כדור פורח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כדור פורח הוא כלי טיס המבוסס על שימוש בבלון גדול (מעטפת) המלא אוויר חם או גז שמחובר לתא לנשיאת נוסעים או מטען.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
האחים מונגולפייה, ממציאי הכדור הפורח, הציגו אותו לראשונה ב-4 ביוני, 1783.
[עריכה] עקרון הפעולה
הכדור מתרומם על ידי התגברות על כוח המשיכה תוך שימוש בחומרים הקלים מהאוויר (גז או אוויר חם). הטיסה המאוישת הראשונה התבצעה ב-21 בנובמבר 1783 בפריז בכדור שנבנה על ידי האחים מונגולפייה. כדורים פורחים היו כלי הטייס הראשונים, וכלי הטייס הראשונים ששימשו לטיסה מאויישת. מכיוון שאין לכדור הפורח מנוע (להבדיל מספינת אוויר) הוא ברוחות הקובעות את כיוון תנועתו. ניווט הכדור הפורח נעשה על ידי שינוי גובה הטיסה. זאת ניתן להשיג בדרכים שונות:
- ריקון גז ממעטפת הבלון בעזרת פתח בראש הבלון המיועד לכך.
- בבלוני אוויר חם ניתן לשלוט על הגובה גם בעזרת שינוי טמפרטורת האוויר שבמעטפת.
- שינויי העומס על הכדור הפורח בעזרת ריקון שקי חול המיועדים לכך וכדומה.
הניווט מתבסס על כך, שבגבהים שונים נושבת רוח לכיוונים שונים. אם המטיס יצליח למצוא את הרוחות הדרושות לו, הרי שיוכל להגיע למחוז חפצו. ברם, שיטה זו אינה מבטיחה הצלחה בהגעה ליעד מוגדר, כך שכדורים פורחים מוגבלים לשימוש ספורט ופנאי, ואינם משמשים בדרך כלל למטרות תחבורתיות.
[עריכה] שימושים
[עריכה] תחבורה
בעבר השתמשו בכלי תחבורה זה כדי לנוע ממקום למקום, למרות החסרון העיקרי של הכדור הפורח שהוא, כאמור, קושי בשליטה מלאה על הכדור הפורח.
[עריכה] שימושים צבאיים
- תצפית - כבר בימים עברו השתמשו במזרח הרחוק בתצפיתנים מעופפים שנישאו בעזרת עפיפונים. האירופאים, לעומתם, השתמשו בתצפיתנים מעופפים רק מאוחר יותר, עם התפתחות הכדורים הפורחים. תצפית בעזרת כדורים פורחים מתבצעת, בדרך כלל, כאשר הבלון מעוגן לקרקע על ידי כבלים. הצילום האווירי הראשון נעשה מכדור פורח. כדורים הפורחים המשמשים לתצפית ואיסוף מודיעין חזותי בצבאות שונים.
- גם כיום, משמשים כדורים פורחים כאמצעי תצפית. הן לנשיאת מערכות מכ"ם, והן כפלטפורמה לנשיאת אמצעי תצפית אופטיים. בלונים אלה מעוגנים לקרקע בעזרת כבלים שמהווים גם את אמצעי התקשורת בין הבלון לבין מרכז הבקרה שעל הקרקע. בלונים כאלה נמצאים בשירות משטרת ישראל וצה"ל.
