אלכסנדריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדריה (בערבית: الإسكندرية ובתעתיק: אלאסכנדריה) היא עיר הנמל הראשית של מצרים, והעיר השנייה בגודלה במדינה. אלכסנדריה נוסדה בשנת 334 לפנה"ס, ונמצאת כ-208 ק"מ צפון-מערבית מקהיר, כ-19 ק"מ מערבית מהשפך הקנופי (היבש כיום) של הנילוס.
באלכסנדריה נמצא גם הנמל הצבאי ובסיס חיל הים הראשי של צבא מצרים.
בתקופת ההלניזם נכבשה אלכסנדריה, כמו כל מצרים, בידי שלטון בית פטולומאוס, שנקרא גם תלמי.
העיר נקראת על-שם מייסדה, אלכסנדר הגדול, ובהיותה מקום מושבם של מושלי מצרים משושלת תלמי, הפכה במהרה לאחת הערים החשובות בתקופה ההלניסטית - במשך תקופה ארוכה הייתה אלכסנדריה שנייה רק לרומא בגודלה ובעושרה. אולם עם ייסוד קהיר בידי השליטים המוסלמים בימי הביניים, נגזל מעמדה כבירת מצרים, וחשיבות ומרכזיות העיר שקעה עם הזמן - עד שבשלהי תקופת העותומנים הייתה לא יותר מכפר דייגים קטן.
בעיר שכן המגדלור של אלכסנדריה, אחד משבעת פלאי העולם העתיק. כן שכנה בה הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, מרכז הידע של העולם העתיק. (נולד בה גמאל עבד אל נאצר)
רחובות העיר נבנו כך שמשבי הרוח שהגיעו מן הים התיכון, שלחופו היא שוכנת, הגיעו עד לארמון המלך והספרייה הגדולה.
בתקופת פריחתה היוותה נמל ראשי למצרים ולחלק גדול מיבשת אפריקה.
על פי הדת היהודית, תרגום השבעים נכתב באלכסנדריה. הפילוסוף היהודי פילון נולד אף הוא בעיר.
בשל מיקומה והנמל שלה, אלכסנדריה היוותה גשר בין מצרים לעולם המערבי, ועד היום היא מאוכלסת במספר גדול של זרים, אשר השפיעו על תרבותה הפוליטית והחברתית עוד מאז ימי מֻחמד עלי וכיבוש נפוליאון. כמו כן יש בה אוכלוסייה קופטית עשירה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
