דוריס לסינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דוריס לסינג ב-2006

דוריס לסינג (נולדה ב-22 באוקטובר 1919), סופרת בריטית.

דוריס לסינג נולדה בשם דוריס מיי טיילור בעיר קרמנשאה בפרס (כיום אירן) להורים בריטים. ב-1925 עברה עם משפחתה לגור בקולוניה הבריטית בדרום רודזיה (כיום זימבבואה). היא התחנכה במנזר קתולי בסליסבורי, בגיל 14 עזבה את בית הספר והתחילה לעבוד כמטפלת, מרכזנית ופקידה. על אף שילדותה הייתה קשה ואומללה, יחסה של לסינג בכתביה על אפריקה מלא רגשות חמלה גם על חיי הבריטים הקולוניאליסטים וגם על הילידים האפריקאים.

החל מגיל 18 עבדה בפרלמנט הרודזי ועזרה בהקמת מפלגת שמאל אנטי-גזענית. ב-1938 נישאה לפרנק ויסדום, וילדה שני ילדים. נישואיה באו לקיצם ב-1943, היא עזבה את משפחתה והצטרפה לקבוצה של קומוניסטים. זמן קצר אחרי כן התחתנה עם גוטפריד לסינג שהיה פעיל מרכזי בקבוצה, וילדה לו בן.

בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה לסינג התפכחה מאשליותיה בקשר לתנועה הקומוניסטית, ועזבה את התנועה סופית בשנת 1954. גם נישואיה השניים לא עלו יפה ובשנת 1949 עברה יחד עם בנה הצעיר לגור באנגליה. שם החלה לכתוב רומנים וסיפורים, ב-1949 פורסם בלונדון הרומן הראשון שלה "העשב פוזם" The Grass Is Singing.

[עריכה] יצירתה

יצירתה של לסינג מתחלקת לשלושה שלבים נפרדים : שלב המוטיב הקומוניסטי בשנים 1944 עד 1956 בהם כתבה על נושאים חברתיים. שלב המוטיב הפסיכולוגי מ-1956 עד 1969, ושלב המוטיב הסופי אותו חקרה בסידרת הספרים Canopus. אחרי נושא ה"סופיות" לסינג עבדה על שלושת הנושאים גם יחד.

סידרת הספרים "ילדי האלימות" הם אוטוביוגרפיים למחצה ומספרים על דמות בשם "מרתה קווסט" הגדלה בדרום אפריקה ואח"כ משתקעת באנגליה.

ספרה הידוע ביותר "מחברת הזהב" הופיע בשנת 1962 ותורגם לשפות רבות. בשנת 1976 זכה בצרפת בפרס "מדיסיס" לספרות זרה. זהו רומן מקיף ורב-רבדים המגולל פרק בחייה של סופרת המתמודדת עם שלל בעיות. בעיות בחייה הפרטיים, ביחסיה עם גברים ונשים, בגיבוש השקפת עולמה המוסרית והפוליטית. הוא מתרחש על רקע המאורעות המסעירים של שנות הארבעים והחמישים. הרומן נחשב בעיני חוקרים רבים לספר פמניסטי קלאסי, אבל לא בעיני הסופרת עצמה, שאינה אוהבת להיות מוגדרת כסופרת פמיניסטית. לסינג הייתה מועמדת עבור הספר הזה לפרס נובל לספרות אך ספרי מדע בדיוני שכתבה מאוחר יותר כנראה ערערו את מעמדה, ושמה הוסר מרשימת המועמדים.

כשנשאלה איזה מספריה היא מעריכה כחשובים ביותר, בחרה בסדרת "קנופוס מארגוס". ספרים שמבוססים בחלקם על רעיון ה"סופיות". מיצירותיה המוקדמת יותר הספרים "תדריך ליורד שאול" ו"זכרונותיו של ניצול" מבוססים אף הם על אותו נושא.

לסינג פרסמה שני רומנים תחת שם העט ג'יין סומרס The Diary of a Good Neighbour ואת If the Old Could, המבקרים הספרותיים התעלמו מהם עד שלסינג חשפה את זהות הכותבת. בנוסף כתבה גם מספר סיפורים קצרים על חתולים שהם החיות החביבות עליה.