חצר חסידית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתנועת החסידות השם חצר חסידית ניתן להנהגת זרם חסידי בעל ייחוד מסוים. החצר מונהגת לרוב על ידי אדמו"ר.
תוכן עניינים |
[עריכה] ממאפייני החצר החסידית
- אדמו"ר - (מכונה גם "רבי" או בעגה החסידית "רֵבֶּה") האדמו"ר הוא לרוב תפקיד שניתן בירושה מאב לבן. וכך ניתן למצוא את משפחת הגר (אדמור"י ויז'ניץ וסרט ויז'ניץ) או משפחת אלתר (אדמור"י גור), במאפיין זה שונה חסידות ברסלב שאין לה אדמו"ר רשמי אחר פטירת האדמו"ר הראשון רבי נחמן מברסלב עם זאת מאפיינים הקשורים לאדמו"ר (כמו שיצויין בהמשך) מתקשרים לעיתים לרבני הפלגים השונים בחסידות זו. גם חסידות חב"ד חסרת אדמו"ר לאחר פטירת הרבי האחרון מחב"ד.
- טיש (ביידיש:שולחן) - בין המאפיינים את החצר החסידית, הטיש הינו בעיקרו התאספות החסידים סביב שולחן שבראשו יושב האדמו"ר או סועד את סעודתו ודורש בתורת החסידות. הטיש נערך בעיקר בשבתות ובחגים.
- שיריים - לפי השקפת החסידות ישנה קדושה יתירה באוכל שבירכו האדמו"ר, האוכל שעליו בירך האדמו"ר מחולק לחסידים בזמן הטיש מנהג זה נהוג בכל החסידויות חוץ מחסידות חב"ד(כאשר האדמו"ר היה חי).
- אנ"ש -(ראשי תיבות: אנשי שלומנו) כלומר חסידי אותה חצר או מקורבים, חלק מהאירועים (מסיבות שבע ברכות לבני אדמו"רים לדוגמה) בחסידיות שונות נחשבים ל"אירוע סגור, פרט לאנ"ש".
- משב"ק- (ראשי תבות: משמש בקודש) החסיד הקרוב ביותר לרבי, במקרה בו האדמו"ר זקוק לעזרה (כגון אדמו"ר זקן הזקוק לעזרה בהליכה) המשב"ק הוא המסייע לו.
- חוזר - (נהגה: חוֹיזר)כאמור לעיל הטישים נערכים בזמן השבת, ומכיון שבשבת אסורה הכתיבה על פי ההלכה ממונה חסיד בעל זכרון טוב לחזור על דבר התורה של האדמו"ר במוצ"ש. בין החוזרים המפורסמים מוכר החוזר של הרבי מלובביץ', הרב יואל כהן.
- מלחין החצר/נגן החצר - בחסידות קיימת חשיבות רבה לניגון והדבר אף מתאפיין בז'אנר מוזיקלי הידוע כ"מוזיקה חסידית" לחלק מהחסידיות יש מלחין (כמו לדוגמה ר' יעקב תלמוד מי שהיה נגן החצר של חסידות גור) ובחלק מהחסידיות בהם הניגון בעל משמעות רבה יותר, האדמו"ר הוא המלחין כגון בחסידות מודז'יץ בה מודגש במיוחד נושא הניגון וחסידות ברסלב שבה מספרים שלכל דבר תורה של רבי נחמן מברסלב הוא חיבר ניגון.
[עריכה] משפחות אדמו"רים
כאמור, חצר חסידית מתאפיינת גם בקשר משפחתי ולרוב האדמו"רות עוברת בירושה. קיים גם אפיון של חצרות חסידיות של משפחות מיוחסות לרבי הראשון של החסידות, בחלק מהחסידיות (כמו חב"ד לדוגמה) יש "חסידים המיוחסים" שאינם אדמו"רים אך שייכים למשפחת האדמו"ר, לעיתים לחסידים אלו יש התוועדיות המיוחדות להם.
- משפחת שניאורסון - משפחת אדמו"רי חב"ד
- משפחת האגר - משפחת אדמו"רי ויז'ניץ
- משפחת אלתר - משפחת אדמו"רי גור
- משפחת וינברג - משפחת אדמו"רי סלונים
- משפחת רוקח - משפחת אדמו"רי בעלז
- משפחת הלברשטאם - משפחת אדמו"רי צאנז.