- ריגול - בזמן המלחמה הקרה תיכננו האמריקאים בלוני ריגול בלתי מאויישים. הרעיון המקורי נהגה כבר בשנת 1949, אך רק כשנה לאחר מכן הוא החל לקרום עור וגידים. פרויקט סודי בשם GOPHER, שנערך בשנת 1952 נועד לבחון את האפשרות של הפעלת בלוני הריגול. כדי להסתיר מהאזרחים את העובדה שבלונים אלו משמשים לריגול, נערך במקביל פרויקט מחקר מטאורולוגי תחת השם MOBY DICK. הפרויקט הנ"ל זכה לחשיפה תקשורתית, כך שאם אזרח ימצא בלון על הקרקע, הוא יחשוב שהבלון משתייך לפרויקט המחקר. לאחר כשבועיים של שהיה באוויר בגובה של 70,000 רגל, נאסף הבלון בעודו באוויר בעזרת קרס מיוחד שהותקן על מטוס תובלה מסוג C-119. ב-3 ביולי 1953 החל הפרויקט המבצעי שנקרא GRANDSON. כדי להוכיח שאכן הבלונים יכנסו לשטח ברית המועצות ויצאו, שוגרו מספר בלוני מטאורולוגיה (מפרויקט MOBY DICK) בשנת 1954, אך הם לא טסו כלל בנתיב המתוכנן (היה זה כישלון נוסף בשרשרת התקלות בהן היה הפרויקט רצוף). אבל, מכיוון שה-CIA, הוכיחו שניתן להפריח בלונים מעל ברית המועצות, בעזרת כאלה שהופרחו על מנת לפזר חומר תעמולתי, הפרויקט לא ננטש. היחידות האמונות על הפעלת הבלונים התפרסו ברחבי אירופה בשנת 1955. כדי לשכנע את נשיא ארצות הברית דאז, דווייט אייזנהאואר, נוסף סיפור כיסוי חדש לבלונים - בלוני מזג אוויר. כדי לאשש את הטענה כי אלו בלוני מזג אוויר, פירסם חיל האוויר שהוא מפריח מאירופה כדורים פורחים מפרויקט MOBY DICK כחלק מפרויקט חדש שנקרא WHITE CLOUD. חמשת אתרי שיגור הבלונים החלו, מבחינתם, את הפרחת בלוני הריגול האמיתיים מדגם WS-461L. המבצע הזה כונה: GENTRIX. קצב שיגור הבלונים הוגבר מדי פעם. חלק מהבלונים ששוגרו בתחילת הפרויקט הצליחו למלא את משימתם בהצלחה, אך בסופו של דבר, הפילו הרוסים את שאר הבלונים, והצליחו להוכיח שלא מדובר בבלוני מחקר, אלא בבלוני ריגול - והפרויקט בוטל. הצלחת הפרויקט הייתה חלקית: רק 44 בלונים מתוך 448 בלונים ששוגרו סיימו את משימתם בהצלחה (השאר התרסקו, הופלו וכדומה). רק 8 אחוזים מתוך 39 אחוזים צפויים משטח ברית המועצות וסין כוסו (8 אחוזים אלו היו למעלה ממיליון מיילים רבועים). עם זאת, הפרויקט הצליח להשיג מספר הצלחות: צילום מקומות חדשים ובהם תחנות מכ"ם סובייטיות בלתי מוכרות וכן השגת מידע על מערכות ההגנה האווירייות של ברית המועצות.
- ניסיון נוסף לריגול שנעשה זמן קצר לאחר מכן בעזרת בלוני WS-461L נקרא MELTING POT והתבסס על זרמי אוויר חם שמגיעים לגבהים עצומים, בהם לא ניתן ליירט את הבלונים. לאחר היסוסים רבים, נתן הנשיא האמריקאי אישור למבצע. לרוע המזל, נחל הפרויקט כישלון נוסף. הפעם, בניגוד לניסיון הקודם, הדבר היחיד שנגרם בעטיו של המבצע היה תקרית מדינית ותו לא, ללא שום הצלחה מודיעינית.
- תחבורה - נפוליון תיכנן לפלוש לאנגליה בעזרת צי של כדורים פורחים, אך תוכניתו זו לא יצאה אל הפועל.
- ניסיון פלישה נוסף בעזרת כדור פורח, התרחש ב-16 באפריל 1981, כאשר שני מחבלים ניסו לחדור לשטח ישראל באזור מנרה, הבלון זוהה והופל על ידי כוחות נ"מ המצויידים בתותחי וולקן. התפתח קרב עם המחבלים על הקרקע והם חוסלו [1].
- בזמן מלחמת צרפת פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה. בנוסף, נמלטו מנהיגים צרפתים בכדור פורח מהעיר הנצורה.
- הפצצה - במלחמת העולם השניה ניסו היפנים לתקוף את ארצות הברית בעזרת כדורים פורחים הנושאים חומרי נפץ. נשלחו כאלף בלונים מסוג זה, אך המבצע נכשל.
