תאוריית ההתקשרות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאוריית ההתקשרות, תאוריה פסיכולוגית התפתחותית הטוענת כי בנפש הפעוט טבוע צורך ראשוני ופנימי, להתקשרות עם דמות מטפלת לצורך הגנה וקרבה. פותחה בידי הפסיכולוג ההתפתחותי, ג'ון בולבי.
תוכן עניינים |
[עריכה] על התאוריה
תאוריית ההתקשרות מבוססת על ההנחה שבנפש הפעוט טבוע הצורך ליצור קשר עם הדמות המטפלת בו לצורך הגנה. בניגוד למה שטוענת ההשקפה הביהביוריסטית, בולבי אינו רואה את הרצון לקשר כנובע מהזיקה שעושה התינוק בין דמות המטפל לבין סיפוק צרכיו הפיזיים, אלא כתכונה פנימית אינהרנטית. הצורך בקרבה להורה כדי לקבל הגנה הוא ראשוני על פי התאוריה, ואינו צורך משני שתפקידו לספק צרכים פיזיים.
בולבי מושפע מתאוריית האבולוציה הדארווינסטית, ומניח שלדחף ליצור קשר ולחפש קרבה יש ערך הישרדותי רב, ועל כן הפך לחלק אינטגרלי של האישיות האנושית כבר בראשית היווצרותה. ההתנהגויות האופייניות לתינוק, בכי, חיוך וצחוק, אינן אלא ביטוי לדחף זה.
במחקר מפורסם שערך הפסיכולוג הארי הארלו הושמו גורי קופים בכלוב ובו בובת אם מלאכותית העשויה חוטי תיל המספקת מזון ומים, וכן בובת אם מלאכותית רכה, העשויה ספוג רך, המזכירה לגור אם אמיתית. הארלו הראה כי הקופים אמנם מתקרבים לאם המאכילה בכל פעם שהם רעבים, אך כשהם עייפים או מפוחדים הם הולכים ישירות לאם הרכה. בצורה כזו הוכיח הארלו כי הצורך בהגנה ובקרבה נפרד מן הצורך הפיזי במזון, ובכך נתן אישור אמפירי לדבריו של בולבי.
תיקוף אמפירי נוסף הגיע ממחקריו של בולבי בנוגע לתנאי הגידול העגומים של ילדים רכים בבתי יתומים שאינם מנוהלים כראוי. אלה שימשו להצגת הנכות הרגשית הקשה שמוליד היעדר קשר בין-אישי אוהב בין התינוק למטפל בו. נכות זו עלולה למצוא לה אפילו ביטויים פיזיים (ידועה "ננסות על רקע רגשי").
בולבי הוסיף וטען כי אף שהצורך בקרבה הוא כאמור מולד, דפוסי חיפושי הקרבה מעוצבים על פי הניסיון, ולפיכך קשר הינקות עם הדמות המטפלות ישפיע על הפרט לאורך כל חייו. ההתנסות בראשית החיים תלמד את האדם על מידת ההערכה שהזולת רוחש לו ואיכות הקשר שיש לצפות ממנו. בעצם, הקשר הראשוני גורם לתינוק לפתח ציפיות בנוגע לעצמו וציפיות בנוגע לאחר (מודל פעולה פנימי).
[עריכה] סיווג של אנשים לפי התאוריה
על פי בולבי, התנסות ראשונית זו מחלקת את האנשים למספר סוגים:
- פעילות תקינה של מערכת ההתקשרות - כאשר הדמות המטפלת היא אמפתית וחמה מרגיש הילד כי הוא בעל ערך, ועל כן הוא מספיק בטוח לחקור את העולם. ברגעים מאיימים יפעיל הילד את המערכת, ויחפש קרבה לדמות המטפלת עד שזו תרגיע אותו.
- פעילות יתר של המערכת - כאשר הדמות המטפלת פועלת בצורה אמביוולנטית, כך שלפעמים היא נמצאת שם בשביל הילד ולפעמים לא, נוצר בילד חשש שמא הוא לא חשוב מספיק בשביל לקבל הגנה. כשיופיע גירוי מאיים הילד יפעיל את המערכת ביתר שאת: הוא יחפש את הקרבה וההגנה, ויתקשה להתנתק מן הדמות המגנה גם כשהגירוי יחלוף.
- תת פעילות של המערכת - כאשר הדמות המטפלת היא קרה ומתעלמת, ואינה מספקת הגנה לילד כלל, מתחיל הילד להאמין כי האחר הינו "רע" ואין טעם לבוא אליו ברגעי משבר. בתחילה, כשמגיע מצב מאיים מנסה הילד להתקרב אל הדמות המטפלת. כזו דוחה אותו נוצר בו לחץ גדול יותר משהיה כשהופיע האיום. כך לומד הילד להפסיק לסמוך על הדמות בכל הנוגע לחיפוש הגנה, ובעצם ממעט להפעיל את מערכת ההתקשרות.
