שנקרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שנקרה (820-788) המכונה גם בהגואטפדא אצ'ריה (המורה לרגלי האדון) ואדי שנקרה (בקירוב: השנקרה הראשון), היה פילוסוף האדואיטה ("אי שניות") המפורסם ביותר ובכך היווה השפעה חזקה על התפתחות ההינדואיזם. הוא נולד בקלדי, כפר קטן במדינת קראלה שבהודו. כבר בגיל שמונה נדר את נדר הסניאסה, נדר נזירות לשארית חייו. מוריו כללו את גאוודאפה וגובינדה.
שנקרה הגן על הגדולה והחשיבות של הודות (כתבי קודש הינדים) ובמיוחד של האופנישדות הידועים גם כודנטה והעניק להינדואיזם חיים חדשים בתקופה בה נחלש עקב השפעתו הגוברת של הבודהיזם. זאת הוא עשה על ידי כך שנתן לכתבים פרשנות חדשה המשלבת בהינדואיזם אלמנטים בודהיסטים, כגון הפשטת האלוהות והפיכת מושג האלוהות הוודי להוויה קוסמית מופשטת. ברוח זו כתב שנקרה את פרשנותו לוודנתה סוטרה ולכתבים וודים אחרים. לקראת סוף חייו כתב שנקרה גם מספר חיבורים המתארים דווקא התייחסות לאלוהים אישי, לא מופשט.
ישנם מבין ההינדים הרואים בשנקרה התגלות אוואטר של שיווה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
שנקרה נולד בקלאדי, כפר קטן בקרלה, הודו, לזוג ברהמיני נמבות'ירי, שיווגורו ואריימבה. המקור המסורתי לסיפורים על חייו הן ה"שנקרה ויג'ייאמס". הסיפור המסורתי על חייו של שנקרה הוא מיתי, אם כי חוקרים רבים חושבים כי לפחות חלקים מסיפורים אלה הם היסטוריים.
[עריכה] לידה
הוריו של שנקרה היו חשוכי ילדים שנים רבות, והתפללו במקדש וודקומנתן בתריסור, קראלה, שיוולד להם ילד. על פי האגדה, שיווה הופיע בפני הבעל ואשתו בחלום, והציע להם בחירה: בן רגיל שיחיה לשנים ארוכות, או בן יוצא דופן שיחיה לזמן קצר. שניהם בחרו באפשרות השניה. לבן ניתן השם שנקרה, לכבוד שיווה.
[עריכה] חינוך פורמלי
שיווגורו מת כאשר שנקרה עדיין היה צעיר מאד. הילד הראה יכולות יוצאות דופן, ומסופר כי הוא ידע את ארבעת הוודות עד גיל שמונה. היה מקובל כי תלמידים ואנשי ספר מקבלים "ביקשה" (צדקה) מהאנשים הרגילים; פעם אחת, בעת שאסף לעצמו אוכל, הגיע לאשה שלא היה לה דבר לאכול לבד מפרי אמלקה יחיד ויבש. האשה האדוקה נתנה לשנקרה את הפרי האחרון הזה, ושנקרה שהתרגש מאדיקותה כתב את ה"קנקדהרה סטרוטם" במקום. על פי האגדה, כשסיים את הסטרוטם, האלה לאקשמי המטירה על האשה פירות אמלרה זהובים.
[עריכה] התנזרות
מגיל צעיר, שנקרה נמשך לחיי פרישות ונזירות. אך אמו אריימבה התנגדה לכך שיעשה "סאניאסי", ולא נתנה את הסכמתה הפורמלית לה הוא נזקק לפני שיוכל להיות נזיר כזה. פעם כאשר שנקרה רחץ בנהר, תנין אחז ברגלו ומשך אותו במהירות למים. אמו הייתה לידו, אך היא לא יכלה לשחרר אותו מאחיזת התנין. שנקרה אמר לאמו, שמכיוון שהוא הולך למות, שתיתן כעת את הסכמתה לנזירותו, שהרי באותו הרגע שאדם נודר לחיות כ"סאניאסי" דבר לא יכול ליפגוע בו. אמו, בלית ברירה, הסכימה; שנקרה מיד אמר את המלים "הינני סנייאסי", בהם הפך לנזיר, ובאותו הרגע התנין שיחרר אותו ושחה משם. שנקרה יצא מהנהר ללא פגע, כשהוא "סניאסי".
