שבדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ממלכת שבדיה (שבדית: Konungariket Sverige, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ) היא מדינה נורדית בסקנדינביה, בצפון אירופה. היא גובלת בנורבגיה ממערב, בפינלנד מצפון-מזרח ובים הבלטי ובמפרץ הבוטני ממזרח. בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, נשמרו הנופים המייחדים את שבדיה ובהם היערות והשממות ההרריות.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 מחוזות 5 גאוגרפיה 6 דמוגרפיה 6.1 יהדות שבדיה 7 תרבות 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של שבדיה

ממצאים ארכיאולוגים הוכיחו שהאזור שמהווה כעת את שבדיה יושב לראשונה עוד בתקופת האבן, כשהקרח שכיסה את פנים היבשת החל לסגת בעידן הקרח האחרון. המתיישבים הראשונים היו ככל הנראה חברת ציידים-לקטים שהתקיימו בעיקר על אוכל מהים. התאוריה שבמהלך תקופת הברונזה היה האזור מיושב בצפיפות נתמכת על ידי ממצאים ארכיאולוגיים המאששים את קיומן של קהילות סחר גדולות.

במהלך המאות ה-9 וה-10 שגשגה התרבות הויקינגית בשבדיה, זאת באמצעות המסחר והכיבושים הוויקינגים לכיוון מזרח (רוסיה והים השחור). במאה ה-11 החלה משתרשת הנצרות באזור.

ב-1389 אוחדו שבדיה, נורבגיה ודנמרק תחת מלך אחד, איחוד זה נודע כאיחוד קאלמאר (Kalmar). איחוד קלמר היה איחוד אישי ולא איחוד פוליטי. במהלך המאה ה-15 התנגדה שבדיה לנסיונות לרכז את השלטון תחת מלך דני, התנגדות שהגיעה אף לכדי מרד חמוש. שבדיה פרשה בסופו של דבר מהאיחוד ב-1521 כשגוסטב אריקסון ואסה הפריד מחדש את בית המלוכה השבדי, הפרדה שהפכה לעובדה מוגמרת עם הכתרתו למלך ב-1523. באותו זמן אף הגיעה הרפורמציה לשבדיה.

במהלך המאה ה-17 גדלה שבדיה והייתה לאחד הכוחות המשמעותיים ביותר באירופה של התקופה, בזכות השתתפותה של שבדיה במלחמת שלושים השנה, תחת הנהגת המלך גוסטבוס אדולפוס. מעמד זה התערער והתפוגג במהלך המאה ה-18, כשהאימפריה הרוסית הרחיבה את אחיזתה בצפון אירופה במלחמה הצפונית הגדולה. כוחה המשיך להתערער בכיבוש פינלנד על ידי אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה ב-1809 וצירופה לאימפריה הרוסית כדוכסות גדולה. את הערעור הזה ליווה גם מרד אצילים שהתרחש במדינה והוביל לקיצוץ ניכר בסמכויות המלך, כינון חוקה וחלוקת הסמכות לחקיקה בין המלך לבין הפרלמנט, הריקסדג (Riksdag).

שבדיה (ולא שווייץ כפי שנהוג לעיתים לחשוב) היא המדינה הנהנית מתקופת השלום הארוכה בהיסטוריה. המלחמה האחרונה בה הייתה שבדיה מעורבת היא המערכה נגד נורבגיה ב-1814, שיצרה איחוד בין המדינות בהנהגת שבדיה. האיחוד מכונה לרוב שבדיה-נורבגיה. האיחוד פורק בשנת 1905 בשקט יחסי, פרט לכמה מחלוקות שוליות. שבדיה נותרה נייטרלית במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה (פרט למלחמת החורף).

גם במהלך המלחמה הקרה התמידה שבדיה במדיניות זו, וגם כיום היא אינה שייכת לאף ברית או ארגון צבאי, פרט לאימונים צבאיים בודדים במסגרת נאט"ו (למרות שהיא איננה חברה בארגון).

ב-19 בנובמבר 1946 הצטרפה שבדיה לאו"ם כחברה ה-54. ב-1995 הצטרפה שבדיה לאיחוד האירופי.

בשנת 1996 סיימה שבדיה 'מלחמה' שנמשכה משנת 1648 נגד סן מרינו (תחת הסכם שלום וסטפליה).

