קתדרלת נוטרדאם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בקתדרלה בעיר פריז. לערך העוסק בכנסיות אחרות בשם נוטרדאם (Notre Dame), ראו נוטרדאם (פירושונים).
קתדרלת נוטרדאם דה פארי (בצרפתית: Cathédrale Notre-Dame de Paris) היא הקתדרלה של העיר פריז ומקום מושבו של הארכיבישופ של פריז. הקתדרלה נמצאת באי איל-דה-לה-סיטה (l'île de la Cité) שבנהר הסן במקום אשר משמש כמקום פולחן כבר כ- 2,000 שנה - בתחילתו מקדש גאלי ואחר-כך רומי. בגלגול מאוחר יותר - בזיליקה נוצרית קדומה וכנסייה רומנסקית עד המבנה הגותי הנוכחי שבנייתו החלה ב-1163, תחת שלטון לואי השביעי, ונסתיימה ב-1345. מאז כמעט שלא חל שינוי.
משמעות שמה של הקתדרלה הוא "גבירתנו" בצרפתית. כנסיות וקתדרלות רבות בצרפת קרויות בשם "נוטרדאם" (על שם מריה, אימו של ישו) ולכן נהוג להבדיל את זו שבפריז על ידי הוספת הסיומת "דה פארי" (לפי הגייה צרפתית), כלומר: "של העיר פריז". הקתדרלה נחשבת כליבה ההיסטורי של העיר והיא אחד ממוקדי התיירות החשובים והמרכזיים בעיר עד היום.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] רקע כללי
האתר של קתדרלת נוטרדאם משמש כמקום פולחן זה 2,000 שנה. בתחילתו היה בו מקדש גאלי ואחר-כך רומי. בגלגול מאוחר יותר - בזיליקה נוצרית קדומה וכנסייה רומנסקית ולבסוף קתדרלה הגותית
בניית הקתדרלה הנוכחית החלה ב-1163, תחת שלטון לואי השביעי, ונסתיימה ב-1345.
[עריכה] בניית הקתדרלה
ב-1160, אחרי שהבזיליקה במקום נהפכה ל"כנסיה הקהילתית של מלכי אירופה" החליט הבישוף מוריס דה סולי (Maurice de Sully) שהבזיליקה הרומנסקית לא מספיק ראויה לתפקידה הרם והרס אותה ברגע שנתמנה לבישוף של פריז. לפי האגדה, לדה-סולי היה חזון של קתדרלה חדשה ומפוארת עבור פריז, והוא שרטט אותה בחול שמחוץ לכנסייה המקורית. כדי להתחיל את הבנייה הרס הבישוף מספר בתים באי וסלל דרך חדשה על מנת לספק חומרי בנייה לכנסיה החדשה.
הבנייה החלה ב-1163 תחת שלטון לואי השביעי והדעות חלוקות האם היה זה הבישוף מוריס דה סולי או האפיפיור אלכסנדר השלישי הניחו את אבן הפינה של הקתדרלה אך מוסכם ששניהם נכחו בטקס זה. הבישוף דה סולי הקדיש את רוב חייב ועושרו לבניית הקתדרלה.
בניין החזית המערבית, ושני מגדליו, החלה בסביבות 1200, לפני שהספינה הראשית הושלמה. הקתדרלה הייתה אחד מן המבנים הראשונים להשתמש בתמיכות דואות, מעין "פיגומי קבע" בצורת קשתות, שתמכו בעומס הרב של המבנה הגבוה. בזמן תקופת הבנייה, מספר אדריכלים עבדו על הקתדרלה, כפי שנוכח מהסגנונות השונים בקומות השונות של המגדלים. בין השנים 1210 ל-1220 האדריכל הרביעי השגיח על בניית הקומה עם חלון הרוזטה וההיכלים הגדולים מתחת למגדלים. המגדלים הושלמו ב-1245 והקתדרלה עצמה הושלמה בסביבות 1345.
