פרשת שמות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת שמות היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א' פסוק א, ומסתיימת בפרק ו' פסוק א.
[עריכה] תוכן הפרשה
בפרשה מסופר על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. בפרשה זו מוצגות כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, ובהן מרים ואהרן הכהן אחי משה, וכן פרעה מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל.
תחילת הפרשה מקשרת לסיומו של ספר בראשית ומסכמת את שמות בני ישראל שירדו למצרים. עם ישראל, המכונה כך לראשונה על ידי פרעה, מזוהה בעיני המצרים כסיכון פוטנציאלי ועל כן מחליטים המצרים לדכא אותו במספר דרכים - שעבוד פיזי ובניית "ערי מסכנות" ובהמשך ציווי על המתת כל הזכרים הנולדים. המיילדות המופקדות על ביצוע המשימה אינן מצייתות לציווי זה, ומצילות את הילדים. בעקבות מעשי המיילדות, מסופר כי ה' גמל להן טובה "ויעש להן בתים".
פרעה מרחיב את הציווי ומורה אותו לכל המצרים: "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". על רקע הציווי הנ"ל, מספרת הפרשה על זוג עבריים משבט לוי הנישאים ומביאים לעולם בן זכר. אם הילד חוששת להשאירו בביתה, בונה לו תיבה ומניחה אותו בתוך התיבה ביאור. בת פרעה מגלה את הילד, קוראת לו "משה", לוקחת אותו לביתה ומגדלת אותו בארמון פרעה. כשמשה גדל הוא יוצא לפגוש את בני עמו המשועבדים לפרעה. הוא מתערב בשני סכסוכים אלימים ומציל את הנרדפים, ועקב כך נאלץ לברוח לארץ מדין. על הבאר במדין הוא מסייע לבנותיו של יתרו, ובעקבות כך גר בביתו ונושא את אחת מבנותיו, ציפורה. למשה נולדים שני בנים, גרשם ואליעזר.
באחת הפעמים שמשה רועה את צאן יתרו הוא מגיע להר סיני ורואה שם סנה בוער באש. אלוהים מדבר אל משה מתוך הסנה, מודיע לו שהחליט לגאול את עם ישראל ולהביאם לארץ ישראל, ומטיל על משה את הנהגת העם. משה מנהל משא ומתן ארוך עם אלוהים ומעלה בעיות רבות שעשויות להפריע לו במשימה זו. אלוהים מצייד את משה באותות ובמופתים שיעזרו לו לשכנע את העם ואת פרעה בדבריו, וכן מגלה לו את שמותיו המיוחדים.
משה לוקח את אשתו ואת בניו בדרך חזרה למצרים. בדרך מתרחש אירוע בלתי מוסבר: "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". ציפורה מלה את בנה, ובעקבות מעשה זה סרה סכנת המוות, וציפורה מכריזה: "חתן דמים למולות".
משה נפגש עם אהרן במצרים ושניהם באים לפני פרעה ותובעים בשם ה': "שלח את עמי ויעבדוני". פרעה מסרב ומקשה את תנאי השעבוד של בני ישראל. הם מצדם מתלוננים למשה שבואו רק הרע את המצב, והוא קובל לפני אלוהים. אלוהים עונה למשה: "עתה תראה... כי ביד חזקה ישלחם, וביד חזקה יגרשם מארצו".
[עריכה] הפטרה
בהפטרת פרשת שמות מתקיים מצב יוצא דופן שבו כל אחת ממסורות הקריאה המרכזיות של העדות השונות קוראת בספר אחר מספרי הנביאים. האשכנזים קוראים את הנבואה "הבאים ישרש יעקב", המזכירה את ניסי יציאת מצרים, בספר ישעיהו, מפרק כ"ז פסוק ו עד פרק כ"ח פסוק יד, ומוסיפים את הפסוקים כב-כג בפרק כ"ט. הספרדים מפטירים בספר ירמיהו, מתחילתו ועד פרק ב' פסוק ג בו מתוארת הקדשתו של ירמיהו כנביא - באופן שמזכיר את הקדשתו של משה בפרשתנו. התימנים מפטירים בספר יחזקאל פרק ט"ז פסוקים א-יד, בנבואה בה מתאר יחזקאל את הורתו ולידתו של עם ישראל וכיצד ה' גידלם וטיפחם - ברמיזה על הוצאתם ממצרים.
| פרשות השבוע |
| ספר בראשית: בראשית | נח | לך לך | וירא | חיי שרה | תולדות | ויצא | וישלח | וישב | מקץ | ויגש | ויחי |
| ספר שמות: שמות | וארא | בא | בשלח | יתרו | משפטים | תרומה | תצוה | כי תשא | ויקהל | פקודי |
| ספר ויקרא: ויקרא | צו | שמיני | תזריע | מצורע | אחרי מות | קדושים | אמור | בהר סיני | בחוקותי |
| ספר במדבר: במדבר | נשא | בהעלותך | שלח לך | קורח | חוקת | בלק | פינחס | מטות | מסעי |
| ספר דברים: דברים | ואתחנן | עקב | ראה | שופטים | כי תצא | כי תבוא | ניצבים | וילך | האזינו | וזאת הברכה |
