רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רומניה היא רפובליקה בצפון-מזרח חצי האי הבלקני, בדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת עם אוקראינה ומולדובה בצפון, הונגריה במערב, סרביה ובולגריה בדרום לאורך נהר הדנובה. כמו כן, בחלק המזרחי של המדינה יש רצועת חוף לאורך הים השחור.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 היסטוריה 3 פוליטיקה 4 כלכלה 5 גאוגרפיה 6 חבלים ומחוזות 6.1 רשימת החבלים 7 ערים 8 דמוגרפיה 8.1 יהדות רומניה 9 הערות שוליים 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקור השם

מקור השם "רומניה" (România) בשפה הלטינית, והוא נגזר משם התואר הלטיני Romanus שפירושו רומאי.

המסמך הראשון אשר נמצא בכתב בשפה הרומנית הוא מכתב שהופנה לראש עיריית העיר ברשוב והזהיר אותו מהתקפה הולכת וקרבה בידי חיילים טורקים ב-1521. המכתב זוכה לכבוד נוסף, בהיותו המסמך הראשון המספר על מאורע ברומניה, ו-ואלכיה מוזכרת בו תחת השם "צארה רומניאסקה" (Ţeara Rumânească). במאות הבאות, מסמכים ברומנית נחתמו רשמית בשם "רומניה" בשתי גרסאות - Român ו-Rumân.

רק במאה ה-19, כאשר לאומים שונים התקוממו באירופה, צורת ההגייה של הלאום והשפה נבחרה להיות Român כאות הוקרה למורשתה של האימפריה הרומית.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של רומניה

חלק מרומניה היה פרובינקיה רומית בשם דאקיה.

ב־1859 שתי הנסיכויות, נסיכות מולדובה Moldova ומונטניה Muntenia (ולאכיה Vlahia) התאחדו למדינה אחת בשם רומניה.

ב־1878 בקונגרס ברלין הוכרה רומניה על ידי רוב מדינות העולם. במלחמת העולם הראשונה הצטרפה רומניה למדינות ההסכמה, אולם תוך כדי המלחמה ב-1916 נכבשה בידי מעצמות המרכז, ולכן החליפה צד. לאחר המלחמה קיבלה שטחים מבולגריה ואת בסרביה מרוסיה.

במלחמת העולם השנייה תמכה במעצמות הציר וב-1944 נכבשה על ידי הצבא האדום. באותה שנה התחלף השלטון ומתמיכה במדינות הציר עברה רומניה למלחמה נגדן.

לאחר המלחמה נשלטה על ידי הסובייטים. אולם שליטה ניקולאי צ'אושסקו ניהל מדיניות עצמאית, יחסית ליתר מדינות הגוש המזרחי, במיוחד בתחום הכלכלי, אך באדיקות קומוניסטית רבה מאשר בברית המועצות.

פגישת מנחם בגין עם צ'אושסקו השפיעה על ביקור אנואר סאדאת בארץ. ב-22 בדצמבר 1989, לאחר מהפכה אנטי-קומוניסטית על רקע שמועות על טבח בעיר טימישוארה, הודח צ'אושסקו והוצא להורג שלושה ימים לאחר מכן, לאחר משפט מהיר שערכו לו תופסי השלטון בארצו, וכך בא הקץ על המשטר הקומוניסטי ברומניה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של רומניה

רומניה היא רפובליקה דמוקרטית. הרשות המחוקקת של הממשל הרומני מורכבת משני בתים: הסנאט, שבו יש 137 חברי פרלמנט (נכון לשנת 2005), וה"קאמרה דפוטצילור" ("בית הנבחרים") שבו יש 314 חברים (נכון לשנת 2004). יש בחירות לשני הבתים בכל ארבע שנים.

הנשיא, ראש הרשות המבצעת, נבחר כל חמש שנים. הוא ממנה ראש ממשלה, שמרכיב לאחר מכן את חברי ממשלתו. ממשלה זו צריכה לעבור אישור של הפרלמנט.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת רומניה

עד מלחמת העולם השנייה סיפקה רומניה בעיקר תוצרת חקלאית ותוצרת עץ אשר היוו כחצי מהכנסות המדינה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נעשו מאמצים להפוך את רומניה למדינה תעשייתית מודרנית. בהיותה מדינה המשופעת באוצרות קרקע עלתה רומניה לשורה הראשונה של המדינות המתועשות במזרח אירופה. כאשר עיקר התעשייה ביצור פלדה ונפט. כמו כן התעשייה הכימית התפתחה במהירות.