[עריכה] שלבי הבנייה
- 1160: הבישוף מוריס דה סולי מורה על הרס הקתדרלה הרומנסקית.
- 1163: הנחת אבן הפינה של הקתדרלה הגותית החדשה. הבנייה מתחילה.
- 1175: תחילת העבודות על הספינה הראשית.
- 1182: בניית האפסיס ובניית אגף המקהלה מושלמות.
- 1196: הספינה הראשית נשלמת. הבישוף דה סולי מת.
- 1200: מתחילה העבודה על החזית המערבית.
- 1220: מותקנת הרוזטה בחזית המערבית, בקוטר 9.6 מטר.
- 1225: נשלמת העבודה על החזית המערבית.
- 1250: המגדלים המערביים נשלמים.
- 1250: מותקן חלון הרוזטה הצפוני מאת Jean de Chelles, בקוטר 12.9 מטר.
- 1260: מותקן חלון הרוזטה הדרומי מאת Pierre de Montreuil , בקוטר 12.9 מטר.
- 1345: נשלמת בניית הקתדקלה.
[עריכה] אדריכלות
[עריכה] החזית
חזית הקתדרלה כוללת 2 מגדלי פעמונים ו-3 שערים.
בטימפנון של השער המרכזי תיאור יום הדין האחרון: ישו שופט את האנושות, הצדיקים בגן עדן מימינו, הרשעים בגיהנום משמאלו. בחלקה התחתון של הקשת – תחיית ישו. ימינה מהשער - דמות הנצרות - פניה גלויות. שמאלה - דמות היהדות פניה מכוסות (הצגת ה"אקלזיה", הכנסייה השולטת, מול ה"סינגוגה", היהדות המושפלת, היא מוטיב בולט באומנות הנוצרית בימי הביניים). השער הדרום-מערבי מוקדש לאנה הקדושה, אמא של מריה הקדושה, לה מוקדש השער הצפון-מערבי.
מול השערים נמצאת גלריית המלכים: 28 פסלים מסמלים את מלכי ישראל ויהודה. בעת המהפכה הצרפתית נותצו הפסלים על ידי ההמון שחשב אותם למלכי צרפת. הפסלים שוחזרו והוצבו במקומם שנית.
הרוזטה - קוטרה 9 מ' והיא כה מושלמת שאין בה כל עיוות גם אחרי 700 שנה.
בחזית – הבתולה והילד ישו, עם 2 מלאכים לצידם; משני צידי הרוזטה - פסלו של אדם (מימין) וחוה (משמאל).
[עריכה] המגדלים
שני מגדלי הקתדרלה לא הושלמו מעולם. גובה כל מגדל 69 מטר מהקרקע. עמנואל - הפעמון הגדול במגדל הדרומי ימני - שוקל 13 טון וענבלו 500 ק"ג (אותו הניע קווזימודו, הגיבן המכוער בסיפורו של ויקטור הוגו, שאהב את אסמרלדה היפה). מסופר שנשות פריז זרקו תכשיטי זהב וכסף אל כור ההתכה ובו נחושת רותחת, וצליל הפעמון נעשה לזך וטהור במיוחד.
בראש המגדלים נתן הארכיטקט דרור לדמיונו, ועיצב מיני דמונים (יצורים שטניים בעלי כוח על אנושי), בעלי הבעה משונה, גופות בעלי צורה מוזרה ודמויות גרוטסקיות של מפלצות העולות מתוך פינות המגדלים.
בנוסף למגדלים המערביים, מעל למקום המצלב (crossing) מתנוסס צריח מחודד שבנה ויולה לה דוק, המתנוסס לגובה של 90 מטר. [1]
[עריכה] פנים
פנים הקתדרלה גדול מאוד - 9,000 איש יכולים להתכנס באולם שאורכו 134 מטר (לשם השוואה: אורכו של מגרש כדורגל - 90 מ') רוחבו 48 מ' וגבהו 35 מ'. למבנה צורת צלב, והוא פונה מזרחה, לשמש העולה. העמודים שמול שערי הכניסה תומכים את המגדלים וקוטרם - 5 מ'.
