המועצה הנורדית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|
|
| שפות עבודה: | דנית נורבגית שבדית |
| מושב | קופנהגן |
| מזכירה ראשית | פרידה נוקן |
| תאריך ייסוד | 1952 (1971)² |
| ²מועצת השרים הנורדית | |
המועצה הנורדית ומועצת השרים הנורדית מהוות ארגון לשיתוף פעולה בין המדינות הנורדיות. הארגון הוקם עם תום מלחמת העולם השנייה, וצעדיו הראשונים היו להקים בשנת 1952 שוק עבודה משותף המאפשר תנועה חופשית של עובדים בין המדינות החברות, בלא צורך בדרכונים.
חברות:
משרדי המועצה ממוקמית בקופנהגן, וכן יש נציגויות בכל המדינות החברות. למועצה אין כוח משלה המדינות החברות, וממשלת כל מדינה צריכה ליישם את החלטות המועצה באמצעות חקיקה מקומית בכל אחת מבתי המחוקקים של חבריה.
מאחר ודנמרק, נורבגיה ואיסלנד הן חברות נאט"ו, שבדיה היא מדינה ניטרלית ופינלנד הייתה חברה בהסכמי שיתוף פעולה עם ברית המועצות, לא היה שיתוף פעולה צבאי בין חברות המועצה.
שפות העבודה של המועצה הן שבדית, נורבגית ודנית.
המועצה הנורדית הייתה במקורה ארגון שיתוף פעולה בין - פרלמנטרי. בשנת 1971 הוקמה מועצת השרים הנורדית שמטרתה שיתוף פעולה בין - ממשלתי.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נעשה ניסיון להרחיב את סמכויות המועצה ולהקים ארגון הדומה לקהילה הכלכלית האירופית. נערך משא ומתן לצורך חתימה על אמנה במטרה להקים ארגון זה שהיה אמור להיקרא נורדק. הניסיון נכשל בשל סירובה של פינלנד לאשרר את ההסכם בשל יחסיה המיוחדים עם ברית המועצות. בהעדרה של הסכמת פינלנד פנו נורבגיה ושבדיה וביקשו להצטרף לקהילה הכלכלית האירופית. דנמרק הצטרפה ב- 1973. שבדיה ופינלנד הצטרפו לבסוף לאיחוד האירופי בשנת 1995.
[עריכה] ראו גם
- איחוד ההגנה הסקנדינבי