אולם בשנת 1976 פקד משבר את הכלכלה הרומנית אשר הידרדרה במהירות. כיום המצב הכלכלי בעליה מתמדת. השוק הרומני נהנה מהשקעות חוץ רבות, ורומניה עושה מאמצים כבירים להיכנס לאיחוד האירופי ב־2007 ^[1].

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של רומניה

רומניה נמצאת בין קוי הרוחב הצפוני ה־43 וה־48, מיקומה שבין 20 ו־29 מעלות.

רומניה גובלת בדרום עם בולגריה וסרביה במערב עם הונגריה בצפון עם אוקראינה ובמזרח עם אוקראינה ורפובליקה מולדובה.

שטחה של רומניה 237,500 קמ"ר ואורך גבולותיה 3,200 קילומטר.

מבחינה טופוגרפית קיימים הבדלי גובה גדולים כאשר הרי הקרפטים המקיפים את רמת טרנסילבניה מתנשאים במקומות מסוימים לגובה של עד 2,500 מטר. רכסי הרים אלה משתרעים לאורך של 900 קילומטר בצורת סהר. מדרום וממזרח לרכסי הרים אלה משתרעים שטחי גבעות וסמוך להן המישור הרחב של הדנובה. כשליש מהמדינה מישורים ושני שליש הם אזורי גבעות או אזורים הררים.

המרחק האוירי בין בירת רומניה בוקרשט לתל אביב הוא כ־2000 קילומטר.

מהרי הקרפטים נובעים זרמי מים שופעים שמרביתם מוצאים את דרכם לכיוון הדנובה ודרכה לים השחור. הנחלים/נהרות העיקריים הם :Prut פרוט (953 ק"מ), Mureş מורש (766 ק"מ), Siret סירט (706 ק"מ), Olt אולט (615 ק"מ), Someş סומש (435 ק"מ), Ialomiţa יאלומיצה (417 ק"מ), Argeş ארג'ש (350 ק"מ), Timiş טימיש (340 ק"מ), Jiu ז'יו (331 ק"מ), Jijia ז'יז'יה (307 ק"מ), Buzău בוזאו (302 ק"מ), Bistriţa ביסטריצה (283 ק"מ), Dâmboviţa דמבוביצה (258), Bega בגה (255), Târnava טרנבה (249 ק"מ), Vedea ודאה (244 ק"מ), Moldova מולדובה (216 ק"מ), Bârlad ברלד (207 ק"מ). לשם השואה צריך לדעת שנהר הירדן הוא באורך 250 ק"מ.

[עריכה] חבלים ומחוזות

ערך מורחב – מחוזות רומניה

רומניה מחולקת ל־41 מחוזות והתחום המוניצפאלי של בוקורשטי מהווה יחידה נפרדת.

[עריכה] רשימת החבלים

• מולדובה (חבל ארץ) Moldova
• מונטניה Muntenia
• אולטניה Oltenia
• טרנסילבניה (ארדאל) Transilvania, Ardeal שהיום כלולים בה חבלי ארץ שהיו בעבר נפרדים: באנאט Banat, מאראמורש Maramureş, וקרישאנה
• בוקובינה Bucovina
• דוברוג'ה Dobrogea

[עריכה] ערים

ערך מורחב – ערי רומניה

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של רומניה

ערך מורחב – רומנים

הרומנים אשר מהווים 89 אחוז מאוכלוסיית רומניה הם צאצאיהם של תושבי דאקיה הקדומה בחבלי ולאכיה/מונטניה, מולדובה וטרנסילבניה של היום.

המיעוט הגדול ביותר הינו המיעוט ההונגרי, המהווה בין 5 ל־7 אחוז מאוכלוסיית המדינה. מיעוט זה יושב בעיקר באזור טרנסילבניה ובעיקר באזור הארגיטה וקובסנה. מיעוטים בולטים אחרים הם המיעוט הצועני והמיעוט הגרמני.

קבוצות אתניות (מפקד 2002):

• רומנים - 93.5%
• הונגרים - 3.6%
• צוענים - 1.47%
• גרמנים - 1.3%
• אוקראינים - 0.3%
• רוסים - 1.2%
• טורקים וטאטארים - 0.2%
• אחרים - 0.4%

חלק נכבד, הולך וגדל, מהאוכלוסייה מתרכז בערים (ראה ערך: ערי רומניה לפי מספר התושבים).

[עריכה] יהדות רומניה

ערך מורחב – יהדות רומניה

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ "הוקדמה בשנה הצטרפותן של רומניה ובולגריה לאיחוד" מאתר "הארץ"

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רומניה