אנגלית אמריקנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנגלית אמריקנית (American English, U.S. English) הוא ניב נפוץ של השפה האנגלית המדובר, נקרא ונכתב בעיקר בארצות הברית. נכון לסטטיסטיקות שנעשו ב-1990, 97% מתושבי ארצות הברית מדברים אנגלית טובה או טובה מאוד, כאשר בסטטיסטיקות שנעשו ב-2004 נקבע כי יותר משני שליש מהם משתמשים בניב האמריקני.
[עריכה] הבדלים בין אנגלית אמריקנית לאנגלית בריטית
בין שני הניבים יש הבדלים הן באיות, הן בדקדוק והן במבטא, רוב ההבדלים נעשו על מנת להפוך את האנגלית הבריטית ל"הגיונית" יותר. בניגוד לשינויים ורפורמות שנעשו בשפות אחרות במהלך המאה ה-20 (כמו למשל השינוי באלפבית הטורקי, והרפורמה באיות השפה הנורבגית), שנעשו על ידי הממשלות או מוסדות ללשון, שינויי האיות באנגלית האמריקנית קרו בצורה טבעית על ידי סופרים וכותבי מילונים.
המילון האמריקני הראשון חובר על ידי נוח ובסטר, ב-1828. באותה תקופה ארצות הברית הייתה מדינה חדשה יחסית, והתרומה של ובסטר הייתה בעיקר בלהציג את העובדה שבארצות הברית דוברה אנגלית בניב שונה מבבריטניה. מילון ובסטר הכיל שינויים רבים באיות של מילים, ורבים משינויים אלה נכנסו לשפה היומיומית.
בנוסף לכך, ובסטר ביקש לפשט את השפה, ושינויים רבים שלו התקבלו בצורה חלקית. התוצאה הייתה בלבול וסיבוך רב יותר של השפה משהיה קודם.
מילים רבות באנגלית אמריקאית הן קצרות ופשוטות יותר מהאנגלית הבריטית, כמו למשל center האמריקאי לעומת centre הבריטי. יחד עם זו קיימות גם מילים מסובכות יותר, כמו transportation באנגלית אמריקנית לעומת transport באנגלית בריטית, או elevator באנגלית אמריקנית וlift באנגלית בריטית.
מלבד שינויים אלה, האנגלית האמריקאית אף שואלת מילים משפות מגוונות יותר מאשר אנגלית בריטית. באוצר המילים האמריקני ישנן גם מילים משפות אפריקאיות, גרמנית, צרפתית, שפות של ילידי אמריקה, ספרדית, יידיש ועוד.