מגן דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מגן דוד

מגן דוד - הוא הקסגרמה, או כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. על פי מסורות יהודיות ואחרות, סמל זה היה מצויר או חרוט על מגיני לוחמיו של דוד המלך. גרסה אחרת של הסמל, שבה רק חמישה קודקודים (פנטגרמה) ידועה בשם בשם "חותם שלמה".

[עריכה] מקור הסמל

צורת מגן דוד מופיעה כבר בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים, וכן בתרבות המוסלמית, אך במאות השנים האחרונות היא הפכה לסמל יהודי מובהק.

סמל זה הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס. כמו כן הוא לא הופיע בין הסמלים היהודיים המובהקים של התקופה ההלניסטית.

צורת הפרח של שושן צחור היא כמגן דוד.

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכל הכפר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל ...וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות.

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד. כך מאות שנים יהודי פראג קידמו את הקיסרים.

מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

החוקר אורי אופיר טוען שמקורו של המגן דוד הינו במנורת המשכן. מתחת לכל נר במנורה היה פרח, פרח זה נקרא ליליום קנדידום (המכונה בעברית שושן צחור). פרח זה במבט מלמעלה נראה כמגן דוד. במרכזו של הפרח היה נר, כך שהכהן הדליק נר במרכזו של מגן דוד , כך הדליק את שבעת הנרות. את המנורה הדליקו במשכן ובמקדש לאורך כל ההיסטוריה היהודית עד חורבן הבית השני, ומכאן קדמותו וחשיבותו של המגן דוד ^[^{דרוש מקור}^]. חשיבות יתרה יש למגן דוד בכך שלדעת חז"ל את תבנית מנורת המשכן קבע הקב"ה בעצמו (בבלי מנחות, כט, א).

[עריכה] השקפות שונות לגבי הסמל

יש פרשנים הטוענים כי הפרח שושן צחור שמורכב מששה עלי גביע בצורה של מגן דוד, הוא למעשה השושנה של שיר השירים הרומזת לעם ישראל (שיר השירים ב, ב, ובמפרשיה)

היו הוגי דעות שראו ברעיון מגן הדוד, ושני המשולשים, את ההתחברות ושילוב היסוד הזכרי, (המשולש שקודקודו כלפי מעלה, ומהווה סמל זכרי), עם היסוד הנקבי, (המשולש שקודקודו כלפי מטה שמהווה כעין כלי קיבול) ^[^{דרוש מקור}^]. יש שראו במגן דוד שילוב בין היסוד השמימי ששואף לארץ (המשולש שקודקודו פונה כלפי מטה), לעומת היסוד הארצי ששואף השמימה (המשולש שקודקודו פונה כלפי מעלה). ויש הוגי דעות שאמרו שהמגן דוד עם שש קצוות מסמל את השליטה השמימית על ד' רוחות העולם ולמעלה ולמטה ^[^{דרוש מקור}^].

מגן דוד בדגל ישראל

לפי הקבלה, מגן דוד רומז על שבע הספירות התחתונות. כל משולש מששת המשולשים, רומז על ספירה אחרת, ומרכזו המשושה של המגן דוד רומז על ספירת המלכות ^[^{דרוש מקור}^].

הפילוסוף פרנץ רוזנצוויג נתן פירוש ייחודי למגן דוד, כשטען שיש משולש בסיסי שמאפיין את מוקדי המחשבה הפילוסופית בעולם - אלוהים, אדם, עולם. כמובן שהיו פילוסופים שכפרו בקיומו של אל, של עולם ממשי או של אנושיות הנפרדת מהעולם, אך עדיין, שאלות אלו היוו לדעתו את המוקד של הפילוסופיה לדורותיה. המשולש השני מסמל בהגותו את עמדת היהדות בנושאים הללו. ברמה הבסיסית היהדות עוסקת ביחסים שבין הגורמים הללו, וכך מגיעים לשלשת עקרונות היסוד של היהדות לפי רוזנצוויג - בריאה (היחס בין אלוהים והעולם), התגלות (היחס בין אלוהים והאדם) וגאולה (היחס בין האדם והעולם).

מסורת נוספת היא שמקור המגן דוד הוא בעצם חתימתו של דוד המלך: האות ד בכתב עברי עתיק נראית כמו משולש, ומגן הדוד מורכב משני משולשים, אחד על השני ^[^{דרוש מקור}^].

הסופר ש.ב נפתלי הביא במאמרו אורייתא הקב"ה וישראל חד הוא: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק", הוי אומר המשולש התחתון חודו כלפי מעלה והוא הקב"ה והזויות התחתונות הם אורייתא וישראל אם פונים הם אל ה' כמים הפנים אל הפנים מביט הכי גם המשולש העליון ונוצרת הצתלבות והוא שכתוב 'חד הוא'.

[עריכה] שימושים בסמל בקרב יהודים

בשנת 1897 אימץ הקונגרס הציוני הראשון דגל לתנועה הציונית שבמרכזו מגן דוד כחול, ואשר מוכר כיום כדגל מדינת ישראל. הרצל, שעמד בראש התנועה הציונית הציע בספרו מדינת היהודים דגל לבן שבמרכזו שבעה כוכבי זהב, אולם הצעתו לא התקבלה, בעיקר בגלל שלא היו בה סממנים יהודיים.

