אבו קישק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבו קישק (ابو كشك, בתעתיק מדוייק: אבו כשכ) היה שבט בדואי שהתגורר בכפר ערב אבו קישק בשרון (נפת יפו המנדטורית) עד שנת 1948. הכפר נחרב במלחמת העצמאות, במהלך האירועים המכונים על ידי הפלסטינים הנכבה.
שבט אבו קישק החזיק בשטח של כ-20,000 דונם בשרון - מהאזור שלימים הוקמה בו הרצליה עד לאזור פתח תקווה. במאורעות תרפ"א (1921) תקפו אנשי אבו קישק והכפריים באזור, ערביי יהודיה, פג'ה, ראס-אל-עין ואחרים, את המושבות פתח תקווה וכפר סבא. לאחר כישלון ההתקפה הועמד השיח' למשפט ונגזר עליו לשלם קנס כספי גדול. השיח' המובס נאלץ למכור חלק ניכר מאדמותיו כדי לשלם את הקנס. חברת "הכשרת היישוב" נכנסה באמצעות נציגה, יהושע חנקין, למשא ומתן על רכישתם של כ-4,000 דונם מדרום לגוש הקרקעות של כפר מל"ל שנרכשו בשלב מוקדם יותר. ב-4 ביוני 1924 נחתם הסכם בדבר מכירתם של 4,197 דונם תמורת 3.5 לירות ארץ-ישראליות לדונם.
במפקד האוכלוסין בשנת 1945 נמנו בכפר 1,900 נפש.
בדצמבר 1947 או בינואר 1948 נפגשו מנהיגי שייח' מוניס, מסעודיה, וג'מאסין ומוכתרי ערב אבו קישק ואג'ליל עם נציג "ההגנה" בביתו של אברהם שפירא בפתח תקווה. הם הביעו תקוות לשלום, והתחייבו שלא לסייע לצבא ההצלה הערבי או למיליציות מקומיות. בסוף מרץ 1948 חטף האצ"ל חמישה ממנהיגי הכפר, ובאפריל ברחו תושביו.
במקום שבו עמד הכפר נמצא היום מפעל תע"ש רמת השרון, וחלקים מן היישובים רמת השרון והוד השרון יושבים על אדמותיו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ערב אבו-כישכ באתר "נכבה אונליין" (עברית)