כנסיית אבינו שבשמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כנסיית אבינו שבשמים (Pater Noster בלטינית), ממוקמת במרומי הר הזיתים ומשמרת את זכרון תפילתו של ישו. במתחם הכנסייה מצויים שרידים של שתי כנסיות נוספות: כנסיית העלייה לשמים הביזאנטית "אלאונה" ויסודות כנסייה חדשה שלא הושלמה "כנסיית הלב הקדוש".
תוכן עניינים |
[עריכה] כנסיית אלאונה
כנסיית אלאונה הוקדשה עם הקמתה לעלייתו של ישו לשמים. עלייתו של ישו מתוארת במעשי השליחים פרק א', 9-12:
- אחרי שאמר את הדברים האלה נשא מעליהם בעודם מסתכלים, וענן נטל אותו מנגד עיניהם. עודם מביטים השמימה בעליתו, והנה שני אנשים לבושי לבן נצבו לידם ואמרו: "אנשי הגליל, למה אתם עומדים ומסתכלים אל השמים? ישוע זה אשר נשא מעליכם השמימה - בוא יבוא באותו אפן שראיתם אותו עולה לשמים." אחרי כן שבו לירושלים מהר הזיתים, הקרוב לירושלים כדרך תחום שבת.
מאוחר יותר הוקדשה הכנסייה גם למקום שבו להביא ישו את תלמידיו בסודות המסתורין של היקום. הבשורה על פי מתי כ"ד, 3-14:
- כאשר ישב על הר הזיתים נגשו אליו התלמידים לבדם ואמרו: "הגד נא לנו מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות בואך וקץ העולם?" השיב ישוע ואמר להם: "הזהרו שלא יתעה אתכם איש, כי רבים יבואו בשמי ויאמרו 'אני המשיח' ויתעו רבים. ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמועות מלחמה. שימו לב, אל תבהלו; כי צריך להיות הדבר הזה, ובכל זאת עוד לא בא הקץ. גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה ויהיו רעב ורעידות אדמה במקומות רבים, אך כל אלה ראשית הצרות. אז ימסרו אתכם לרודפים ויהרגו אתכם ותהיו שנואים על כל הגויים בגלל שמי. רבים יכשלו באותה עת ויסגירו זה את זה וישנאו זה את זה. נביאי שקר יקומו ויתעו רבים, ומאחר שתרבה ההפקרות תתקרר אהבת רבים. אבל המחזיק מעמד עד קץ הוא יושע. ובשורה זו של המלכות תכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ.
עם זאת, מספר עשורים לאחר מכן הופרדו המסורות ולמסורת העלייה לשמים נבנתה כנסייה נפרדת על ידי פואמניה בסוף המאה הרביעית בקרבת המקום, באתר המכונה כיום "כיפת העלייה" או "מסגד העלייה".
התקופה הביזאנטית
אלאונה היא אחת הכנסיות הראשונות שהוקמו בירושלים. היא הוקמה על ידי הלנה, אמו של קונסטנטינוס, ב-334, יחד עם כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר בירושלים. הקמת הכנסייה, המשמרת את זכרון אירוע העלייה, יחד עם כנסיות המשמרות את זכרון לידתו ומותו, מצביעה על החשיבות העצומה שהעניקה הנצרות, כבר בקדמותה, למסורת עלייתו של ישו לשמים. שמה של הכנסייה, אלאונה, נגזר מהמונח היווני Elaia שפירושו עץ זית. השם הוענק תחילה להר כולו, אך איגריה, אחת הצלייניות הראשונות לארץ הקדוש המתארת את הכנסייה במאה הרביעית, מתייחסת בשם זה לכנסייה עצמה. העברת השם מלמדת על חשיבות הכנסייה: זאת הכנסייה בהא הידיעה של הר הזיתים, היא מייצגת את ההר ולכן אין להתפלא שהיא באה להנציח יותר מאשר מאורע אחד. הכנסייה נהרסה בפלישה הפרסית ב-614, אולם יתכן כי נבנתה מחדש על ידי מודסטוס ונהרסה שוב על ידי אל חאכים ב-1009.
התקופה הצלבנית
הצלבנים הקימו באתר זה כנסייה וקראו לה "אבינו שבשמים" לזכר תפילתו של ישו, שעל פי המסורת הצלבנית נאמרה במקום זה. תיאודוריק, צליין מגרמניה, תאר ב-1172 כי ממערב, לצד הדרך המובילה לבית עניה בצדו של הר הזיתים, יש כנסייה קדושה ביותר במקום שבו הגואל ישב כאשר נשאל על ידי תלמידיו כיצד עליהם להתפלל והוא לימד אותם את התפילה "אבינו שבשמים", וכתב את התפילה עבורם בכתב ידו. תפילה זו בכתב ידו מצוייה מתחת למזבח עצמו כך שהצליינים יכולים לנשקה. ממרכז הכנסייה מנה תיאודוריק שלושים מדרגות המובילות למטה לגרוטו תת קרקעי שבו האדון ישב לעיתים קרובות ולימד את תלמידיו. בחפירות של 1911 אכן נמצאה אבן מעין זו ועליה חרוטה התפילה בלטינית.
התפילה מתוארת בבשורה על פי לוקס, פרק י"א, 1-4:
- הוא היה באיזה מקום והתפלל. כשסים אמר לו אחד מתלמידיו: "אדוני, למדנו להתפלל, כשם שגם יוחנן למד את תלמידיו." אמר להם ישוע: "כאשר אתם מתפללים אמרו: אבינו, יתקדש שמך, תבוא מלכותך. את לחם חקנו תן לנו יום יום; וסלח לנו על חטאינו, כי גם אנחנו סולחים לכל החוטאים לנו; ואל תביאנו לידי נסיון."