יש להתבונן ברוזטות מבפנים: החזיתית - מעל העוגב ה-18 ובה סמלי גלגל המזלות, חדשי השנה והתכונות הטובות והרעות. בצפונית (שמאלית מהכניסה) - דמויות מן הברית הישנה סביב מריה הקדושה.
במקור הקיר היה מחולק ל-4 אזורים, אך שיפוצים שנעשו במאה ה-13 הגדילו את קומת התאורה על חשבון הטריפוריום. בשיפוצים של ויולה לה דוק הוחזר המראה המקורי לחלק המזרחי של הספינה הראשית אך הוא עדיין נותר עם 3 אזורי קיר. [2] השימוש בקמרונות בני 6 צלעות מעיד גם הוא על כך שהקתדרלה נבנתה במקור בסגנון גותי מוקדם ורק אחר כך שופצה בסגנון גותי בשל (High gothic).
באוצר הכנסייה - חלקים מן הצלב המקורי, כתר הקוצים של ישו, ומסמר קדוש מן הצלב.
בפנים ישנה הקריפטה ובה קברים של האפיפיורים של פריז ובקשת הפנימית - ציורי תבליט מחיי ישו.
[עריכה] חוץ
מבחוץ המבנה הוא דוגמה מצוירת לארכיטקטורה גותית: קווים אנכיים, קמרונות צלעות ותמיכות דואות (חלקן באורך 15 מטר). התמיכות הדואות לא היו בתכנון המקורי, אך נוספו עקב העומס שנוצר בהגבהת הקיר הדק.
תצפית מצוינת על המבנה נמצאת בגן שמאחורי הקתדרלה.
[עריכה] הכתרות, טקסים ואירועים חשובים
במהלך ההיסטוריה הארוכה שלה, קתדרלת נוטרדאם הייתה אתר של מספר טקסים ואירועים חשובים, ביניהם:
- 1185: הקרליוס מקיסריה קורא למסע הצלב השלישי מהקתדרלה שהייתה עדין לא שלמה.
- 1239: הקתדרלה מכילה את נזר הקוצים של ישו שהובא לכנסיה על ידי לואי הקדוש בזמן בנייתה של סן שאפל.
- 1302: פיליפ הרביעי "הנאה" פותח את ישיבת המדינה הכללית הראשונה (States General ).
- 1430: הנרי הרביעי מלך אנגליה מוכתר כאן כמלך צרפת. מרי סטוארט נהפכת למלכת צרפת אחרי נישואיה לפרנסואה השני ומוכתרת כאן.
- 1455: ב-7 בנובמבר ביקשה איזבל רומי, אמה של ז'אן דארק, שיוצא צו אפיפיורי שיבטל את הרשעתה ככופרת.
- 1558: ב-24 באפריל מרי הראשונה מסקוטלנד נישאת לדאופין פרנסואה (פרנסואה השני), בנו של הנרי השני.
- 1572: מרגרט מוואלוי מתכנת לאנרי הרביעי ההוגונאטי.
- 1768: גאגורפים החליטו שכל המרחקים מפריז ימדדו מהקתדרלה.
- 1804: כאן הוכתר נפוליון ב-2 בדצמבר 1804 על ידי האפיפיור פיוס השביעי. נפוליון נטל את הכתר מידי האפיפיור, והכתיר את עצמו במו ידיו.
- 1900: לואי ויירן נבחר כנגן העוגב של הנוטרדאם אחרי שגבר בתחרות קשה על 500 מתחרים, מנגני העוגב המוכשרים ביותר באותה תקופה.
- 1944: ב-26 באוגוסט מתקיימת מיסת Te Deum לחגוג את שחרור פריז מידי גרמניה הנאצית.
- 1909: ז'אן דארק מטוהרת מאשמה ונהפכה לקדושה.
