איטלו קאלווינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

כריכת הספר "הערים הסמויות מֵעַיִן"

איטַלוֹ קָאלוִינוֹ (15 באוקטובר 1923 - 19 בספטמבר 1985) היה סופר איטלקי. בין עבודותיו המפורסמות "אם בלילה חורפי עובר אורח", "הערים הסמויות מעין" ו-"אבות אבותינו".

[עריכה] שנותיו הראשונות

קאלווינו נולד בסנטיאגו דה לאס וגאס שבקובה לבוטניקאים מריו קאלווינו ואוולינה מאמלי (צאצאית של גופרדו מאמלי). אחיו פלוריאנו קאלווינו הוא גיאולוג ידוע. בתחילת חייו עבר עם משפחתו לאיטליה, שם התגורר במשך מרבית חייו.

הוא שהה בעיר האיטלקית סן רמו במשך כמעט עשרים שנה והצטרף בלית ברירה לאוואנגווארדיסטי (Avanguardisti), תנועת נוער פשיסטית. במסגרת השתתפותו בתנועה לקח קאלווינו חלק בכיבוש הריביירה הצרפתית. בתקופה זו פגש את אגוניו סקלפרי, שעתיד להישאר חבר קרוב.

[עריכה] אמצע החיים

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

לאחר התלבטויות רבות אם לעבור להתגורר בטורינו או שמא במילאנו, עבר לבסוף לטורינו בשנת 1941. הוא תיאר לעתים את בחירתו בהומור ונהג להגדיר את טורינו כ-"עיר רצינית אך עצובה".

בשנת 1943 הצטרף קאלווינו לחטיבת גריבאלדי שבמחתרת האיטלקית הפרטיזנית. יחד עם סקלפרי הקים את התנועה האוניברסיטאית הליברלית (MUL). לאחר מכן הצטרף למפלגה הקומוניסטית האיטלקית.

קאלווינו סיים את לימודיו באוניברסיטת טורינו בשנת 1947 עם עבודת גמר על ג'וזף קונרד והחל לעבוד בעיתון הקומוניסטי "L'Unità" ("האחדות"). הוא פתח במגעים למשך זמן קצר עם בית ההוצאה לאור "אֶיְנאודי", שקישר אותו לנורברטו בוביו, נטליה גינצבורג, צ'זרה פבזה, ואליו ויטוריני. יחד עם ויטוריני כתב בשבועון התרבותי של האוניברסיטה "Il Politecnico". הוא חזר לעבור עבור אינאודי בשנת 1950, כאחראי על הכרך הספרותי. באותה שנה ביקר בברית המועצות, ככל הנראה במטרה לבדוק אפשרות לקידום במפלגה הקומוניסטית.

ב-1952 כתב יחד עם ג'ורג'ו באסאני לאחד מהמגזינים של המפלגה, ועבד בשבועון המרקסיסטי Contemporaneo.

ב-1957 עזב במפתיע את המפלגה הקומוניסטית, ומכתב ההתפטרות שלו פורסם בL'Unità.

[עריכה] שנותיו האחרונות

למרות הסתייגותו החריפה מזרים והיותו קומוניסט, הוא הורשה להיכנס לארצות הברית- שם שהה שישה חודשים (ארבעה מהם בניו-יורק), בעקבות הזמנה מקרן פורז. קאלווינו התרשם בעיקר מ"העולם החדש": "מן הסתם ביקרתי בדרום וגם בקליפורניה, אך תמיד הרגשתי ניו-יורקי. העיר שלי היא ניו-יורק." בארצות הברית הוא פגש את אסתר ג'ודית סינגר, שלה נישא לאחר כמה שנים בהוואנה, קובה, במהלך טיול לעיר הולדתו. במהלך הטיול הוא גם פגש את ארנסטו צ'ה גווארה.

באיטליה, הוא עבד שוב בשביל אינאודי והחל לפרסם סדרה של סיפורים קצרים שכתב בשם "קוסמיקומיקס" במגזין הספרותי "קפה".

למותו של ויטוריני ב-1966 הייתה השפעה כבדה על קאלווינו, שחווה אז את מה שהוא הגדיר כ"דיכאון אינטלקטואלי".

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%90/%D7%99/%D7%98/%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%95_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%95.html

קטגוריות: ויקיפדיה: ערכים הדורשים השלמה | סופרים איטלקים