פרשת בלק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת בלק היא פרשת השבוע השביעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ב פסוק ב ומסתיימת בפרק כ"ה פסוק ט.
בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת בלק ביחד עם פרשת חוקת.
[עריכה] נושאים בפרשה
הפרשה עוסקת בפרשת נבואותיו של בלעם בן בעור. בלק מלך מואב מודאג מבואם של בני ישראל לתחום ארצו ומזמין את בלעם לקלל את ישראל. לאחר משא ומתן בין בלעם לשליחי מואב ובין בלעם לאלוהים יוצא בלעם לארץ מואב, לאחר שקיבל את התנאי שהציב אלוהים לפיו יאמר רק את אשר ישים אלוהים בפיו: "וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה".
בדרך למואב נשלח מלאך כדי לחדד את התנאי הזה. בלעם אינו רואה את המלאך אולם אתונו רואה. אלוהים פותח את פי האתון, ובלעם מבין, לאחר שיחה איתה, את מצבו.
בלעם נפגש עם בלק ומנסה לקלל את בני ישראל, אולם שלוש פעמים הוא נכשל בניסיון זה ואומר נבואות ברכה ושבח לישראל. לאחר שבלק מצהיר על אכזבתו הוא נוסיף עוד נבואה שעיקרה תחזיות על עתיד העמים באזור.
בסיום הפרשה מתואר חטא בעל פעור: בני ישראל חוטאים בקשרים לא רצויים עם בנות מואב ואף משתחווים לאלוהי מואב. בעקבות כך פורצת מגפה בעם. פינחס דוקר ברומח מנהיג ישראלי שזנה עם מואבית לעיני העם, ובעקבות כך נעצרת המגפה.
[עריכה] הפטרה
ההפטרה היא בספר מיכה, מפרק ה' פסוק ו עד פרק ו' פסוק ח. מיכה מזכיר בנבואתו את פרשת בלעם: "עַמִּי, זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר" (ו', ה).
[עריכה] ראו גם
| פרשות השבוע |
| ספר בראשית: בראשית | נח | לך לך | וירא | חיי שרה | תולדות | ויצא | וישלח | וישב | מקץ | ויגש | ויחי |
| ספר שמות: שמות | וארא | בא | בשלח | יתרו | משפטים | תרומה | תצוה | כי תשא | ויקהל | פקודי |
| ספר ויקרא: ויקרא | צו | שמיני | תזריע | מצורע | אחרי מות | קדושים | אמור | בהר סיני | בחוקותי |
| ספר במדבר: במדבר | נשא | בהעלותך | שלח לך | קורח | חוקת | בלק | פינחס | מטות | מסעי |
| ספר דברים: דברים | ואתחנן | עקב | ראה | שופטים | כי תצא | כי תבוא | ניצבים | וילך | האזינו | וזאת הברכה |
