מונופול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במונופול בחברה ובכלכלה. לערך העוסק במשחק הלוח "מונופול", ראו מונופול (משחק לוח).
מונופול (מיוונית "מוֹנוֹס", אחד ו"פוֹלָיֶן", למכור) הוא מונח המגדיר בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו. בתחום הכלכלה מגדיר המונח מצב בו בשוק של מוצר (או שירות) מסוים קיים מוכר אחד בלבד (מה שמקנה לאותו גורם, הקרוי בעל המונופול או מונופוליסט, שליטה בתחום פעילות בשוק, לרוב תוך הגבלה של התחרות בו). דוגמאות למונופולים יכולים להוות הכנסייה הקתולית בימי הביניים באירופה, ובישראל: חברת החשמל, רשות הנמלים (בטרם הפרדת הנמלים) חברת "אגד" בישראל בתחום תעבורת הנוסעים בישראל, בטרם הותרה פעילות גורמים נוספים.
ראוי להבחין מונח זה ממונחים מקורבים כמו מונופסון, המייצג מצב שבו יש רק קונה אחד למוצר או שירות או אוליגופסון, שבו יש מספר בודד של קונים למוצר או שירות; קרטל, שהיא תופעה דומה ומקושרת של שליטת מספר חברות שביניהן יש הסכמה חלקית; ואוליגופול, שבו יש מספר קטן של מוכרים בשוק, עם או בלי התארגנות קרטלית.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני מונופול
למונופול מספר מאפיינים מובהקים, אותם ניתן למצוא בכל מונופול אמיתי, כזה הנהנה מיציבות בשוק (בניגוד למונופול זמני או חולף):
- מוכר בודד: מונופול טהור קיים בתעשייה שבה גורם אחד הוא היצרן של מוצר או ספק שירות מסוים. גורם או חברה עשויים להיחשב מונופול גם אם נתח השוק של כל המתחרים גם יחד זניח (פחות מאחוז או שניים).
- היעדר חלופות קרובות: השירות ייחודי ואינו ניתן להחלפה על נקלה. לדוגמה, יצרן חומוס השולט ברוב השוק אינו יכול להיחשב מונופול לעולם, שכן למוצר שהוא מציע יש חלופות דומות.
- שליטה במחירים: לחברה או גורם בודד שליטה מוחלטת או קרובה למוחלטת בהיצע התעשייתי כולו במוצר או שירות מסוים, ויש להם השפעה ניכרת על גובה המחיר בו מוצע השירות או המוצר.
- חסם כניסה: במצב של מונופול טהור, אסורה התחרות עם המונופוליסט. במצב של מונופול שאינו טהור מוצבים חסמי כניסה משמעותיים, המונעים למעשה, גם אם לא להלכה, כניסה של גורמים אחרים.
[עריכה] סוגי מונופולים
ניתן להבחין בין סוגי מונופולים על–פי נסיבות היווצרותם ועל–פי אופן התנהגותם בשוק. על–פי גישה זו, ניתן להבחין בין מונופול באישור ממשלתי ומונופול על פי חוק, המבוססים על מדיניות ממשלתית או חקיקה ונהנים ממעמד מונופוליסטי בזכות קביעה בחוק; מונופול טבעי, שהוא תוצר של מבנה העלויות בשוק (היינו, שרק גורם אחד מסוגל להתחרות בשוק); ומונופול תחרותי, שהוא מונופול שנוצר בעקבות תחרות חופשית. על–פי גישה אחרת, המקובלת בעיקר על בעלי גישה התומכת בקפיטליזם ובליברליזם, מונופול טבעי אינו נוצר בפועל במצב של תחרות חופשית ואילו מונופול תחרותי אינו ראוי להיקרא מונופול, כיוון שמעמד השליטה שלו בשוק אינו יציב, כנדרש ממונופול ולכן עשוי להשתנות באופן טבעי בכל זמן נתון.
הבחנה אחרת בין סוגי מונופולים נוגעת לאופן בו מוצע השירות או המוצר. בתחום זה, ישנם מונופולים אנכיים, השולטים באספקת שירות או מוצר לכל אורך הדרך, מחומר גלם ועד למוצר הצריכה המוצע לצרכן. דוגמה טיפוסית לכך יכולות להוות חברות לאספקת חשמל, השולטות לרוב גם בהפקת החשמל, גם בהולכתו וגם באספקה ובטיפול בצרכן. מונופול מסוג שני הוא אופקי: שליטה בגזרה רחבה של שירותים או מוצרים מסוג מסוים. לדוגמה, חברה המוציאה לאור את רוב המגזינים הנמכרים במדינה מסוימת עשויה להיחשב בעלת מונופול אופקי.
[עריכה] מונופול על פי חוק
מונופול על–פי חוק הוא מונופול שבו ישנו איסור מפורש בחוק, תקנה או נוהל, על תחרות באספקת מוצר או שירות, כשהשליטה באספקת מוצר או שירות זה מוענקת לגורם אחד. מונופול על–פי חוק עשוי להיות על מוצר או שירות מקומי או כלל-ארצי ויכול לגעת בכל סוג של שירות או מוצר. מונופול על–פי חוק, באישור ממשלתי או בגיבוי ממשלתי מכונה לעתים גם מונופול כופה.
