נוער לחוות חוויה צופית. הגדרת תפקיד הש"ש, תחומי העיסוק ואוכלוסיית היעד עמה עובדים הש"ש משרתים מטרה זו. הקשרים הבלתי-פורמאליים הנוצרים בין הש"ש, חניכי הפנימייה והצוות מאפשרים קרקע פורייה לפעילות חינוכית, צופית וערכית.
• גרעין במדבר- גרעין קהילתי אשר ייחודו בשיתוף פעולה בין מתנדבים מהמגזר הבדואי וש"ש מתנועת הצופים. המתנדבים פועלים יחדיו במסגרות חינוכיות במגזר הבדואי והיהודי ובשבטי צופים.
• גרעין אתגר בהנהגה- הגרעין מתגבש במסגרת ההנהגה ופועל כזרוע חינוכית של תנועת הצופים לקידום ההדרכה ופרויקטים חינוכיים בשבטי הצופים השונים, בקהילה וכן בשבטי צופי ים. הגרעין לוקח חלק משמעותי בפתיחת והקמת שבטים חדשים וחיזוק שבטים קיימים.
• כפר הש"שינים- הרעיון של כפר השינשינים הוא לנצל את היתרונות של מגזרי שנת השירות הקהילתיים (רעים, אתגר, תמורה) ולשלב ביניהם תוך יצירה של קבוצת שינשינים גדולה ומשמעותית, הן עבור עצמה ועבור חבריה והן כלפי הקהילות איתן היא תעבוד.
• נח"ל- מסלול שמציעה התנועה לשכבות אורגניות או קבוצות שמיניסטים שמתהוות במהלך שנת י"ב המעוניינות לתרום יחד בקהילה, בתנועה ובצבא. סביב רעיונות משותפים מתוך תנועת הצופים יוצאת הקבוצה למסלול המשלב בתוכו שירות צבאי בחטיבת הנח"ל, התנדבות בקהילה ובחברה הישראלית. המסלול כולל בתוכו שילוב של התנדבות בקהילה, גיוס לצבא וחזרה לאותה קהילה כחיילים במהלך השירות הצבאי בפרק משימה תוך המשך קיום ערכי התנועה וקשר עימה. פרק הקהילה כולל בתוכו: ריכוז שבטי צופים, עבודה בבי"ס, מועדוניות, קידום נוער וכיד דמיונם של חברי הגרעין.
• גרעין אנ"ת- גרעין אנ"ת הינו מסלול ייחודי המורכב מקבוצת בני נוער בעלי חזון משותף שהחליטו לחבור יחדיו לעשייה חינוכית משותפת, הרוצים לתרום שנה מחייהם לשילוב המופלא שבין אמנות וצופים. שנת השירות מאפשרת להם להתנדב בבתי הספר, להקים מסגרות חוגים אחה"צ (המשלבות חינוך ערכי בלתי פורמלי ופיתוח אומנויות), ארגון פרויקטים ייחודיים כלל ארציים ביחד עם חברי שנת שירות ועוד.

גרעין אנ"ת נסגר לפרק זמן של שנה כדי לפתח מסגרת חדשה בתחום האומנות.

• נח"ל-ש"ש- אפשרות נוספת שקיימת בתנועה היא יציאה לגרעין נח"ל לאחר שנת שירות. במהלך שנת השירות בגרעינים השונים מתגבשת קבוצה של מתנדבים מכל מגזרי הש"ש השונים המחליטה ביחד לצאת לעוד חצי שנה של תרומה (בעיר או בקיבוץ) שלאחריה כולם יתגייסו יחד לנח"ל בתור גרעין, ייצאו לפרק משימה ביחד וכו'. מסלול הנח"ל-ש"ש שונה ממסלול הנח"ל הרגיל גם בפרק ההכנה (שאורכו חצי שנה ולא שנה) וגם בפרק השל"ת המתקיים כחלק מפרק ההכנה ולא בסוף המסלול.

[עריכה] הצוות הבוגר

הצוות הבוגר בתנועת הצופים מורכב משני נדבכים המשתפים פעולה זה עם זה: דרג מתנדב ודרג שכיר. על כל משרה של דרג שכיר ישנו מתנדב מטעם התנועה (לרוב בוגר התנועה או אב לחניך שהחליט לתרום מזמנו) העוזר לו. הצוות הבוגר אחראי על הגופים השונים בתנועה (לדוגמה: מחלקת דרך ההמשך, האחראית על הכוונת שכבת י"ב לשנת שירות בגרעינים השונים), על השבטים וההנהגות.

