ג'וזפה גריבלדי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וזפה גריבלדי (4 ביולי 1807 - 2 ביוני 1882) איש צבא איטלקי ואחד מיוזמי התנועה האיטלקית לאיחוד איטליה. נחשב ל"אבי האומה" האיטלקית.
גריבלדי נולד בעיר ניצה. בצעירותו הושפע מג'וזפה מציני. הוא היה תומך נלהב בלאומנות איטלקית והשתתף במרד הרפובליקני הכושל בפיימונטה בשנת 1834. הוא נידון למוות, אך ברח לדרום אמריקה, שם נטל חלק במלחמת הפארפואים, ופיקד על הצי של אורוגוואי במלחמה נגד ארגנטינה. הוא שב לאירופה בשנת 1848 והצטרף ללוחמים במלחמת העצמאות האיטלקית נגד אוסטריה וצרפת. מעשיו הנועזים קנו לו שם של גיבור, אולם לנוכח המפלה ברומא, הוא נאלץ לסגת, ולבסוף לנטוש את הצבא ולברוח שוב אל מחוץ למדינה.
גריבלדי שב לאיטליה בשנת 1854, וחמש שנים מאוחר יותר סייע לפיימונט במלחמה חדשה נגד אוסטריה. בשנת 1860 הוא יצא לכבוש את סיציליה ונאפולי. הוא הפליג עם אלף מ"לובשי החולצות האדומות", הגיע לסיציליה והכריז על עצמו כעל דיקטטור בשמו של ויטוריו אמנואלה השני. זמן קצר לאחר מכן, בקאלאטאפימי, כוחותיו הביסו את צבאו של מלך נאפולי, ומרידה עממית סייעה לגריבלדי לכבוש את פלרמו.
באותו הקיץ הוא עשה את דרכו לנאפולי, והשתתף בקרב על נהר וולטורנו. לאחר שמסר את סיציליה ונאפולי לויטוריו עמנואל, הוא פרש לביתו באי קאפררה שליד סרדיניה, שם החל לתכנן כיצד לכבוש את מדינות הכנסייה. הניסיון הראשון שלו לבצע זאת, בשנת 1862, נגמר בפציעתו. הוא החל במסע נוסף לרומא בשנת 1867 אולם נעצר על ידי חיילים צרפתיים. במהלך מלחמת צרפת פרוסיה בשנים 1870 - 1871, הוא עמד בראש צבא מתנדבים שתמך בצרפת. הפופולריות של גריבלדי, יחד עם כשרונו להלהיב את ההמון ותעוזתו הצבאית היוו גורם מכריע שאפשר את איחוד איטליה.
הוא נפטר בקאפררה בשנת 1882, ונקבר שם.
[עריכה] לקריאה נוספת
- הלב מאת אדמונדו דה אמיצ'יס, בו מתוארת הערצת האיטלקים לגריבלדי.
- מק-סמית, דניס ג'וזפה גריבלדי, עברית: מיה מבורך, הדר, תל אביב 1965
המקור: Mack Smith ,Denis Garibaldi a great life in brief
Garibaldi, Giuseppe. Memoire, ed. Ugoberto Alfessio Grimaldi. Verona: Bertani editore, 1972.