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של שבדיה

שבדיה הייתה במשך כמעט אלף שנה מונרכיה, כשתחום האוצר נמצא באופן מסורתי תחת שליטת הפרלמנט. ב-1866 יישמה שבדיה שיטה פרלמנטרית המורכבת משני בתים. הבית הראשון קרוי פורסטה קמרן (Första Kammaren) ונציגיו נבחרים על ידי חברי מועצה מקומיים. הבית השני קרוי אנדרה קמרן (Andra Kammaren) ונציגיו נבחרים באופן ישיר.

סמכויות ביצועיות נחלקו בין המלך לבין מועצת היועצים שלו עד לשנת 1680, בה הפך שלטון המלך לאבסולוטי. כתגובה למלחמה הצפונית הגדולה, הונהגה מערכת פרלמנטרית החל מ-1719 שהתנהלה בשלושה סגנונות שונים של מלוכה חוקתית (1772, 1789 ו-1809).

הפרלמנטריזם הופעל מחדש ב-1917 כשהמלך גוסטב החמישי, לאחר עשורים של מאבק, קיבל את זכות המפלגה בעלת המושבים הרבים ביותר בפרלמנט להקים ממשלה. רפורמה זאת לוותה על ידי חוק ההצבעה הכללית השווה, שהופעל החל מ-1918-21. הפרלמנטריזם נתמך על ידי יורשו, גוסטב אדולף השישי, עד אשר חוקה חדשה בשנת 1975 ביטלה למעשה את כוחו הפוליטי של המלך. באופן רשמי המלך נותר על כסאו, אולם תפקידו הפך סמלי וטקסי בעיקרו.

חוקת שבדיה קובעת, בניגוד לנהוג למקובל במרבית המונרכיות, שאת כסא המלך יירש המבוגר שבילדיו, בלי קשר למינו. וכך, כיום (2006) הנסיכה קריסטינה היא יורשת העצר, למרות שיש למלך גם בן.

המדיניות הפוליטית-כלכלית-חברתית בשבדיה היא סוציאל דמוקרטית, כשהיא משחקת תפקיד פוליטי דומיננטי החל מ-1917, לאחר שהרפורמיסטים וידאו את חוזקם הפוליטי והמהפכניים עזבו את המפלגה. הסוציאל דמוקרטיה השפיעה באופן כה נרחב על החברה והשלטון בשבדיה עד כדי כך שלרוב מתוארת השפעה זאת כהגמוניה. הסוציאל דמוקרטים בשבדיה שולטים בקבינט החל מ-1932 כמעט ללא הפסקה (מלבד מספר חודשים ב-1936, בין השנים 1976-1982 ובין 1991-1994). התמיכה המסורתית בסוציאל דמוקרטים החלה מתערערת לאחר ההאטה הכלכלית במדינה בשנות השבעים, שיצרה לראשונה עימות בין המדיניות החברתית למדיניות הכלכלית, והחריפה עוד יותר עם רצח ראש הממשלה אולוף פלמה ב-1986.

ב-1971 הפכה השיטה הפרלמנטרית בשבדיה למורכבת מפרלמנט אחד בלבד, הריקסדג (Riksdag). לפי החוקה השבדית, הריקסדג, בן 349 החברים, הוא הסמכות העליונה בשבדיה. בסמכותו של הריקסדג לשנות את החוקה, וחוקיו אינם כפופים לשום פיקוח. חקיקה יכולה להיות יזומה הן על ידי חברי הקבינט הממשלה, והן על ידי חברי הפרלמנט. בסמכות הפרלמנט לשנות את החוקה, אולם לשם כך דרוש רוב גדול וכן הצבעה חוזרת על השינוי לאחר הבחירות הבאות. חברי הריקסדג נבחרים על פי שיטת בחירה של ייצוג יחסי לכהונה בת 4 שנים.

מערכת המשפט השבדית מחולקת לבתי משפט בעלי סמכות משפטית בנושאים פליליים ואזרחיים, ולבתי משפט מיוחדים בעלי סמכות לטיפול בהתדיינות המשפטית שבין הציבור לבין הממשלה, המדינה או הרשות המוניציפלית. מערכת בתי המשפט מחולקת לבתי משפט מקומיים, מחוזיים ובית משפט עליון.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת שבדיה