- פעילות בלתי סדירה של המערכת - במקרים קיצוניים של הזנחה והתעללות ניתן למצוא פעילות לקוייה של המערכת שמביאה אפילו לבעיות מוטוריות בילד. ילד שנמצא במצב כזה יראה חוסר החלטיות בכל הנוגע לרצון להתקרב להוריו.
קיים דימיון בין שלב ההתקשרות, כפי שהציג אותו בולבי, לשלב המקביל בתאוריה של אריק אריקסון, שלב האמון הבסיסי.
על פי בולבי, בטיפול הפסיכולוגי הנעשה באדם מבוגר, צריך לשמש לו הפסיכולוג מעין דמות אם המפגינה אהבה ללא תנאי, ובכך לפצות על חסכי עבר.
[עריכה] מצב הזר
על התאוריה של בולבי מבוססת שיטתה של מרי איינסוורת לבחינת התנהגותם של תינוקות ב"מצב הזר".
ההנחה התיאורטית היא שלילדים המפתחים התקשרות תקינה להוריהם, משמשים ההורים "בסיס בטוח" שממנו אפשר לצאת לחקירת הסביבה, מה שיסלול דרך להתקדמות קוגנטיבית ורגשית. לעומת זאת, ישנם סוגי התקשרויות פגומים, שעלולים להותיר חותם רע על הילד גם עם גדילתו.
במהלך הניסוי ב"מצב הזר" נכנס זר אל החדר שבו נמצא התינוק, והאם יוצאת ממנו. לאחר מכן האם חוזרת ושוב יוצאת יחד עם הזר, הזר שב ולאחריו כעבור זמן קצר שבה גם האם.
בעזרת ניסוי זה סיווגה אינסוורת את התינוקות לפי התנהגותם, והראתה כי ישנם ארבעה סוגים של תגובות המקבילות לחלוקה שעשה בולבי:
היו תינוקות שאופיינו בסקרנות חששנית לגבי הזר, מצוקה כשהאם יוצאת מהחדר, אך במידה סבירה, ובעיקר, שמחה גדולה כשהאם שבה. בתינוקות אלו ישנה פעילות תקינה של המערכת, והם סווגו על ידי איינסוורת כבעלי התקשרות בטוחה.
קבוצה נוספת של תינוקות נראו מרוכזים מדי באמם. הם אינם סובלים את נוכחותו של הזר ומתקשים לשחק בנוכחותו. מצוקתם מגיעה לשיא כאשר האם נוטשת. הסממן העיקרי שלהם הוא היחס האמביוולנטי שהם מגלים כלפי האם בחזרתה. אין הם יכולים להסתיר את כעסם וחששם כתוצאה מהנטישה, והם מתקשים להתרפק עליה, אף שהם חפצים בכך. התנהגות זו מסמלת את הפעלת היתר של המערכת, והתינוקות בקבוצה זו סווגו כבעלי התקשרות חרדה אמביוולנטית. התקשרות זו קושרה לעוני ולתנאים פיזיים קשים.
תינוקות אחרים גילו רתיעה מהזר וכעס על הפרידה מהאם. הם נותרו אדישים גם כשהאם שבה, ואף התעלמו ממנה בצורה הפגנתית. בדיקות פיזיולוגיות מעלות שאף על פי כן, הם מצויים במתח רב במהלך "מצב הזר", ועל כן לא ניתן להגיד שהם היו רגועים בזמן הניסוי, ולכן לא חיפשו את קירבתה של האם. בתינוקות כאלו ישנה תת פעילות של המערכת, והם סווגו כבעלי התקשרות נמנעת המאפיינת ילדים שנואשו מלקבל חום מהאם.
ישנו סיווג נוסף שיוחד לילדים שלא התאימו לאחד משלושת הקריטריונים הקודמים. התנהגותם נראית לפעמים מדוכאת ופסיבית. תינוקות שסווגו לקבוצה זו הראו בדרך כלל התנהגות מוזרה במהלך הניסוי. כשהאם חזרה, החלו התינוקות להתקדם לעברה, ואז כאילו התחרטו ופנו לכיוון שונה. תינוקות כאלה הוגרו כבעלי פעילות בלתי סדירה של המערכת, והם סווגו על ידי איינסוורת כבעלי התקשרות לא מאורגנת.
[עריכה] ממצאים שונים בניסויי מצב הזר
- בארץ הראו חוקרים שבקיבוצים, בתקופה שבה הילדים גודלו בנפרד מההורים, היה אחוז החרדים גבוה ביותר, עד כדי כך שהחוקרים נאלצו להפסיק את "מצב הזר" באמצעיתו. יש הבדלים תרבותיים בין ארצות שגורמים לשוני במספר החרדים לעומת הנמנעים. הילדים בעלי ההתקשרות הבטוחה, על כל פנים, מהווים בדרך כלל רוב.
