פרשת ניצבים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת ניצבים (במקרא: נצבים) היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ט פסוק ט ומסתיימת בפרק ל' פסוק כ.
פרשת ניצבים פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. את פרשת ניצבים קוראים תמיד בשבת שלפני ראש השנה. בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין סוכות קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.
[עריכה] נושאים בפרשה
הפרשה ממשיכה את נושא חידוש הברית בין עם ישראל ואלוהים בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פרט ומשפחה בו. בהמשך מוצגת הדרך שבה ניתן להתגבר על הצרות שיבואו כעונש על הפרת המצוות, היא דרך התשובה. הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות.
בחלק השני של הפרשה יש סיכום של פרקי המצוות שבספר דברים. התורה מדגישה "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום - לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא... ולא מעבר לים... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו". התורה מציגה בפני בני ישראל את הבחירה שעומדת בפניהם בין החיים והטוב בקיום המצוות ובין המוות והרע בהפרתן.
[עריכה] הפטרה
ההפטרה של פרשת ניצבים היא השביעית והאחרונה בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס"א פסוק י ("שוש אשיש") עד פרק ס"ג פסוק ט. התימנים מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.
| פרשות השבוע |
| ספר בראשית: בראשית | נח | לך לך | וירא | חיי שרה | תולדות | ויצא | וישלח | וישב | מקץ | ויגש | ויחי |
| ספר שמות: שמות | וארא | בא | בשלח | יתרו | משפטים | תרומה | תצוה | כי תשא | ויקהל | פקודי |
| ספר ויקרא: ויקרא | צו | שמיני | תזריע | מצורע | אחרי מות | קדושים | אמור | בהר סיני | בחוקותי |
| ספר במדבר: במדבר | נשא | בהעלותך | שלח לך | קורח | חוקת | בלק | פינחס | מטות | מסעי |
| ספר דברים: דברים | ואתחנן | עקב | ראה | שופטים | כי תצא | כי תבוא | ניצבים | וילך | האזינו | וזאת הברכה |
