קבלת החלטות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
קבלת החלטה הינה בחירת חלופה אחת מתוך מספר חלופות קיימות. על מנת להבהיר את ההגדרה נביא דוגמה לתהליך קבלת החלטה, נניח כי אדם נכנס למכולת כשברשותו 20 שקלים בלבד ורשימת קניות שמחיר סך כל המוצרים בה הינו יותר מ-20 שקלים . ההחלטה במקרה זה תהיה אילו מוצרים מתוך הרשימה לקנות והמתרחש במוחו של הקונה עד לשלב ההחלטה מכונה תהליך קבלת ההחלטה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תהליך קבלת החלטות
אחד המודלים הנפוצים ביותר לתאור תהליך קבלת החלטות מורכב מן השלבים הבאים, נסביר כל שלב ע"פ הדוגמה שהובאה:
- איסוף נתונים - כמות הכסף הנמצאת ברשותי, מחירי המוצרים השונים, חשיבות כל מוצר ברשימת הקניות.
- גיבוש חלופות - קניית מוצר אחד יקר אבל חשוב, קניית מספר מוצרים זולים, דחיית הקניות למועד אחר.
- שקילת החלופות השונות - בשלב זה הקונה משווה בין האפשרויות, לעיתים על ידי בדיקת יתרונות וחסרונות של כל אחת מהן.
- בחירת חלופה - הקונה החליט האם ואילו מוצרים לקנות.
חשוב לציין כי ישנן אפשרויות נוספות לתיאור תהליכי קבלת החלטות ויתכן אף שישנם מספר סוגים של תהליכי קבלת החלטות. דוגמה מובהקת לכך הינה כי לעיתים אנו מקבלים החלטה ע"ב תחושה פנימית ללא ביצוע תהליכים הכרתיים מורכבים.
[עריכה] מחקר קבלת החלטות
קבלת החלטות היא אחד מתחומי המחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית.
פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 הוענק לדניאל כהנמן על מחקריו עם עמוס טברסקי (שלא היה בין החיים במועד הענקת הפרס, ולכן לא זכה בו) אודות תהליכי קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. השניים הציעו את תורת הערך (Prospect theory) כחלופה לתורת התועלת, לתיאור תהליכים אלה.
[עריכה] שיפור תהליכי קבלת החלטות
בארגונים שונים מובנת בשנים האחרונות חשיבות תהליך קבלת ההחלטה ונעשים נסיונות לשפר את יכולת קבלת ההחלטות של גורמים בארגון. לרב, נעשים נסיונות שיפור אלו באמצעות העלאת שלבי התהליך למודעות מקבל ההחלטה.
[עריכה] כשלים בקבלת החלטות
קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות היא תהליך שאורבים בו כשלים רבים למקבל ההחלטה. במצב שבו ייתכנו תוצאות אחדות, שלכל אחת מהן הסתברות משלה, ניתן לקבל את ההחלטה על-פי תוחלת התוצאה. שיטה זו רלבנטית בהימורים מסוימים שבהם כל התוצאות שוות בחשיבותן מבחינתו של המהמר. כאשר המהמר מייחס משקל שונה לתוצאות שונות, התבססות על התוחלת לבדה תביא להחלטה כושלת. נמחיש זאת בסיפור הבא (על-פי רודולף קארנאפ):
- ביל, שהוא אדם שעושרו נאמד במאה מיליארד דולר, החליט בבוקר קיץ נאה לצאת לטיול רגלי. לאחר שלוש שעות של טיול עלתה השמש למרומי השמים, וביל חש עייפות רבה. בשלב זה גילה שהדרך היחידה לחזור לביתו היא נסיעה באוטובוס, שמחירה דולר אחד. למרבה המזל היה בכיסו בדיוק דולר אחד. בעודו ממתין בתחנה, ניגש אליו אדם, והציע לו הימור: על ביל לבחור מספר בין אחד לאלף. אם האדם ינחש נכונה את המספר הנבחר - יתן לו ביל דולר, ואם יטעה - ביל יקבל מהאדם דולר. על-פי שיקולי תוחלת, זהו הימור נפלא מבחינתו של ביל, משום שזכייתו כמעט ודאית. בחינת משקלה של התוצאה משנה כליל את ההחלטה. זכייה בדולר, שיצטרף אל עושרו העצום של ביל, היא חסרת כל משמעות, ואילו הפסד של דולר, אף שהוא צפוי רק בסבירות נמוכה להפליא, פירושו שעל ביל לחזור ברגל לביתו, וזהו נזק משמעותי, שמצדיק את דחיית ההימור המוצע.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אירוינג ל. ג'נס וליאון מאן, תהליך קבלת החלטות, הוצאת משרד הביטחון.
- דניאל כהנמן, רציונליות, הוגנות, יושר, מבחר מאמרים מאת דניאל כהנמן ואחרים, בעריכת מיה בר הלל. אוניברסיטת חיפה וכתר הוצאה לאור, 2005.
- יוסי יסעור, היגיון ורגש בקבלת החלטות ובלקיחת סיכונים, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2005.
- יוסי יסעור, אשליית האפס, זמורה ביתן, 2000.
