אדגר אלן פו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe), (19 בינואר 1809 - 7 באוקטובר 1849). משורר וסופר אמריקני דגול. אבי סיפור האימה, סיפורת המתח והספרות הבלשית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדותו
אדגר אלן פו נולד ב-19 בינואר 1809 בעיר בוסטון, לדייוויד ואליזבת פו, זוג הורים שחקנים. אביו היה בן למשפחה מכובדת מן הדרום, אך שיכור מועד שהתפרנס כשחקן נודד, ואמו הייתה בת למשפחת שחקנים ממוצא אנגלי. בהיות פו בן שנה נטש אביו את משפחתו וכעבור 15 חודשים נפטר משחפת. שנה אחרי כן התייתם פו גם מאמו, לאחר שמתה אף היא משחפת ב-8 בדצמבר 1811. פרנסיס אלן, שהייתה מיודדת עם אליזבת' פו, ובעלה ג'ון, סוחר טבק אמיד מריצ'מונד, החליטו לגדל את אדגר פו משום שהיו חשוכי ילדים, אם כי לא אימצו אותו לבן לפי הדין. נראה שיראת הבריות שפקדה את פו מאוחר יותר בחייו צמחה מיחסו המשפיל של אביו המאמץ אליו כשהיה בגיל רך. יחד עמם עזב לאנגליה בשנת 1815 כדי לקדם את עסקיו של אלן. הוא נשלח על ידי אביו המאמץ ללמוד בסקוטלנד, אך הוחזר משם ללונדון על-ידי אמו המאמצת כדי שילמד בקרבתה, בבית הספר המקומי בסטוק ניוינגטון.
[עריכה] הסתבכותו בלימודים
בשנת 1820 שבו לריצ'מונד, וירג'יניה, לאחר שציפיותיו העסקיות של האב המאמץ לא נתגשמו. אז החל כותב שירים בחקותו את סגנונם של משוררים ידועים. בגיל 15 הכיר את אהבת חייו, אלמירה רויסטר. השניים היו מבלים יחדיו שעות ארוכות, ודומה שנשתכח מלבם כל העולם שסבב אותם. כדי שילמד דרך ארץ וגינוני נימוסין ביקשו אביו שיעשה את לימודיו באוניברסיטת וירג'יניה אשר בשרלוטוויל, לשם נסע בשנת 1826 ללמוד שפות, שירה ומתמטיקה. כבר אז סבל פו ממצוקה כספית משום שאביו לא נתן לו די ממון לכל צרכיו. בשנתו הראשונה החל לשתות לשוכרה ונקלע לחובות לאחר שהפסיד כספים במשחקי קלפים, עד כי אביו המאמץ סירב כי ימשיך ללמוד שם. לעונש זה הצטרפה הידיעה כי אהובתו, אלמירה, שנשבר ליבה מהיעדרו של פו, התארסה לבסוף עם בחור אחר, וכל זאת משום שאביה הסתיר מפניה את מכתבי האהבה ששלח לה פו. כדי לגאול עצמו מרגשי נחיתות התחיל פו מתרברב שסיים את לימודיו בהצטיינות וכי סבו פרש מן הצבא בדרגת גנרל.
[עריכה] שירותו בצבא
מלא מרירות עזב פו את ביתו בשנת 1827 ושב לבוסטון כדי לפרסם את קובץ שיריו הראשון ובהם "טמרליין" המספר על מלך הטטארים שביקש להדביר את העולם כולו לרגלי אהובתו, אך בשובו כמנצח ממסעות כיבושיו גילה שאיבד את מולדתו. על מנת להתקיים התגייס לצבא בשם הבדוי אדגר אלן פרי והוצב במחנה אשר בפורט מולטריי. ב-2 במרץ 1829 נסע לבקר את הוריו בריצ'מונד, אז נודע לו שאמו המאמצת מתה משחפת. אביו המאמץ ששמע על כך שבנו המאומץ היה לחייל פשוט, סייע לו להתקבל ללימודי קצונה ושלחו במאי 1830 לאקדמיה הצבאית "ווסט פוינט" כדי שיקודם בדרגה, אך זאת רק לאחר תחנונים ארוכים מצדו של פו.