בכל שבט ישנם בדרך כלל 2-3 תפקידים קבועים המאויישים על ידי צוות בוגר:

• מרכז השבט (דרג שכיר)
• מרכז ההדרכה (דרג שכיר)
• ראש השבט (דרג מתנדב)

לעיתים ישנם תפקידים נוספים שמאויישים על ידי הדרג השכיר כמו מדריכי שכבות, מפקדי קורס וכו', ותפקידים נוספים שמאויישים על ידי הדרג המתנדב כמו סגן ראש השבט, גזבר השבט, חבר ועד הורים וכו'.

בנוסף, לכל הנהגה יש את "צוות ההנהגה" (מרכז ההנהגה, מרכזי הדרכה הנהגתיים וכו'), שמורכב מהדרג השכיר, ותפקידים אחרים המאויישים על ידי הדרג המתנדב (ראש ההנהגה וכו').

[עריכה] חברי השכבה הבוגרת

או כמו שנקראים בשפת היום יום של חברי התנועה - השכב"ג. הם בני השכבות י, יא ויב (ובמספר שבטים גם בני שכבת ט'), והם הנושאים בעיקר הנטל הביצועי, ההדרכתי, והארגוני בתוך השבט, ואם הם בוחרים זאת גם בפרויקטים גדולים יותר.

חברי השכב"ג מתחלקים בתפקידם לשלושה סוגים עיקריים:

1. צוותי הדרכה - האחראים על הדרכת חניכים. כל צוות אחראי על גדוד מסוים (כיתות ד'-ט', צמי"ד), והוא מונה מספר מדריכים ורשג"ד (ראש גדוד), העומד בראש הצוות.
2. ועדות פעילים - כל ועדה אחראית על תחום שונה בשבט. בכל ועדה חברים מספר פעילים, ובראשה עומד ראש צוות (בדרך כלל מכונה רש"צ או יו"ר).
3. אחר - תפקידים אחרים, כגון מרכזי הדרכה צעירים, מרכזי מפעלים ועוד.

בכל שבט ישנו צוות מרכזים צעירים המורכב מחברי שכבת י"ב, האחראי על התפקוד הביצועי של השבט.

בכל שבט ישנם צוותי הדרכה שונים, ועדות שונות ותפקידים שונים מאשר בשבטים אחרים.

[עריכה] חניכים

כל קבוצת ילדים מודרכת נקראת קבוצה וכל מספר קבוצות מהווה גדוד ועליה ועל הכוונת המדריכים מופקד רשג"ד (ראש גדוד). כל 3 שכבות מאוגדות תחת כותרת אחת: שכבה צעירה (ד'-ו') ושכבת נעורים (ז'-ט'). בהיותם חניכים הם עוברים פעולות במגוון נושאים עם דגש על מנהיגות, שיתוף פעולה, קבלת השונה, אחריות אישית, אחריות חברתית וכדומה. בשנתם האחרונה כחניכים הם עוברים קורס הדרכה המכשיר אותם להיות מדריכים בתנועת הצופים לקראת השנה הבאה.

כמו כן תנועת הצופים מקיימת פרויקט צמי"ד (צרכים מיוחדים) שבו בשבטים ברחבי הארץ יש קבוצות של ילדים הבאים מחינוך מיוחד ומקבלים מענה לצרכיהם.

[עריכה] הצופים העבריים בארצות הברית

לתנועת הצופים העבריים יש גם הנהגה בארצות הברית- "הנהגת צבר" - מטרתה לטפח ציונות ואהבת הארץ בקרב יהודים ממוצא ישראלי שגרים בארצות הברית. הפעולות מתקיימות בעברית, והם עוברים קורסים וסמינרים מיוחדים בנושאים כמו זהות ותרבות ישראלית. סה"כ בהנהגת צבר 13 שבטים אשר נפגשים על בסיס שבועי.

ערך מורחב - צופי צבר

[עריכה] התפיסה הערכית של תנועת הצופים

תנועת הצופים מונחית בידי השקפת עולם המבוססת על ערכי הרוח והמורשת התרבותית של עם ישראל ולאור ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. מחוייבת לערכי מוסר אינושיים וכן לקידום תפתחותם, רווחתם וכבודם של בני האדם. תנועת הצופים תקיים חיי תרבות ישראלית-יהודית-צופית יוצרת פתוחה ומשמעותית.

[עריכה] מידות הצופה

בתנועת הצופים קיימים מידות הצופה, מידות הצופים הם בעצם החוקים שעלפיהם אמור הצופה לחיות את חייו האישיים:

1. הצופה דברו אמת.
2. הצופה נאמן לעמו, לארצו ולשפתו.
3. הצופה חבר מועיל בחברה, אוהב עבודה ועוזר לזולת.
4. הצופה רֵע לכל אדם ואח לכל צופה.
5. הצופה אדיב.
6. הצופה חובב את החי והצומח ומגן עליהם.
7. הצופה איש המשמעת.
8. הצופה אינו נופל ברוחו ובצר לו מצטחק.
9. הצופה חסכן.
10. הצופה טהור בדבורו ובמעשיו.