לדוגמה, רשות השידור בישראל נהנתה ממונופול על–פי חוק בתחום שידורי הטלוויזיה הארציים למן תחילת שידורים אלו ועד שנת 1992. מונופולים דומים היו או עודם לחברת "בזק" על שיחות טלפון מקומיות, לחברת "פלאפון" על שירותי טלפון סלולרי, לחברת החשמל על אספקת חשמל או לחברות הכבלים על שידורי הכבלים באזורי הארץ השונים. מנקודת מבט זו, ניתן לראות גם בבלעדיות המוענקת לגופים כמו "ביטוח לאומי" או משרד החינוך על שירותים מסוימים מונופול.
לרוב, נהוג להבחין בין מונופולים ממשלתיים או בבעלות ממשלתית, כמו משרדי ממשלה או חברות ממשלתיות; ומונופולים בבעלות פרטית, הנהנים מבלעדיות על מתן השירות או המוצר שבמונופול. מונופולים מן הסוג השני מכונים גם מונופולים באישור ממשלתי. ההבדל העיקרי בין שני סוגי הגופים הוא שעל גופים פרטיים בעלי מונופול מוטל לרוב פיקוח באמצעות רשויות פיקוח, בעוד שעל חלק ניכר מהמונופולים הממשלתיים אין פיקוח כלל או שהפיקוח הוא מנהלי ולא רגולטיבי. לדוגמה, חברות פרטיות מפוקחות על–ידי רשות ההגבלים העסקיים ואילו גופים ממשלתיים מפוקחים על–ידי מבקר המדינה.
[עריכה] מונופול טבעי
מונופול טבעי, לטענת אלו הסבורים כי מונופול כזה קיים, הוא מונופול הצומח בתעשיות בהן התשתית הנדרשת לאספקת השירות או המוצר כה רחבה עד שרק חברה אחת מסוגלת לספק שירות או מוצר אלו. בדרך כלל, נחשבים תחום אספקת החשמל והמים, בהן נדרשת תשתית פיזית רחבה להולכת המוצרים, לתחומים בהם קיים או נוצר מונופול טבעי. תחומים נוספים עתירי תשתית בהם טוענים או נטען כי קיים מונופול טבעי הם תחום אספקת הגז, הבנזין, שיחות טלפוניות, טלפון סלולרי, הובלת מטענים ונוסעים, שירותי תעופה, ועוד.
מונופול טבעי מתפתח, נטען, כתוצאה מכך שהעלויות הגדולות הכרוכות בהקמת תשתית גורמות לעזיבת כל החברות הפרטיות את השוק והשתלטות עליו של החברה היחידה—פעמים רבות, הראשונה—המסוגלת לעמוד בעלויות אלו. כניסתם של גורמים חדשים לשוק במועד מאוחר יותר נמנעת בגלל חסם כניסה לשוק גבוה בדמות עלויות הקמת התשתית הגבוהות, גם כאשר יעילותן עשויה להיות רבה יותר משל המונופוליסט.
על–פי טענות ליברטריאניות ואחרות, היווצרות מונופול טבעי אינה אפשרית כלל בתנאים של שוק חופשי. לטענתם, התופעה המכונה "מונופול טבעי" היא בכל המקרים מונופול באישור ממשלתי. כלומר, מונופול שנוצר כתוצאה מטיפוח של חברה ראשונית או מובילה בתחום מסוים, תוך מתן עדיפות או בלעדיות לאותה חברה בהענקת השירות או המוצר שבמונופול. כעדות, הם מצביעים על–כך שבשווקים בהם לא הייתה מעורבות ממשלתית מסוג זה, לא נוצר מעולם מונופול טבעי כזה.
אישוש מה לטענות אלו ניתן למצוא, לטענתם, בעובדה שבתחומים רבים שנחשבו פעם "מונופול טבעי" מתקיימת תחרות חופשית עם הסרת הפיקוח או השליטה הממשלתית (אחרי הפרטה), כמו תחומי אספקת הגז, הבנזין, הטלפון הסלולרי, הובלת נוסעים, שיחות טלפוניות לחו"ל ומקומיות, ועוד. הנטייה המונופוליסטית כאן, נטען עוד, נובעת בעיקר מהעובדה שקיים פיקוח (רגולציה) ממשלתי, המגביל את האפשרות להתחרות ומעודד יצירת מונופולים.
[עריכה] מונופול תחרותי
מונופול תחרותי קיים כאשר חברה בודדת שולטת ברוב השוק לאספקת שירות או מוצר מסוים. המונופול בפועל של החברה אינו מעוגן בחוק או תקנה, ונוצר בעקבות תחרות חופשית מול חברות אחרות במתן השירות או המוצר. לעתים קרובות, מונופול תחרותי אינו יציב, במובן זה שתקופת שלטונו קצרת טווח ורוויית איומים מצד מתחרים חדשים בשוק.
דוגמה טיפוסית למונופול תחרותי עשויה להוות חברת מיקרוסופט, שלה שליטה כמעט מוחלטת בשוק מערכות–ההפעלה. מונופול תחרותי דומה יש לשרת האינטרנט "אפאצ'י", השולט ב-70 אחוז משוק שרתי האינטרנט.
מונופול תחרותי מושג בכל המקרים כאשר חברה אחת מייצרת באופן יעיל או מספק מוצר או שירות מבוקשים במחיר מבוקש, כאשר מתחריה של החברה מתקשים לספק מוצר דומה במחירים דומים. לעתים, נטען, נוקטות חברות המשיגות מונופול צעדים להגבלת יכולתם של המתחרים להתחרות בה כמו הסכם כובל עם חברות אחרות או מכירה במחירי היצף.
[עריכה] ראו גם
קטגוריות: כלכלה | מיקרו-כלכלה | שווקים