את ביתו קבע פו בבולטימור אצל דודתו מריה קלם, שם התגוררו גם וירג'יניה והנרי ילדיה, וסבתו ואחיו הנרי. אחותו, רוזלי, שנטרפה עליה דעתה לא נמצאה עוד עימם. בשנת 1831 הוא גורש מהצבא בשל בעיות משמעת. בעת ההיא כבר נשא אביו המאמץ אשה חדשה, אך שנה מאוחר יותר מת גם הוא, מבלי שהזכיר כלל את פו בצוואתו.
[עריכה] צרותיו ומחלתו
בשנת 1832 התיישב פו בריצ'מונד והתפרנס מעריכת עיתון מקומי. ב-22 בספטמבר 1835 נשא את דודניתו בת ה-13, וירג'יניה קלם. הוא החל מפרסם ספרי שירה וכותב סיפורים קצרים בעודו משתמש מדי פעם באופיום ולוגם מן הטיפה המרה. מחמת עוניו החל מבקש לו משרה בנדודיו מעיר לעיר. תחילה נסע הזוג הצעיר לניו יורק ואחר עברו לגור בפילדלפיה, שם עבד גם כמבקר ספרות ופרסם רשימות בעיתונים אחדים. בשנת 1842 חלתה רעייתו בשחפת ופו לקח אותה עימו לגור בניו יורק כדי להקטין את מצוקתם, אך הדלות לא עזבה אותם. בשל מצבו הרעוע, החלה הידרדרות בנפשו והוא התמכר לחלוטין לשתיית אלכוהול וסבל מכך עד מותו.
למעט אושר זכה כאשר התפרסמה בהצלחה הפואמה "העורב" בשנת 1845, אולם ממון רב לא ראה מכך, והזוג המשיך להתקיים בעוני רב. כדי להקל על סבלה של אשתו, עברו השניים להתגורר בפורדהאם, אולם ב-30 בינואר 1847 נפטרה היא ממחלתה. ביולי 1849 שב לריצ'מונד ובחודשים האחרונים של חייו עוד הספיק להתרועע עם אהבת נעוריו, אלמירה שלטון, שהתאלמנה מבן זוגה, ואף זכה להתארס לה, אולם הרעלת הכוהל בגופו הביאה לבסוף גם למותו.
עד ימינו לא ברור דיו מה התחולל בימיו האחרונים. ידוע היה כי ב-27 בספטמבר נכח בהרצאה בעיר בוסטון. בדרכו לניו יורק התעכב בבולטימור. שישה ימים אחרי כן, ב-3 באוקטובר הובהל מכר ותיק שלו לבית החולים, שם סיפרו לו כי מצאו את פו שרוע באחד הרחובות ללא לבוש על גופו וממלמל מילים חסרות פשר. ב-7 באוקטובר 1849 נפטר בבית החולים בשל דלקת במוחו בהיותו בן 40.
[עריכה] אחרית דבר
אדגר אלן פו ייזכר לעד בשל שירי האהבה שכתב והסיפורים הקודרים ומלאי המסתורין שחיבר. שירתו מעוררת רגשות עזים ומתאפיינת בקצב מיוחד עד כי שארל בודלר, אבי השירה המודרנית, היה נוהג לעיין בה מדי יום. הסבל והבדידות בחייו באו לידי ביטוי ביצירה אחוזת ביעותים ודמוית חלום בלהות. סיפוריו מלאי הזיות וחודרים לעולמם של טרופי הדעת, מביעים את פחדם וכאבם ומתארים סיוט מתמשך שלא נגמר. תחת השפעת האופיום היה נובר בתת הכרתו ושולף מתוכה חרדות עמוקות אודות השתוללות מגפות, עינויים במערות קבורה וכאב חסר גבולות בעולם הזה.