[עריכה] דרגות הצופים

לכל שכבת גיל יש שם משלה בתנועת הצופים:

ד' - עופרים , ה' - נחשונים , ו' - משוטטים , ז' - חותרים, ח' - מבטיחים, ט' - סוללים, י' - מדריכים, י"א - בונים, י"ב -מפלסים.

[עריכה] מעברי דרגות

בסוף כל שנה ישנו טקס חגיגי אשר בו חניכי כל שכבה עוברים מבחן כלשהו ("מעבר דרגה") בהתאם לשכבת הגיל בה הם נמצאים, ולאחר שעברו את המבחן הם מקבלים את הדרגה המיועדת להם (דרגת ניצן, דרגה ג', דרגה ב', דרגה א' ודרגת הצופה).

[עריכה] גרעין רעים

גרעין רעים הוא גרעין מתנדבים במסגרת שנת שירות של תנועת הצופים העבריים.

זהו הגרעין הוותיק והגדול ביותר בתנועה והוא מונה כיום כ- 120 מתנדבי שנת-שירות (ש"שינים). מטרת חברי הגרעין היא לקדם: שוויון הזדמנויות בחינוך, ליצור מפגש משמעותי עם אנשים בקהילה, העצמת מנהיגות מקומית של ילדים ונוער והקמת מסגרות שימשיכו את הפעילות הצופית, מבלי שיהיה צורך בעתיד במתנדבים מבחוץ.

חברי הגרעין גרים בקומונות, מקיימים חיי שיתוף ועצמאות, משתלבים בקהילה, מתנדבים בבתי-ספר, בשבטי צופים ובמסגרות נוספות של חינוך בלתי פורמלי.

[עריכה] היסטוריה

במרץ 1967 החליטה קבוצת נח"לאים מגרעין "דגן" מקיבוץ חצרים, שזה עתה סיימו שירותם הצבאי בנח"ל, לצאת לשנת פעילות בעיירת פיתוח. משרד החינוך תמך, מימן ואף הפנה את הקבוצה לירוחם. תחילה יצאו 5 חברים ולאחר כחצי שנה הם הוחלפו על ידי 6 חברי גרעין אחרים. הקבוצה הקפידה על פעילות אוטונומית ובלתי תלויה בגופים השונים שהיו בעירייה. לאחר לימוד מעמיק של המצב בירוחם התחילה הקבוצה לעבוד בהתנדבות בסיוע לאוכלוסיית מצוקה ובתחום חינוך בלתי פורמלי והקהילתי – משחקיות, חונכות, מועדוני נוער, מפעלי קיץ, ערבי תרבות, לימוד עברית וכו'. משנסתיימה השנה הצליחו חברי הגרעין לגייס קבוצה נוספת, חברים מגרעין "יעל" מקיבוץ מגל (קיבוץ), שתמשיך את הפעילות בירוחם. לאחר שנתיים של פעילות בהיעדר מתנדבים נוספים נפסקה הפעילות בירוחם.

בשנת 1972, ניסו חברי "דגן" להפיץ את הרעיון בקרב צופים מירושלים ואכן המשימה הצליחה ולפרויקט נרתמו מספר שמיניסטים משבט "מודיעין" ומספר שמיניסטים קיבוצניקים. הם חברו יחד ויצאו לשנת שירות בירוחם ובבית שמש כשהם דוחים את גיוסם הצבאי בשנה. לגרעין קראו על שם גדודם "רעים". שנתיים אח"כ יצאה קבוצה שלישית למצפה רמון ושנה לאחר מכן יצאה קבוצה לקריית מלאכי. הקבוצות שיצאו מנו 4-9 חברים, אשר הגדירו עצמם כקומונה אשר מקבלת החלטות יחד, עובדת יחד ומסתפקת מדמי מחייה שניתנו על ידי תנועת הצופים העבריים.

מטרותיהם הראשונות היו לקיים מפגש בין-אישי ובלתי אמצעי בינם לבין תושבי העיירות וכן לסייע בתחום הקהילתי והחינוכי ככל שניתן. בשנים הראשונות רציונאל העבודה היה פרטני-טיפולי: הקומונות מיקדו עבודתן בשכבות המצוקה בעיירות, אימוץ משפחות, הקמת משחקיות, סיוע בביה"ס וכדומה.

