אדיר זיק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדיר זיק (3 במרץ 1939 - 6 בפברואר 2005), במאי טלוויזיה ועיתונאי.
אדיר זיק נולד בתל אביב, למשפחה שנחשבה חילונית. כנער חזר בתשובה. בשנת 1964 יצא לארצות הברית ללימודי קולנוע ובמקביל היה שליח של בני עקיבא. כשחזר ארצה היה ממייסדי הטלוויזיה הישראלית. במשך שנים רבות הפיק את חידון התנ"ך העולמי ביום העצמאות. לטענתו, נדחק לפינה ברשות השידור בגלל היותו דתי.
זיק היה מקורב לתנועה לכינון המקדש, היה עולה להר הבית ואף סייע לתנועה בהכנת סרטים לעידוד העלייה להר הבית.
בשנת 1992 עם הקמת ממשלת יצחק רבין, החל לשדר בתחנת הרדיו "ערוץ 7" בתוכנית שנקראה "זיקוקים של אדיר". בתוכנית, ששילבה ביקורת פוליטית עם סיפורים ומתכונים, הטיח זיק ביקורת קשה בממשלה על מדיניותה כלפי הערבים ובמיוחד על חתימת הסכמי אוסלו. עם זאת, זיק קרא שלא להשתמש באלימות והזהיר שאלימות של הימין רק תרע את המצב. בשידוריו הציג סגנון ייחודי והטביע ביטויים חדשים בשיח-הציבורי כגון "תשקורת" בהתיחס לתקשורת הכללית-שמאלנית ו"הצ'יפּ הדפוק" - שורש רגשי-הנחיתות של חובשי הכיפה הסרוגה. זיק היה פעיל בחלוקת כספי צדקה וניצל את תוכניתו ברדיו לקרוא לאנשים לתרום לנזקקים. מאז החל ערוץ 7 להוציא את העיתון "בשבע", ניהל זיק עד פטירתו טור שבועי בעיתון שהיה רווי בביקורת נגד שחיתויות שונות.
זיק התפרסם בעקבות הדברים הנוקבים שהטיח בראש הממשלה המנוח יצחק רבין, ימים ספורים לאחר הירצחו. "רבין ופרס הם שני בוגדים שנקנו בכסף", אמר אז זיק והוסיף, "הם נתנו את ארץ ישראל לאויבים". בהזדמנות אחרת אמר זיק כי צריך "לקרוע לפרס את הצורה". בעקבות הדברים התגברו הקולות שקראו לסגירת ערוץ 7 וגינו את דבריו של זיק כהסתה.
אדיר זיק היה מחלוצי תאוריות הקשר על רצח רבין ופעל ללא לאות לעורר את הציבור לחקירת האמת בפרשה. ראה: 58 שאלות על רצח רבין, אתר הצופה.
זיק נפטר ב-6 בפברואר 2005 בירושלים לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. היה בן 65 במותו השאיר אחריו אשה, שישה ילדים ונכדים.