הנאצים תרמו לא מעט לזיהוי היהודים עם מגן דוד, בכך שכפו על היהודים לתפור לחזיהם את הטלאי הצהוב או "כוכב היהודים", מגן דוד צהוב שבמרכזו המילה "יהודי" בגרמנית. סמל זה הבדיל את היהודים מהאוכלוסייה המקומית, והיווה לדעתם אות קלון. בעת שהוכרז חרם על חנויות יהודיות בגרמניה הנאצית, סימנו פעילים נאצים חנויות של יהודים במגני דוד.

מנגד, ראו בארצות הברית ובבריטניה במגן דוד סמל יהודי המקביל לסמל הצלב הנוצרי, ולפיכך שרטטו או פיסלו מגן דוד על קברים של חיילים יהודים שנהרגו בשורות צבאות בעלות הברית, בדומה לאופן שבו מסמנים צלב על קברים נוצריים.

מגן דוד צהוב על רקע שני פסי תכלת ופס לבן ביניהם שימש כסמל הבריגדה היהודית שהייתה חלק מן הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. ייתכן שכוונת מעצבי הסמל הייתה להפוך את "הטלאי הצהוב" למושא גאווה. בעת הדיונים על בחירת דגל למדינת ישראל היו הצעות לשנות את צבע המגן-דוד לצהוב כזכר לשואה.

לאחר הקמת מדינת ישראל, הוחלט לאמץ את דגל התנועה הציונית, שבמרכזו מגן דוד כחול, כדגל מדינת ישראל. נשקלו גם הצעות אחרות, בין היתר לכלול בעיצוב את שבעת כוכבי הזהב של הרצל, אולם הוועדה שדנה בנושא הדגישה שכוכבי הזהב צריכים להיות בעל שישה קודקודים, כדי שידמו למגני דוד.

מועצת המדינה הזמנית קיבלה את החלטת ועדת הסמל והדגל, ואישרה אותה ב-28 באוקטובר 1948. כך הפך מגן דוד כחול לסמל המזוהה עם מדינת ישראל. האזרחים הערבים במדינה טוענים שאין הם יכולים להזדהות עם דגל שמורכב כולו מסמלים יהודיים - מגן דוד, ודוגמת פסים המזכירה טלית, אם כי סמלי מגן דוד וחותם שלמה מוכרים גם בתרבות המוסלמית. אנשי נטורי קרתא הפסיקו להשתמש במגן דוד בטענה שהוא מסמל את המדינה הציונית.

מגן דוד אדום בדגל המעוין האדום

בשנת 1930 הוקם בתל אביב ארגון יהודי לעזרה ראשונה בדומה לארגוני העזרה הרפואית הצלב האדום והסהר האדום הקיימים ברחבי העולם. מגן דוד אדום נבחר כסמלו וכשמו של הארגון, משום שמגן דוד נתפס כסמל המקביל לצלב בנצרות ולסהר באסלאם. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום טוען כי סמליו לא נוצרו לפי מסורות דתיות, אלא מדובר בדגלי שווייץ ותורכיה בהיפוך צבעים. בשנת 1950 קיבל מגן דוד אדום הכרה רשמית של מדינת ישראל, אך הארגון לא זכה להכרה בינלאומית כיוון שהוועד הבינלאומי לא היה מוכן להכיר במגן דוד אדום כבסמל נוסף של הארגון הבינלאומי. בסוף 2005 הוחלט ב"וועד הבינלאומי" שכל מדינה שלא רואה לנכון להשתמש בצלב או בסהר, תוכל להשתמש בסמל של מעוין אדום ("הקריסטל האדום"), או בסמל מקומי הנתון בתוך המעוין האדום. לפיכך הסכים הוועד הבינלאומי לקבל לשורותיו את הארגון הישראלי, אך התנה את הדבר בכך שסמל מגן דוד אדום יהיה בשימוש מקומי בלבד, ואילו בפורומים בינלאומיים הוא יהיה נתון בתוך מעוין אדום.

[עריכה] שימושים בסמל בדגלי עמים אחרים

דגל צפון אירלנד

מגן שלמה, גרסה של סמל מגן דוד בעלת חמישה קודקודים בלבד, מופיעה על דגל מרוקו ועל דגל אתיופיה. דגל מרוקו כולל חותם שלמה ירוק על רקע אדום, ואילו דגל אתיופיה שונה ב-1996, ובמרכזו נוסף עיגול כחול ובו "חותם שלמה" בצבע צהוב.

על הדגל הישן של צפון אירלנד מופיע כוכב בעל שישה קודקודים הדומה למגן דוד, ובתוכו יד אדומה. הדגל יצא משימוש רשמי ב-1973, וכיום הוא מקובל רק בקרב ה"יוניוניסטים" (תומכי האיחוד עם בריטניה).

במרכז דגל בורונדי מופיעים שלושה כוכבים בני שישה קודקודים, כל אחד מהם אדום עם שוליים ירוקים.