כינון מדיניות כלכלית ליברלית החל משנת 1870 ועד 1930 הפך את שבדיה ממדינה חקלאית ענייה לאחת המדינות העשירות באירופה. למרות יחסי הקרבה והתלות עם גרמניה, שמרה שבדיה על נייטרליות בשתי מלחמות העולם, והפגיעה שספגה במהלכן הייתה מצומצמת יחסית. לאחר מלחמת העולם השנייה כוננה שבדיה מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומערכת רווחה ענפה במיוחד. שורת משברים כלכליים, החל בשנות השבעים, דרדרו את שבדיה מן המקום השלישי ברשימת המדינות העשירות בעולם למקום ה-23. בתגובה, שונתה במידה מסוימת המדיניות הכלכלית, במיוחד במאמץ להגמיש את שוק העבודה, לצמצם את מספר ההטבות לעובדים, ולהגביר את התחרותיות בשוק השבדי.

הכלכלה השבדית נשענת בעיקר על משאבי הטבע המצויים בשטחה כגון: עץ, כוח הידרואלקטרי ומחצבי ברזל, הנדסה, היי-טק ותקשורת. הכלכלה השבדית מסתמכת רבות על יצוא. שותפות המסחר המרכזיות שלה הן ארצות הברית ומדינות המרחב הכלכלי האירופי (מדינות האיחוד האירופי ואפט"א) ובעיקר פינלנד, נורבגיה, דנמרק, גרמניה ובריטניה. שבדיה חברה באיחוד האירופי החל מ-1995, וקודם לכן הייתה חברה באפט"א. על אף חברותה באיחוד האירופי בחרה שבדיה שלא להחליף את המטבע שלה (קרונה שבדית) באירו.

מגזר ההנדסה אחראי ל-50 אחוז מהתוצר והיצוא התעשייתי. מקומה של החקלאות בכלכלת המדינה קטן יחסית, ומהווה רק 2 אחוז מהתמ"ג ומהמועסקים במשק. כשליש מהמגזר העסקי בשבדיה הוא בבעלות הממשלה, הביטוח הלאומי השבדי או קרנות הפנסיה הממלכתיות, כשחריג במיוחד בהשוואה למדינות אחרות המונופול הממשלתי על ממכר משקאות חריפים. ציבור העובדים בשבדיה הוא בעל עוצמה מיוחדת, כאשר 80 אחוז מכוח העבודה מאוגד באיגודים מקצועיים. בכל חברה בה 25 עובדים או יותר, יש חובה למנות שני נציגי עובדים לדירקטוריון. בכל חברה בערבון מוגבל המעסיקה למעלה ממאה עובדים ישנה חובה למנות לפחות שליש מהדירקטוריון מבין נציגי האיגוד המקצועי.

שיעור האבטלה הרשמי בשבדיה הוא 5.6 אחוז, נכון לאוקטובר 2005. בצירוף אלו שאינם לומדים בהיקף מלא ואינם מועסקים, מגיע שיעור האבטלה בפועל ל-14 אחוז ולשיא של קרוב ל-20 אחוז בחודשי הקיץ. שוויוניות התחלקות ההכנסות בשבדיה היא מהגבוהות בעולם.

[עריכה] מחוזות

ערך מורחב – מחוזות שבדיה

שבדיה מחולקת ל-21 מחוזות מנהליים (בסוגריים: האות המייצגת את המחוז במפה):

• מחוז שטוקהולם (AB)
• מחוז אופסאלה (C)
• מחוז סדרמאנלנד (D)
• מחוז אסטרגטלנד (E)
• מחוז ינשפינג (F)
• מחוז קרונוברג (G)
• מחוז קלמאר (H)
• מחוז גוטלנד (I)
• מחוז בלקינגה (K)
• מחוז סקונה (M)
• מחוז הלאנד (N)
• מחוז וסטרה גוטלנד (O)
• מחוז ורמלאנד (S)
• מחוז ארברו (T)
• מחוז וסטמנלנד (U)
• מחוז דלארנה (W)
• מחוז גאבלבורג (X)
• מחוז וסטרנורלנד (Y)
• מחוז ימטלנד (Z)
• מחוז וסטרבוטן (AC)
• מחוז נורבוטן (BD)

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של שבדיה

שבדיה נהנית ברובה מאקלים ממוזג על אף מיקומה הצפוני, זאת בעיקר עקב השפעת זרם הגולף. בהרי צפון שבדיה שורר אקלים סאב ארקטי. בחלק הצפוני של המדינה, הממוקם מצפון לחוג הקוטב הצפוני, השמש אינה שוקעת כלל במהלך חודשי הקיץ, בעוד בחורף האזור שרוי בעלטה קבועה.