- הגנה מפני מפציצים - במלחמת העולם השניה, הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדוייק, הקיפו את לונדון בעזרת בלונים מעוגנים. מכיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים - הם נאלצו לטוס גבוה, ויכולת הדיוק שלהם נפגעה.
[עריכה] מחקר ומדע
לפני עידן המטוס, השתמשו גאוגרפים בכדורים פורחים כדי לחקור את כדור הארץ. נעשה ניסיון לחצות את הקוטב הצפוני בעזרת כדור פורח, אך הניסיון נכשל, והחוקרים מתו תוך כדי המסע.
[עריכה] מטאורולוגיה
בשל העובדה שכדורים פורחים מסוגלים להגביה עוף, בנוסף לכך שמשך השהיה שלהם רב ועלותם נמוכה יחסית, משמשים כדורים פורחים גם היום בחקירת תחומים שונים. אחד התחומים בהם נעזרים בכדורים פורחים הוא מטאורולוגיה, בהם הם משמשים הן למחקר והן לחיזוי מזג האוויר.
[עריכה] חלל
בניסיון להציע מסע תיירותי לחלל, הוכרזה תחרות בשם X-Prize, שמטרתה לעודד פיתוח מערכת שתוכל לשגר אזרחים לחלל בעלות נמוכה יחסית. חברה ישראלית שהתמודדה בתחרות, הציעה לבנות כדור פורח גדול, שיישא חללית. במשך כשעה הכדור הפורח ממריא מהקרקע, בהגיעו לגובה 30,000 רגל החללית מתנתקת ממנו, מנועיה מותנעים - והיא ממריאה אל מחוץ לאטמוספירה במשך כמאה שניות. לאחר מכן, חוזרת החללית אל כדור הארץ. בסך הכול, המסע בחלל ימשך כארבע דקות [2].
[עריכה] ספורט ואתגר
כיום משמש הכלי בעיקר כסוג של ספורט בו מתחרים אנשים בבניה וטיסה בסוגים שונים של כדורים. הקפת העולם בכדור פורח מאוייש ללא נחיתות וחניות ביניים הלהיבה את דמיונם של אנשים רבים. הון רב הושקע בכדי לעשות זאת, אך ההרפתקנים נכשלו פעם אחר פעם. ארגון האווירונאוטיקה הבינלאומי, FEDERATION AERONAUTIQUE INTERNATIONAL הגדיר חוקים וכללים לאורך המסלול, גובה הטיסה ועוד.
הקפת העולם בכדור פורח ללא חניות ביניים נעשתה לראשונה על ידי זוג הרפתקנים - ברטראן פיקאר, פסיכיאטר בן 41 משווייץ ובריאן ג'ונס, מדריך טיסה בכדורים פורחים בן 51 מאנגליה. אורך המסלול שעברו היה 46,759 קילומטרים, תחילתו באלפים השווייצריים ב-1 במרץ 1999, וסיומו במדבריות מצרים ב-21 במרץ 1999. המסע נמשך 19 יום, 21 שעות ו-55 דקות. משקלו של הכדור הפורח בתחילת המסע היה 8,164 ק"ג. הכדור התרומם מהקרקע בעזרת אוויר שחומם על ידי גז פרופאן שאוכסן במכלים רבים, וכן, בעזרת הליום. השניים נעזרו תוך כדי המסע בעידכונים מטאורולוגים. הבלון צוייד באמצעים מתקדמים כדי להגן על אנשי הצוות - ציוד הצלה, חליפות מיוחדות, מזון רב, משדרי חירום ועוד. הזוג המנצח, זכה במיליון דולר, תרומת חברת בירה אמריקאית (חצי מהסכום נתרם על ידי השניים). הבלון הובל אחר כבוד למוזיאון האוויר והחלל הלאומי בוושינגטון.
מסע נוסף להקפת כדור הארץ נחל הצלחה, כאשר, סטיב פוסט הצליח להקיף בשנת 2002 את כדור הארץ בעזרת כדור פורח לבדו - במסע שנמשך שלושה עשר יום וחצי. סטיב פוסט, מליונר אמריקאי, התמודד זמן רב על הקפת כדור הארץ. למעשה, הוא אחד ההרפתקנים שנכשלו קודם לכן, בזמן שבירת השיא על ידי פיקאר וג'ונס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כדור פורח |
