רוזטה (חלון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

כנסיית ווסטמינסטר אבי בלונדון. ניתן לראות את חלון הרוזטה הגדול במרכזה החזית

מראה מן הפנים של רוזטה בקתדרלת שפייר שבגרמניה

רוזטה היא חלון עגול גדול המקבל את שמו מדמיונו לשושנה (באנגלית: Rose Window). רוזטות אופייניות מאוד לסגנון הגותי אך נעשה בהם שימוש דומה גם בסגנונות מאוחרים יותר, אלא לרוב ביתר פשטות.

הרוזטה היא חלון בעל מסגרת אבן המכיל בתוכו ויטראז'ים היוצרים ביחד את צורת השושנה. הרוזטה מחולקת לצורות משניות - עיגולים קטנים יותר, פלחי המעגל וצורות שונות המזכירות תלתנים ועלים.

מיקום הרוזטה הוא בדרך כלל בחזית הראשית (המערבית) מעל לשער הכניסה המרכזי. לעיתים נבנות רוזטות גם בחזית המזרחית וגם בקצוות הטרנספט. בפנים הכנסייה, הרוזטה יוצרת (תלוי בשעה ביום) אפקט של אלומת אור רך וצבעוני החודר דרכה ומשרה אווירה של קדושה.

[עריכה] היסטוריה

מקורה של הרוזטה הוא ככל הנראה באוקולוס - צוהר עגול שהיה נפוץ באדריכלות הרומית. האוקולוס התפתח לחלונות גדולים ועגולים שהופיעו לראשונה באדריכלות הרומנסק. ישנן מספר דוגמאות לכך בכנסיות באזור צפון ספרד אך הרוזטה הגותית המושלמת הופיעה לראשונה בכנסיית סן-דני (St. Dennis) שבפריס. רוזטה זו הושלמה בשנת 1130 אך נהרסה במאה ה-18. תאוריה אחרת לגבי מקורה של הרוזטה, על פי חוקר האמנות הגרמני אוטו וון סימסון, גורסת כי צלבנים במאה ה-8 ייבאו סגנון חלון זה מהארמון האומידי "חרבת אל מפג'ר" שבירדן.

חלונות רוזטות החלו להתפשט בקתדרלות רבות ברחבי צרפת במאה ה-13. בסגנונות הרנסנס והבארוק היה השימוש בחלונות רוזטה נדיר יותר. גם בכנסיות נאו-גותיות רבות, מהמאות ה-19 וה-20, נבנו חלונות מסוג זה, אם כי אופי העיטורים של הויטראז'ים היה פשטני יותר. הויטראז' גם קישוטי בעיקרו וכמעט ולא מכיל ציורים של סיפורים כלשהם כפי שהיה נהוג בימי הביניים.