אמו ראתה במקרה את יד האל, ולא הציבה מכשולים נוספים בדרכו של בנה. הוא עזב את קראלה ונדד ברחבי הודו. כשהוא הגיע לגדות נהר הנרמדה ניתקל במחזה מדהים: נחש עובר ליד צפרדע מבלי שיטרוף אותה. מיד הבין שנקרה שבסביבה הקרובה מצוי אדם מואר. לאחר ששאל את המקומיים, התחוור לו שבמערה הסמוכה חי אדם קדוש בשם גווינדה בהגווטפדה, תלמידו של האדווטין גודפדה. שנקרה פנה אליו והוסמך כתלמידו.
[עריכה] נדודים
שנקרה הגיע למקומות רבים, תוך כדי כתיבת פירושים על האופנישדות, הוישנו סהרסרנמה, סוטרות הברהמה, והבגווד גיטה. הוא השתתף בויכוחים עם מלומדים בודהיסטים, ועם מלומדים מאסכולת הפורבה מיממסה, שעזרו לו לגבש את התפתחותו הרוחנית. אחד מהמפורסמים מבין הויכוחים האלה היה עם הריטואליסט המפורסם מנדנה מישרה.
אך המפגש המפורסם ביותר שלו היה עם אדם מקאסטת הטמאים. בדרכו למקדש וישוואנת בקאשי, הוא פגש בטמא ובכלבו. כשתלמידיו ביקשו מהטמא לסור מדרכו, הוא שאל: "האם אתה רוצה שאזיז את נשמתי, ה"אטמן" הנצחי, או את הגוף הזה העשוי מעפר?". שנקרה הבין כי הטמא הוא למעשה האל שיווה, והשתחווה לפניו.
הוא מת בשנת 820 בקדרנטה בהרי ההימלאיה כשהוא בן 32 שנים בלבד.
[עריכה] זמנו של שנקרה
המחקר המודרני הגיע למסקנה כי שנקרה חי במאה ה-8 לספירה, אך לא ברור מהן השנים המדוייקות בהן חי או מת. ישנן מסורות דתיות שטוענות כי שנקרה חי זמן רב לפני כן, 509-477 לפני הספירה. תאריך זה מצריך הזזה לאחור של התאריך המקובל לבודהה, שהוא העוגן לכל התיארוך הדתי ההודי.
[עריכה] פילוסופיה ומחשבה דתית
בזמנו של שנקרה, ההינדואיזם איבד מכוחו בשל ההשפעה של הבודהיזם והג'אייניזם. שנקרה הדגיש את חשיבות הוודות, ומאמציו עזרו להינדואיזם לשוב לכוחו ולפופולריות שלו. אם כי הוא לא חי לזמן רב, הוא נדד ברחבי הודו על מנת לחדש את לימוד הוודות.
התאולוגיה של שנקרה טוענת כי בורות רוחנית ("אווידיה") נגרמת מכך שחושבים שיש "עצמי" (אטמן), היכן שהוא אינו קיים באמת. יש לפתח כושר הבחנה על מנת להבחין בין האמת לשקר, ובין ידע ("ג'נאנה") ובורות ("אווידיה").
שנקרה הציע – על פי האופנישדות – כי אף שאנו חווים את היקום, את ההכרה שלנו ואת גופנו, הם אינם המציאות האמיתית, אלא הם "מאיה" - דמיון. האמת האמיתית היא "ברהמן", היסוד האלוהי היחיד, שהוא מעבר לזמן, למרחב ולסיבתיות. "ברהמן" הוא אימננטי וטרנצדנטי גם יחד, אך אינו מושג פנתאיסטי בלבד, והוא מעבר לכל הבחנות או דואליות, צורה או ישות.
עלינו לחדור דרך המחסומים על מנת להבין את טבענו האמיתי, שאינו השינוי והמוות, אלא אושר נצחי. על מנת להבין את המניע שמאחורי המעשים והמחשבות שלנו, עלינו להבין את האחדות הבסיסית של הקיום. איך השכל המוגבל יכול להבין את ה"אטמן" האינסופי? הוא לא יכול, ולכן עלינו לעלות מעבר לשכל ולהתאחד עם הנשמה-הכרה.
שנקרה הוקיע את קסטות וריטואלים חסרי משמעות כטיפשיים, ובסגנון הכריזמטי שלו קרא למאמין האמיתי להתרכז באהבת האל ולהבין את האמת. הכתבים שלו על האופנישדות, הבגווד גיטה, וסוטרות הוונדטה מראות על הגיון חד ואינטואטיבי שהתנגד לדוגמה, ותמך במחקר ובהגיון.
אמונותיו מהוות את הבסיס למסורת הסמרטה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