בתחילת שנות ה- 80, כאשר נוספה קומונה חדשה בתל-מונד השתנו מעט מטרות הגרעין ודרכי פעולתו. חברי הגרעין ומלוויהם מהצופים הגיעו למסקנה שעבודה פרטנית–טיפולית כמו זו שהתקיימה בגרעינים הראשונים, מצריכה הכשרה מוקדמת וליווי צמוד. כמו כן חיפשו כיווני עבודה חדשים אשר בהם יש סיכוי רב יותר להצליח ומאפשרים לצעירים בעלי יוזמה ויכולת מקרב העיירות, להתפתח ולקבל על עצמם להוביל חברתית וחינוכית את יישובם. חברי הגרעינים סברו כי את מטרתם החדשה – העצמת מנהיגות מקומית – תיטיב לשרת עבודה המניחה תשתית לפעילות תנועתית. פרט לפעילות בשבטי הצופים עבדו חברי הגרעין בעבודה קהילתית – קבוצתית בביה"ס ובמתנ"ס.

במחצית שנות ה- 80 נתרחב הגרעין ונפתחו קומונות חדשות בעתלית, גבעת המורה, רמת אליהו, דימונה ועוד...

בתחילת שנות ה- 90 נפתחה קומונה דתית באליכין וקומונה שמסייעת בקליטת עלייה בחצרות יסף.

ב 1998, שנת ה- 50 למדינת ישראל, זכה "גרעין רעים" בפרס הפעילות החברתית של קרן צ'ארלס קלור, וכן באות מיזם האיכות. מכאן הגרעין גדל והתרחב.

ב 2003 פרשו מתנדבים רבים במהלך השנה. הדבר גרר מספר צעדים דרמטיים שננקטו על ידי המחלקה לאחריות חברתית ודרך המשך, חברי הגרעין ומתנדבים בוגרים החברים בוועדה הציבורית המלווה את עבודת המחלקה. ביניהם: הוחלט שלא לפתוח יותר קומונות חדשות, להתמקד ולהעמיק את העשייה בקומונות הקיימות, לבחון ולרענן את מטרות הגרעין, לערוך מחקר מקיף על הגרעין.

ב 2004 פורסם על ידי ד"ר ליאורה גבעון המחקר: גרעין רעים - עמדות ותחושות של חברי הגרעין, מלוויהם המקצועיים והחברתיים. את המחקר המלא ואת תהליך יישום המסקנות ניתן לקרא באתר האינטרנט של הגרעין. [1]

כיום מונה הגרעין כ 120 מתנדבים הפועלים ב 17 קומונות ברחבי הארץ מכרמיאל בצפון ועד דימונה בדרום.

[עריכה] מטרות גרעין רעים

1. גרעין רעים ישתמש בכוחו כגרעין לעשייה רחבה ארצית (2).
2. גרעין רעים יפעל לטיפוח המנהיגות הצעירה ביישוב שתוביל לשיפור לטווח הארוך (1).
3. גרעין רעים יפעל לחיזוק גאוות היחידה של הקהילה (1).
4. גרעין רעים יעודד את הנוער למעורבות חברתית בסביבתו תוך נתינה לזולת ועשייה חיובית (2+5).
5. גרעין רעים יהא מעורב חברתית בסביבתו תוך נתינה לזולת ועשייה חיובית (2+5).
6. גרעין רעים יפעל כנותן שירות לקהילה בהתאם לצרכיה (3).
7. גרעין רעים יפעל להגיע לנוער נפלט בקהילה (4).

[עריכה] קיבוצים שהוקמו על ידי הצופים

הצופים העבריים הקימו את הקיבוצים הבאים:

• מעגן מיכאל
• חצרים
• רעים
• האון
• גונן
• תל קציר
• יראון
• פלמחים
• בארי
• ראש צורים

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: הצופים העבריים

• התאחדות הצופים והצופות בישראל
• תנועת הצופים העולמית
• תנועת הצופים: ארגונים בינלאומיים
• צופי-ים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תנועת הצופים
• הנהגת תל אביב-יפו
• הנהגת ירושלים
• אגודת ידידי הצופים העבריים באמריקה
• כתבה ב-Ynet על מפקד תנועות הנוער מסוף שנת 2005

[עריכה] לקריאה נוספת

• עידן 13, תנועות הנוער 1920 - 1960, יד בן צבי, ירושלים. תנועת הצופים מראשיתה ועד 1960 מאת חמדה אלון
• "הייה נכון"- חמישים שנות צופיות עברית בארץ ישראל 1919 - 1969- חמדה אלון, הוצאת עם הספר בע"מ, תל אביב 1976