- 1970: ב-12 בנובמבר נערכת בקתדרלה תפילת האשכבה לגנרל שארל דה גול.
- 1980: ב-31 במאי אחרי תפילת ה-Magnificat, האפיפיור יוחנן פאולוס השני חוגג במיסה.
[עריכה] הרס ושחזור
בזמן שלטונם של לואי ה-14 ולואי ה-15, בסוף המאה ה-17, נערכו שינויים משמעותיים בקתדרלה כחלק מגל חידוש קתדרלות ברחבי אירופה. בתהליך זה נהרסו קברים וחלונות ויטראז', אך למרבה המזל חלונות הרוזטה שבקצוות הצפוני והדרומי של בית הרוחב ניצלו מגורל זה.
ב-1548, ההוגנאוטים (Huguenots) שהתפרעו בעקבות מועצת טרנט פגעו בקתדרלה. ב-1793 בזמן המהפכה הצרפתית הקתדרלה הפכה ל"מקדש ההיגיון" ורבים מאוצרותיה הושמדו או נגנבו. מספר פסלים נותצו ונהרסו, ובמשך תקופה החליפה "הגברת חירות" את מריה הקדושה על מספר מזבחים. בזמן המהפכה הצרפתית הותכו כל הפעמונים פרט לגדול שבהם לתעשיית הנשק, והמבנה שימש מחסן מזון.
בעקבות מאמציהם של אנשי רוח שהפיחו את רוח התחייה הגותית ובראשם ויקטור הוגו, יזמה הממשלה תוכנית שחזור שהחלה ב-1845. על השחזור הופקדו ז'אן-בפטיסט-אנטואן לאזוס (Jean-Baptiste-Antoine Lassus) ואז'ן עמנואל ויולה לה דוק (Eugène Viollet-le-Duc). השחזור נמשך 23 שנה וכלל את הבנייה של צריח מצלב מחודד מסוג פלשה (flèche) וכן הוספת פיסלי חימרה בגלריית החימרות.
ב-1871 התקוממות אזרחית הובילה להקמתה של הקומונה הפריזאית, שכמעט הציתה את הקתדרלה באש. מספר תעודות טוענות שמספר ספסלים בקתדרלה הוצתו.
ב-1939 היה חשש שמפציצים גרמנייים יהרסו את החלונות ויפזרו רסיסי זכוכית בכל השטח, דבר שיהפוך אותו למסוכן. כתוצאה מכך, ב-13 בספטמבר 1939 הוסרו החלונות. הם הוחזרו למקומם בתום המלחמה.
ב-1991 הממשלה יזמה תוכנית גדולה של אחזקה ושימור, שיועדה להימשך כ-10 שנים אבל נכון ל-2005 עדיין מתקדמת. היא כוללת ניקוי ושחזור של פסלים ישנים.
[עריכה] העוגב
אף כי מספר עוגבים הותקנו בקתדרלה לאורך השנים, הראשונים שבהם לא היו מתאימים למבנה. העוגב הראשון שראוי לציון הותקן בתחילת המאה ה-18 בידי קליקו (Cliquot). חלק מהצינורות המקוריים של קליקו בחטיבת הדוושות ממשיכים להישמע בעוגב גם היום, למעלה מ-270 שנה אחרי שהותקנו. העוגב שופץ ונבנה מחדש כמעט לחלוטין במאה ה-19 בידי אריסטיד קאבאייה-קול (Aristide Cavaillé-Coll). בתחילת 1989 נעשה עוד שחזור נוסף בארגון, שהסתיים ב-1992.
לעוגב של קתדרלת נוטרדאם יש 7800 צינורות, 900 מהם מסווגים כהיסטוריים. העוגב בעל 109 משלבים, חמש מקלדות בנות 56 קלידים כל אחת ומקלדת דוושות בן 32 קלידים. בדצמבר 1992 הושלמו העבודות למחשב את העוגב, וכללו את חיבורו לרשת LAN מקומית.