ממזרח לשבדיה ממוקמים הים הבלטי ומפרץ בוטניה, שמספקים קו חוף נרחב ועוזרים לרכך את האקלים. גם בפנים הארץ יש מקורות מים רבים, בשבדיה למעלה מ-100,000 אגמים. ממערב למדינה משתרעת שרשרת הרי סקאנדרנה, שרשרת הרים שמפרידה בין נורבגיה לשבדיה. הפסגה הגבוהה ביותר בשבדיה היא קבנקייסה; גובהה הוא 2,111 מטר, והיא מכוסה קרח באופן תמידי.

החלק הדרומי של שבדיה הוא חקלאי ברובו; יערות מכסים את רוב הארץ, ובמיוחד את צפונה. גם צפיפות האוכלוסין בדרום המדינה היא גדולה הרבה יותר משאר חלקי המדינה. עיקר ההתיישבות מתרכז באזור אורסונד (Öresund) ובעמק אגם מאלארן (Mälaren).

גוטלנד (Gotland) ואלנד (Öland) הם האיים הגדולים ביותר בשבדיה.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של שבדיה

שבדיה היא אחת המדינות בעלות תוחלת החיים הגבוהה ביותר ושיעור הלידה הנמוך ביותר בעולם.

אוכלוסיית שבדיה מונה 9 מיליון איש (נכון לאוגוסט 2004) וגידול האוכלוסייה עומד על 0.02% לשנה (נכון ל-2001). הרוב האתני בשבדיה הם השבדים. המיעוט האתני הגדול ביותר הוא השבדי-פיני, שמונה כ-500,000 איש (כולל דור שני). המיעוטים בצפון הם הלאפים.

תוחלת החיים היא 77.07 שנים לגברים ו-82.5 לנשים.

נכון לינואר 2001, 22% מאוכלוסיית שבדיה הם מהגרים או צאצאי מהגרים מדור ראשון. המהגרים משולבים היטב בחברה השבדית. 11 מ-349 חברי הפרלמנט השבדי הם ממוצא לא אירופאי. מזכ"ל מפלגת השלטון הסוציאל דמוקרטית הוא ממוצא טורקי. קבוצות המיעוט הגדולות הם שבדים-פינים (ביניהם גם צאצאים לפליטי מלחמת העולם השנייה) ופליטים ממדינות יוגוסלביה השונות. כ-6.5% מהאוכלוסייה השבדית הוא ממוצא לא אירופאי.

כ-87% מתושבי שבדיה חברים בכנסייה של שבדיה, כנסייה נוצרית לותרנית שהופרדה מהמדינה בשנת 2000. כ-6% הם מוסלמים.

[עריכה] יהדות שבדיה

ערך מורחב – יהדות שבדיה

יהדות שבדיה היא אחת מארבע הקהילות היהודיות בסקנדינביה באזור שבדיה של היום. אין עדויות לישיבתם של יהודים בשבדיה במהלך ימי הביניים, אך ישנו סיכוי מועט שאכן מספר קטן של יהודים התגוררו בה. בשנת 1779 הורשו יהודים לשבת בשטוקהולם, גטבורג ונורשפינג.

לפני תחילת השואה לא גילתה שבדיה אהדה רבה לאלפי הפליטים היהודים שניסו להיכנס אליה, ואף אסרה על רובם לעשות כן, אך עם פרוץ המלחמה, במהלכה ולאחריה שינתה את גישתה. מיהדות גרמניה נקלטו בשבדיה כ-3,000 יהודים ועוד כ-1,000 זכו בה למקלט זמני. שבדיה קלטה כ-900 יהודים מיהודי נורבגיה וכ-8,000 יהודים מיהודי דנמרק. בין הפעילים להצלת יהודים בשבדיה היו ראול ולנברג והרוזן פולקה ברנדוט.

כיום חיים בשבדיה כ-18,000 יהודים.

[עריכה] תרבות

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבדיה

• שבדיה - מדריך תיירותי מקיף הסוקר את התרבות, הגאוגרפיה וההיסטוריה של שבדיה (אתר Ynet)
• ממשלת שבדיה - האתר הרשמי
• סטודנטים בשבדיה - מדריך לסטודנטים השבדיה
• שטוקהולם - חדשות שטוקהולם בשפה האנגלית, אתר מסחרי