גם סיפור אהבתם הבלתי אפשרי של פו ואלמירה, נגע ללבם של אוהבים בכל רחבי תבל וידוע המנהג כי יש פעמים ובהם עלם רגיש, החש כי קרובה הפרידה מאהובתו, יעניק לחברה עותק מקובץ סיפוריו של אדגר אלן פו, בתקווה שכמו בחייו של המשורר, יפגוש גם הוא את אהבת נעוריו באחד הימים ויחדיו ינצחו את מגפת המוות האדום.
[עריכה] יצירותיו
סיפוריו של אדגר אלן פו זכו לפרסום רב, ועודם משפיעים על סופרים ומשוררים ובהם נמנו גם ארתור קונאן דויל וגי דה מופאסאן.
מסיפוריו הידועים:
- "חיפושית הזהב" ובו מסופר על אדם אחד שגילה כתב עתיק ועליו הודעה שנכתבה בלשון סודית ומשפענח את כתב הסתרים גילה מטמון של שודדי ים.
- "הרצח ברחוב מורג", הסיפור הבלשי הראשון שנכתב אי פעם ובו מסופר על בלש החוקר פרשיית רצח מסתורי ומוזר.
- "הבור והמטוטלת" ובו מסופר על אדם הנמצא במרתף עינויים ומרותק למיטתו כאשר מעליו נעה מטוטלת בעלת להב חד היורדת מטה אט אט ומאיימת להורגו.
- "מגפת המוות האדום" ובו מסופר על נשף המתקיים בעולם רדוף אסונות ומחלות עד אשר חודרת למסיבה מגפה מבחוץ.
- "המסתורין של מארי רוג'ט" ובו מסופר על רצח אשה בפריס, על בסיס תעלומת הירצחה של מארי רוג'רס בניו-יורק. פו הציע את פתרונו לתעלומה ולאחר שהוכיח את אמיתותו, הסתייעה המשטרה בניו-יורק בחישוביו כדי ללכוד את הרוצח.
- "הרפתקאותיו של ארתור גורדון פים" (The Narrative of Arthur Gordon Pym) ספר המשך לספרו של ז'ול ורן, כוכב הדרום.
באחת הפעמים חיבר פו פרק משלו בעלילות סינבאד המלח מתוך קובץ האגדות של אלף לילה ולילה. הנסיכה שחרזדה הייתה מתחילה לספר למלך בכל לילה סיפור דמיוני חדש ורווי פלאות וממשיכה אותו רק בליל המחרת כדי שלא יערוף את ראשה כדרך שנהג עם כל נשותיו. פו התחכם לאגדה ושזר בסיפורו המצאות פרי תקופתו כמו קטר הרכבת, כדור פורח ושאר גילויים חדשים. בראות המלך - לפי פו - כי הסיפור דמיוני מדי, ציווה מיד לערוף את ראשה של אשתו בטענה כי נפשה התערערה והיא חוזה, במוחה רדוף השדים, בדותות דמיוניות מדי. הייתה זו דרכו של פו להסב את תשומת לבה של החברה בדבר האמיתות שכביכול נותנת היא בהן את אמונה וכי לא כל דבר אשר נראה לגבינו כמעוות, דמוי טירוף או שאינו אחוז היטב במציאות הקיומית, רחוק הוא, בסופו של דבר, גם מן האמת של חיינו.
אדגר אלן פו חיבר גם מאמרים רבים בנושאים מגוונים ומסות ביקורת נוקבות. שניים מן המאמרים המפורסמים שלו בנוגע לשירה הם:
- "העקרון הפואטי" – "האני מאמין" של פו בנוגע לכתיבת שירה.
- "הפילוסופיה של החיבור" – הסבריו של פו בדבר הדרך בה כתב את "העורב", תוך כדי שימוש בעקרונות כתיבת השירה שלו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אדגר אלן פו |
||
 טקסט בוויקיטקסט: אנבל-לי |
||
| טקסט בוויקיטקסט: העורב |
- העורב, בתרגומו של זאב ז'בוטינסקי
- העורב, בתרגומו של אליהו ציפר
- לי-תנעם (אנבל-לי), בתרגומו של אליהו ציפר
- אדגר אלן פו, באתר אימגו
- The Hunted Palace ,עוזי דורנאי: תרגומים שונים לשיר, וביניהם תרגומו של תדהר ניר.