- נמצא שטיפול במעונות יום מלא בגיל הקודם לגיל שנה הוא גורם סיכון (אם כי לא גורם מחייב) להתקשרות נמנעת. התוצאה היא נזק ארוך טווח, שכן ילדים אלו נוטים יותר לתוקפנות ולבעיות אחרות. נראה עם זאת שהסכנה קטנה כאשר מדובר במעון שהטיפול בו הוא מאיכות טובה.
- נראה שיש קשר בין היסטוריית ההתקשרות של האם לבין סוג ההתקשרות שמעניקה היא עצמה לילדה. קשר כזה נמצא אפילו בקופים.
[עריכה] מדידת סגנון ההתקשרות בבגרות
לאחר שניסוי מצב הזר תפס תאוצה בשדה המחקרי, ניסו חוקרים שונים למצוא כלי מהימן כדי למדוד את סגנון ההתקשרות של האדם הבוגר. שני זרמים מרכזיים עשו זאת:
- הזרם ההתפתחותי: זרם זה הונהג על ידי ממשיכתה של איינסוורת, מרי מיין. בעקבות מחקרים רבים בהם השתמשה במצב הזר, החליטה מרי מיין שכדאי לראיין את האמהות שהביאו את תינוקם לניסוי, ולהכניס גם אותן כמשתנה ניסויי. על כן יצרה מיין את שאלון ה-Adult Attachment Interview) AAI). בראיון זה שאלה מיין את האמהות בנוגע לאמהות שלהן עצמן, ובנוגע לקשר שהיה להן איתן בילדות. עם הזמן הבינה מיין כי הראיון מודד בעצם את סגנון ההתקשרות של האם, וכי ניתן להשתמש בו כדי לחקור את נושא ההתקשרות בבגרות.
- הזרם החברתי-אישיותי: זרם זה הושפע מן המחקר הפסיכולוגי בנושא אישיות. בתקופה זו הכלי הנפוץ ביותר בחקר האישיות היה שאלון לדיווח עצמי. לכן חוקרים רבים החלו לפתח שאלוני דיווח עצמי למדידת סגנון ההתקשרות בבגרות. השאלון המפורסם ביותר היה של צמד החוקרים חאזן ושייבר.
ב-1998 אספה קלי ברננד (תלמידתו של שייבר) את כל שאלוני ההתקשרות שנוצרו, ובעזרת שיטות שונות של ניתוח גורמים יצרה שאלון על אחד הנע על שני צירים: ציר חרדה, וציר הימנעות. אדם בעל סגנון התקשרות בטוח יקבל ציון נמוך בציר החרדה ובציר ההימנעות. אדם בעל סגנון התקשרות חרד יקבל ציון גבוה בציר החרדה, ונמוך בציר ההימנעות (אדם כזה נקרא על ידי ברננד "דואג"). אדם בעל סגנון התקשרות נמנע יקבל ציון גבוה בציר ההימנעות, ונמוך בציר החרדה (אדם כזה נקרא על ידי ברננד "מבטל"). אדם בעל סגונון התקשרות לא מאורגן יקבל ציון גבוה בשני הצירים (אדם כזה נקרא על ידי ברננד "נמנע-דואג").
[עריכה] ביקורת
יריבתה הגדולה של תאוריית ההתקשרות היא תאוריית המזג, המניחה שהבדלים במזג הם הגורמים לשוני בהתנהגות במצב הזר. פסיכולוגים הסבורים כך, כמו למשל ג'רום קגן, מזהירים מפני האשמת ההורים בקשיי ילדיהם, מגמה שתאוריית ההתקשרות עלולה לעודד. נראה שמערכת עצבים סימפטית פעילה מדי מעוררת עצבנות וחרדה יתרים, ואלו אינם קשרים להתקשרות לדמות המטפל. מקובל להניח, עם זאת, שקיימים יחסי גומלין בין טיב ההתקשרות לבין המזג, ושני הדברים מעצבים יחדיו את דפוסי התנהגותו של הילד.
זאת ועוד, נראה שצורת ההתקשרות אינה קשורה למזג, אך הדרך המדויקת שבה יבוטא המזג היא אכן תלוית התקשרות.
מנגד, אכן נמצא שהמזג כפי שנראה בסוף השנה הראשונה לחיים, אכן יכול לנבא התנהגות בתקופות מאוחרות יותר ושיש התאמה בו בין תאומים זהים, אם כי התאמה זו קטנה יותר כאשר לא גדלו התאומים ביחד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מה סגנון ההתקשרות שלכם? - שאלון הבוחן סגנונות התקשרות - כולל משוב - בפרויקט המדגם
