בערות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בערות או אנאלפבתיות היא התופעה של היעדר ידע והשכלה, ובצורתה הקיצונית - אי ידיעת קרוא וכתוב (היעדר אוריינות), לעתים מתוך העדפה מודעת של הבערות על-פני הידע, מסיבות אידאולוגיות או דתיות.
[עריכה] אוריינות
- ערך מורחב – אוריינות
חלק ניכר מהידע האנושי, בפרט בתקופה שקדמה ליצירת התקשורת האלקטרונית לסוגיה, מועבר בכתב, ולכן אי ידיעת קרוא וכתוב נחשבה לצורת הבערות הקיצונית ביותר. האו"ם מגדיר בערות כחוסר היכולת לקרוא ולכתוב משפט פשוט בכל שפה. יחד עם זאת הסטנדרטים עבור בערות משתנים מחברה לחברה. יש המוציאים מקבוצת האנלאפבתים אנשים בעלי כישורים אחרים, כגון כישורי מחשב בסיסיים או חשבון ברמה בסיסית, מכיוון שיש אנשים רבים שאינם יכולים לקרוא מילים אך יכולים לקרוא מספרים, ואפילו יכולים ללמוד להשתמש במחשב ברמה מוגבלת אף שאינם יכולים לקרוא טקסט. הגדרות חדשות אלה, וההכללה של שמע ותמונות ואלמנטים גרפיים אחרים לתקשורת דיגיטלית, מעלים אפשרות שיש לשנות את מושג הבערות באופן משמעותי.
תופעת הבערות נפוצה יותר בארצות העולם השלישי מאשר בארצות מפותחות. ישנם רבים המודאגים לגבי תופעת הבערות באוכלוסיית העולם, למרות העובדה ששיעורי הבערות ירדו באופן קבוע בעשורים האחרונים, במיוחד בעולם השלישי. במדינות עולם שלישי שאימצו את הקומוניזם (סין, וייטנאם וקובה למשל), הייתה הירידה המשמעותית ביותר ברמת הבערות, המתקרבת לזו של ארצות הברית ומדינות אירופה.
נתוני שנת 1998 מראים כי 16% מאוכלוסיית העולם, לפי הגדרת האו"ם, לוקה בבערות. בארצות הברית לבדה, כ־5% מהאוכלוסייה אנלאפבתית לפי הגדרת ממשלת ארצות הברית, לפי מפקד 1990. 7 מליון מאזרחי בריטניה הם אנאלפבתים לפי הנתונים של הממשלה. במדינות ערביות, יותר מ־25% מהגברים וכ־50% מהנשים היו אנלאפבתים בשנת 2000.
לפי אתר האו"ם [1] שיעור הבערות במדינת ישראל עומד על 2.7 אחוז בקרב הגברים ו-6.6 בקרב הנשים.
[עריכה] בערות אידאולוגית
הצגה קיצונית של בערות כאידאולוגיה מוצגת בספרו של ג'ורג' אורוול, 1984, שבה הבערות היא אחת משלושת עקרונות ה"סוצאנג", שהוא התורה השלטת, וסיסמתה: "בערות היא כוח".
