דיוקסיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוקסיה (בעברית "הגמונות" או "בישופות") הוא כינוי ליחידת מנהל טריטוריאלית המנוהלת בידי בישוף, בחלק מהכנסיות הנוצריות. בכנסייה הקתולית קרויה דיוקסיה חשובה המנוהלת בידי ארכיבישוף "ארכידיוקסיה" (בדרך בשל גודל, משמעות היסטורית או שניהם). בשנת 2003 היו בכנסייה הקתולית 569 ארכידיוקסיות ו-2014 דיוקסיות בעולם.
חלק מהכנסיות הפרוטסטנטיות כדוגמת הכנסייה האנגליקנית ירשו את מבנה הדיוקסיות במישרין במהלך הרפורמציה.
בתקופות האחרונות של האימפריה הרומית שולבו הפרובינקיות שהלכו והתפצלו ביחידות מנהל גדולות יותר, הדיוקסיה - מלטינית dioecesis - מהמונח היווני διοίκησις, כלומר "מִנְהָל" (קיימת גם גרסה כי מקור המלה הוא שם הקיסר דיוקלטיאנוס שבימיו בוצעה חלוקה זו).
הכנסייה הקתולית ירשה במישרין את חלוקת הסמכות הרומאית במאה ה-5 ובמאה ה-6 לספירה כשכל בישוף לקח לעצמו במלואו את התפקיד שמילא בעבר ה"פרפקט" הרומי. ההעברה התאפשרה בשל המנהג הנוצרי לקבוע את אזורי המנהל הכנסייתיים חופפים לאלו של המנהל האזרחי. בתקופה המודרנית משמרות דיוקסיות רבות (למרות חלוקות שבוצעו בשטחן במשך השנים) את הגבולות של החלוקה האדמיניסטרטיבית הרומאית העתיקה.
[עריכה] באימפריה הרומית
השימוש המוקדם ביותר ב"דיוקסיה" כיחידת מנהל הייתה במזרח דובר היוונית. כך למשל כונו שלושת המחוזות: קיבריה, אפאמאה וסינאדה שצורפו לפרובינקיה של קיליקיה בזמנו של קיקרו המזכיר עובדה זו במכתביו הידועים. המילה, שמשמעותה מחוז שבו גובים מס, הפכה לכינוי ליחידת השטח.
בארגון מחדש של האימפריה שהוחל בימיו של דיוקלטיאנוס ונמשך בתקופת קונסטנטינוס חולקה האימפריה ל-12 דיוקסיות, שהגדולה שבהן, אוריאנס, כללה 16 פרובינקיות, והקטנה שבהם, בריטניה, כללה ארבע. ניתן למצוא את רשימת הדיוקסיות הרומיות כפי שהיו בשנת 395 בתאור הפרובינקיה הרומית.
כל דיוקסיה נשלטה בידי "פראיטור ויקריוס" שהיה כפוף למרות של "פרפקט". בין המאה ה-4 והמאה ה-6, כשהארגון המנהלי הישן החל להתפורר, התרחב תפקידם של הבישופים בחלקים הנוצריים של האימפריה על מנת למלא את החלל שנוצר. האריסטוקרטיה של הסנאט הרומי נותרה מקור לסמכות המקומית, בייחוד בפרובינקיות. עם זאת, במועד זה כבר הופקדה סמכות זו בדרך כלל בהנהלתו הרוחנית של הבישוף. אין זה מפתיע שכשהכנסייה הקתולית ולאחריה הכנסייה האורתודוכסית החלו להגדיר את צורה המבנה המנהלי שלהם הם הסתמכו על הטרמינולוגיה הרומית העתיקה על מנת לתאר יחידות מנהל והיררכיה, וההבדלים בין רשויות כנסייתיות וחילוניות החלו להיטשטש. בקיסרות הביזנטית הייתה זו דוקטרינת יסוד.
[עריכה] היררכיה נוצרית
המשמעות הנוצרית המודרנית של המילה כתחום השיפוט של הבישוף הפכה לדבר שבשגרה רק במסגרת המבנית של האימפריה הקרולינגית במאה ה-9, אך מילה זה רק החליפה את המילה המוקדמת יותר "פארוצ'יה" (קהילה בלטינית) שבה השתמשו מאז שנוצר המבנה ההיררכי הסמכותי של הנצרות במאה ה-4.
כנסייה של בישוף קרויה קתדרלה ועל כן בכל דיוקסיה יש קתדרלה אחת.
