החייאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החייאה היא פעולה רפואית מלאכותית הנעשית באדם המצוי בדום לב- מצב בו הלב שלא כושל לייצר זרימת דם, ומטרתה להשיב קצב לב תקין ונשימה ספונטאנית. הפעולות העיקריות הכלולות בה פתיחת נתיב האוויר, הנשמה מלאכותית, עיסויי חזה ודה-פיברילציה (שוק חשמלי). באנגלית- CPR, ראשי תיבות של Cardio Pulmonary Resuscitation.
[עריכה] סוגי החייאות
- החייאה בסיסית (BLS-Basic Life Support) - נעשית על ידי אדם אחד או 2 אשר אין להם ציוד והיא כוללת הנשמה מפה לפה או הנשמה מפה למחסום/מסכת כיס. לפי ההנחיות האחרונות של איגוד הלב האמריקאי, ניתן להימנע מהנשמה מפה לפה אם אין בנמצא מחסום או מסכת כיס, ועל-פני זאת לבצע עיסויים בלבד.
- החייאת מכשירים בסיסית (ILS- Intermediate Life Support) - היא החייאה שאותה מבצעים אנשי מגן דוד אדום בדרג "אמבולנס לבן" או צוות ייעודי במקום ציבורי. ההנשמה תבוצע במפוח להנשמה ידנית (המפוח להנשמה ידנית הנפוץ בשימוש בישראל מיוצר על ידי חברת אמבו ועל כן השם אמבו נפוץ בקרב אנשי רפואת החירום) ועם מעסה לב (קרדיופמפ). בנוסף, נכנס לשימוש הדה-פיברילטור האוטומטי- מכשיר המזהה בעצמו את קצב הלב וממליץ בעת הצורך על מתן שוק חשמלי. במסגרת החייאה זאת מתבטל כמעט כליל הסיכון להדבקות במחלות. יחד עם זאת, החייאה זאת אינה אידאלית והיא אינה כוללת פעולות מתקדמות (למשל אינטובציה) שעשויות להיות נדרשות.
- החייאת מכשירים מתקדמת (ACLS- Advanced Cardiac Life Support) - מתבצעת על ידי צוותי מגן דוד אדום בדרג ניידת טיפול נמרץ, צוותי שח"ל/נטל"י או בבית-החולים. בה מתווספות לציוד שהוזכר בסעיף לעיל, תרופות שונות, דה-פיברילציה ידנית, ומבוצעות פעולות המייעלות את ההחייאה.
החייאה בסיסית אל מול החייאה מתקדמת הסיבה המרכזית לדום לב במבוגרים היא הפרעת קצב הנקראת "פרפור חדרים". זוהי הפרעת קצב פתאומית, המתאפיינת בצניחה חדה בתפוקת הלב והתמוטטות בתוך שניות. הטיפול להפרעת קצב זאת הוא דה-פבירילציה, ונמצא גם שיש לבצע תקופה של החייאה מיד אחריה. כאשר עברו 4 דקות או יותר מהתמוטטות, יש לבצע החייאה גם לפני הדה-פברילציה. על כל דקה שעוברת ללא שוק חשמלי או CPR, יורדים סיכויי ההישרדות מהפרעת קצב זאת ב-8-10%. אם בזמן הזה מבוצע CPR, לעומת זאת, יורדים סיכויי ההישרדות בכל דקה רק ב-3-4%. מלבד CPR מוקדם ואיכותי, שיכול להיות מבוצע ע"י עובר אורח, ודה-פיברילציה מוקדמת, שיכולה להיות מבוצעת ע"י צוות מד"א בסיסי ואף ע"י "נאמן החייאה" שעבר הכשרה קצרה, שום טיפול אחר, כולל מתו תרופות החייאה או צנרור הקנה, לא נמצא כמשפר את סיכויי ההישרדות לטווח הארוך מפרפור חדרים. למעשה, ההישרדות מדום לב מחוץ לבית-החולים בארה"ב עמדה בשנת 2003 על 4.5%. לעומת זאת, במקומות הומי אדם (שדוך תעופה, קזינו), בהם אומנו נאמנים מקרב העובדים לבצע CPR ודה-פיברילציה והשכילו לעשות זאת תוך 3-5 דקות מזמן ההתמוטטות, שיעור ההישרדות הוא 49-75%!
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: שלבי החייאה |
ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
