תחנת רכבת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת רכבת היא מרכיב חשוב של רשת מסילות הרכבת. התחנות מתחלקות לשני סוגים עיקריים - תחנות נוסעים ותחנות משא. תחנת הנוסעים מאפשרת עלייה וירידה של נוסעים מהרכבת. התחנות הללו כוללות בדרך כלל רציפי נוסעים המאפשרים עליה נוחה אל הרכבת, וכן קופות לקניית כרטיסי נסיעה. תחנות המשא משמשות להטענה ופריקה של סחורות מרכבות המשא, וכוללות לרוב ציוד עזר שנועד לעזור בביצוע הפעולה כגון מנופים ומשטחי הטענה. בנוסף, בתחנות רכבת שונות ישנם מתקנים העוזרים לתפעול מסילת הרכבת עצמה.
תחנות מוקדמות נבנו בדרך כלל עם מתקנים לטיפול גם בתנועת נוסעים וגם במשא (אם כי לרוב השטחים שהוקצו לטיפול בנוסעים ובסחורות היו מופרדים). התחנות הדו-שימושיות הללו פחות נפוצות כיום, ובמקרים רבים מתקנים לטיפול בסחורות נמצאים רק בתחנות ראשיות או בתחנות מיוחדות שנבנו במיוחד לצורך כך. בדרך כלל, תחנות רכבת ממוקמות על מסילת הרכבת, או בקצה המסילה (ואז הן נקראות מסוף). רציפים הנמצאים בתחנות הנוסעים מחוברים ביניהם בדרך כלל על ידי מעברים עיליים ותחתיים, על מנת למנוע מנוסעים לעבור מרציף לרציף דרך מסילת הרכבת עצמה. מתקנים לנוסעים כדוגמת סככות מפני גשם או שמש, ספסלים וקופות כרטיסים יכולים להיות ממוקמים הן על הרציפים עצמם והן במבנה התחנה.
נוסף על מתקנים לטיפול בנוסעים ומטען, תחנות רכבת כוללות לרוב גם מסילות שירות ומבני דיפו שנועדו לטפל בקטרים וקרונות. תחנות רכבת רבות מהוות נקודות החלפה בין אמצעי תחבורה ציבורית שונים, שכן מיקומן המרכזי בערים רבות והיקף הנוסעים ברכבות דרש בנייה של תחנות מטרו, חשמליות ואוטובוסים במרחק קצר מהתחנות.