משרת נגן העוגב של קתדרלת נוטרדאם נחשבת לאחת המשרות הנחשקות ביותר בתחום זה בצרפת, ביחד עם משרת התואר של הקדוש סולפיץ בפריז, שם נמצא העוגב הגדול ביותר של קאבאייה-קול. בין נגני העוגב הידועים ביותר של נוטרדאם נמנה לואי ויירן (Louis Vierne), שהחזיק בה בשנים 1900-1937. בכהונתו, שונה צבע האורגן של קאבאייה-קול, בייחוד בשנים 1902 ו-1932. פייר קושרו (Pierre Cochereau) הוביל שינויים נוספים (רבים מהם תוכננו בידי ויירן), כולל הפיכת הפעולה לחשמלית (בין השנים 1959-1963). הקונסולה המקורית של קאבאייה-קול הועברה למוזיאון הקתדרלה והוחלפה בקונסולה חדשה בסגנון אנגלו-אמריקני. שינויים נוספים כללו הוספת משלבים בין השנים 1965-1972, בייחוד בחטיבת הדוושות (פדלים); חיבור מחדש של תערובת המשלבים; וההוספה של 3 מעצורי קנים "en chamade". אחרי מותו הפתאומי של קושרו ב-1984 מונו 4 נגני עוגב לנוטרדאם ב-1985: ז'אן-פייר לגה (Jean-Pierre Leguay), אוליבייה לטרי (Olivier Latry), איב דברנה ( Yves Devernay) שמת ב-1990 ופיליפ לפבר (Lefévre). זה היה זכר למנהג מהמאה ה-18 שבו לקתדרלה היו 4 נגני עוגב רשמיים, כל אחד מנגן 3 חודשים בשנה.
[עריכה] קתדרלת נוטרדאם בתרבות
קתדרלת נוטרדאם נחשבת לפנינה ארכיטקטונית וכאב-טיפוס של האדריכלות הגותית. היותה אחת מהמבנים הגותים הראשונים באירופה ששילב את רוב המאפיינים הגותיים, ועוד בדרגה גדולה של גימור, הפכו אותה לסמל.
עד להקמת מגדל אייפל הייתה הקתדרלה המבנה הגבוה בפריז, ומגגה נשקף נופה של העיר.
בעקבות המהפכה הצרפתית ועלייתו של נפוליון החל בצרפת, ובייחוד בפריז, גל של הריסת ארמונות וכנסיות, כנקמה ב"שלטון הישן" של האצולה והכמורה. הנוטרדאם, בגלל מעמדה הרם, הצליחה לשרוד גל זה.
הנוטרדאם כיכבה בספרו הנודע של ויקטור הוגו, "הגיבן מנוטרדם", דבר שהקנה לה פופולריות רבה בקרב הציבור הרחב. ויקטור הוגו היה ממובילי תנועת התחייה הגותית וקרא לשמר את הקתדרלות העתיקות ורבות ההוד. מאמצי השימור שלו נשאו פרי והיוו גורם מכריע בהישרדות המבנים הגותיים, שעד המאה ה-18 זכו לבוז בתור מבנים מפלצתיים מעידן ישן וחשוך.
מאז הופיעה הנוטרדאם במספר סרטים ואף במספר משחקי מחשב (למשל: בסימסיטי 4 אפשר לבנות אותה בעיר בתור מונומנט).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קתדרלת נוטרדאם דה פריז |
- האתר הרשמי
- מידע על הקתדרלה ותמונות, באתר structurar.de
- מידע ותמונות על הקתדרלה
- תיאור פואטי של הקתדרלה, באתר Gothic Earthlore
- תמונות ומידע על הקתדרלה
- תמונות
- מבט אווירי: גוגל, ויקימפיה
- מפת רחובות: מולטי-מפה
- ויטראז' "מושב החוכמה"
- מידע לתייר
קטגוריות: גותיקה | אדריכלות גותית | פריז | פריז: מבנים | צרפת: מבנים | קתדרלות | קתדרלות גותיות | אתרי תיירות