הכנסייה הצלבנית נבנתה ב-1152 הודות לעיזבון של האחים אסקיל וסווין סוונסון מדנמרק (אדמירל ובישוף)שביקרו בארץ הקודש. אחד האחים נפטר תוך כדי הטבילה בירדן והשני תרם את כל רכושם לכנסייה וביקש כי לאחר מותו יקבר בה עם אחיו. ניתן לראות את מצבותיהם שהקים העם הדני בשנת 1995. הכנסייה הצלבנית הצנועה נהרסה כנראה על ידי צלאח א-דין ב-1187.
[עריכה] החפירות הארכיאולוגיות והממצאים במקום
בסוף ינואר 1911, אחרי כמעט שנת חפירות שבוצעו על ידי הנזירים הדומיניקנים ולפי ההנחיות של האח Leon Cre, נתגלתה על המישור המערבי למנזר הכרמליטים בסיליקה גדולה (30X18 מטר) בעלת אטריום (חצר פתוחה) שווה כמעט בגודלו. מעט נותר מהכנסייה המקורית, אך מהחפירות ניתן לשרטט כמעט במדויק את מתארה. הכנסייה נבנתה על מערה ששימשה בה כקריפטה. חזית הכנסייה השקיפה למערב, על ירושלים, באופן שנועד לשחזר למאמינים את הנוף שנתגלה לישו ולשליחיו.
הכנסייה נבנתה בשלושה מפלסים הקשורים זה לזה על ידי מערכת מדרגות. במערב הייתה הכניסה: מהפורטיקו, בעל ששת העמודים, הייתה הכניסה לאטריום גדול ובמרכזו בור מים גדול. ניתן לראות עד היום שרידים של כמה מהעמודים המקוריים וחלק קטן מהפסיפס המקורי בקרבת הכנסייה החדשה בצד הצפוני. מהחצר הוביל גרם מדרגות דרך שלושה פתחים לתוך הבסיליקה שלה שלושה אגפים. המערה נמצאה מתחת לאפסיס עם גרמי מדרגות לכניסה ויציאה כדי לאפשר קיום תהלוכות עם מספר רב של צליינים.
כיום המערה נחלקת לשני חלקים: המערה עצמה וחדר הקבורה שמהווה את המשכה כלפי מערב. המערה כיום שונה מאוד מצורתה בעבר, בין היתר כיוון שהיא שמשה כמטבח של הצבא התורכי-גרמני שחנה כאן במלחמת העולם הראשונה. המערה שוחזרה ב-1927. שתי הכתובות מעל לדלתות אומרות "המערה שם האדון היה נוהג ללמד לתלמידיו" ו"המערה בה האדון לימד את שליחיו" כדבריה של איגריה. בשחזור נפתח הפתח הנוסף המקשר את המערה עם חדר הקבורה. על פי טענת הכרמליתיות במערה קבורים אחדים מבישופי ירושלים שנקברו בה בין המאות 4-7.
[עריכה] הכנסייה החדשה
הסיפור של הכנסייה הנוכחית החל כאשר Aurelia de Bossi, נסיכת של Tour d'Auvergne, רכשה את האתר ב-1857. היא נעזרה בארכיאולוג הצרפתי שרל קלרמון גנו (Clermont-Ganeau) שבעזרתו חשפה את שרידי אלאונה. לאחר גילוי השרידים היא הקימה, בעזרת הארכיטקט הצרפתי ויולט לה דוק (Viollet-le-Duc) את כנסית אבינו שבשמים מזרחית לשרידי אלאונה ב-1868. הקלויסטר של הכנסייה נבנתה על פי המודל של בית הקברות קמפו סנטו בפיזה. מנזר לכרמליתיות צרפתיות נבנה בשכנות ב-1872. הנסיכה, שבמשך עשור שלם של בניית הכנסייה התגוררה בסמיכות בבקתה מעץ, ביקשה להיקבר במקום. היא נפטרה בפירנצה ב-1889 ושרידיה נקברו בכנסייה ב-1957. בכד מעל לקברה נטמן לבו של אביה. תפילת אבינו שבשמים כתובה על גבי קירות הקלויסטר והכנסייה ב-143 שפות. רבים מהלוחות הישנים יותר עשויים מקרמיקה מצוירת ביד.
[עריכה] כנסיית הלב הקדוש
לאחר גילוי השרידים של אלאונה נאספו כספים כדי לשחזר את הכנסייה הביזאנטית המקורית, וב-1920 הונחה ברוב הדר אבן הפינה לכנסייה החדשה המוקדשת ללב הקדוש. הקריפטה התת קרקעית שוקמה אך לא כן הכנסייה הביזנטית כיוון שהבניה הופסקה בפתאומיות ב-1927 עקב בעיות תקציב.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלי שילר, הר הזיתים, 1977
- נחמה שפרן, 'במורד "מעלה הזיתים"', ירושלים וכל נתיבותיה, יד בן צבי, 1996.
- Sarah Kochav, Mount of Olives, Yad Ben Zvi , 2000
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כנסיית אבינו שבשמים באתר של christusrex
- הסברים על תפילת "אבינו שבשמים" באתר האנציקלופדיה הקתולית
- הסברים על המסדר הכרמליתי באתר האנציקלופדיה הקתולית