- משפחת טברסקי - משפחת אדמו"רי טשרנוביל.
- משפחת טייטלבוים - משפחת אדמו"רי סאטמר.
- משפחת שפירא/ראבינאוויטש - משפחת אדמור"י מונקאץ'.
- משפחת לייפר/רוזנבום - משפחת אדמו"רי נדבורנא/קרעטשניף.
- משפחת בידרמן - משפחת אדמו"רי לעלוב.
- משפחת סאפרין - משפחת אדמו"רי קאמרנא.
- משפחת גולדמן - משפחת אדמו"רי זוויהל.
- משפחת דנציגר - משפחת אדמו"רי אלכסנדר.
- משפחת טאוב - משפחת אדמו"רי מודז'יץ.
- משפחת מיכלוביץ' - משפחת אדמו"רי זלאטשוב.
[עריכה] השתייכות לחסידות
לרוב חצר חסידית היא קהילה סגורה, חלק מהחסידיות נפתחו יותר לבעלי תשובה (לדוגמה ברסלב, בעלז, חב"ד) וחלק סגורות יותר (לדוגמה גור, צאנז). בעגה החסידית נהוג לכנות את המשתייכים לחסידות מסוימת בשם החסידות לעיתים עם שינוי מסוים.
דוגמאות:
- חב"ד - חבדסקער (מוכר יותר כ"חבדניק")
- ברסלב - ברסלבער
- סאטמר - סאטמר, סאטמערער
- מונקאטש - מונקאטשער, מונקאטשי
- צאנז - צאנזער
- גור - גערער, גורי
- ויז'ניץ- ויז'ניצער
[עריכה] פלגים בחסידיות
חלק מהחצרות החסידיות התפצלו והדבר הוביל ליצירת חצרות חסידיות נוספות, חלקן הוגדרו מחדש ובחלקן השינוי הוא טכני בלבד.
הסיבות האפשריות לפיצול הן:
- סיבה טכנית של מיקום:
- תלמיד של האדמו"ר עבר לעיר אחרת והצטרפו אליו תלמידי האדמו"ר ולבסוף הוקמה חסידות נפרדת.
- לאדמו"ר היו שני בנים ששימשו כאדמו"רים אחריו בשני ארצות שונות (כמו לדוגמה חסידות צאנז-קלויזנבורג וחסידות ויז'ניץ שלשניהם יש אדמו"רים בארץ ישראל ובארצות הברית)
- מחלוקת עקרונית באופן ההנהגה:
- מאבק בין יורשי האדמו"ר (בניו או חתניו) שהביא לפיצול.
- אדמו"ר חדש שיצר שיטה חדשה, חלק הצטרפו לאדמו"ר החדש וחלק נשארו בשיטה החסידית הישנה.
בין החסידות שהתפצלו:
- חסידות סטריקוב וחסידות סוכטשוב התפצלו מחסידות אלכסנדר.
- חסידות צאנז לבד מהמשכה הישיר (חסידות צאנז-קלויזנבורג) התפצלה לעוד חמש חצרות חסידיות:באבוב, זמיגראד, סטראפקוב, טשאקאווא וגארליץ.
- חסידות ויז'ניץ - התפצלה לשלשה, ויז'ניץ וסרט ויז'ניץ בארץ וחסידות ויז'ניץ מונסי במונסי.
יוצאת מכלל זה היא חסידות ברסלב (שלה היה אדמו"ר אחד, רבי נחמן מברסלב) שלא התפצלה מבחינת החסידות עצמה אלא יותר מבחינת הגישה בבתי המדרש השונים (להרחבה ראו פלגים שונים בחסידות ברסלב).
[עריכה] חצרות ארצישראליות
חסידיות מעטות אינם המשך של חסידות שהגיעה מאירופה והחסידות נקראת על שם משפחתו של האדמו"ר הראשון (בשונה מחצרות אחרות שמקור שמם הוא שם העיר בה פעלה החסידות בראשונה). חסידיות לדוגמה:
- חסידות אשלג - שם משפחתו של מייסד החסידות הרב יהודה לייב הלוי אשלג
- חסידות רחלין - שם משפחתו של מייסד החסידות הרב פנחס דניאל הכהן רחלין
