שיטת ליט"ף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליט"ף למידה יחידנית, טיפולית, פעילה, היא שיטה להוראת הקריאה שחוברה על ידי נירה אלטלף על בסיס הספר "מעשה ההוראה" מאת ציפורה כץ. השיטה מבוססת על שלוש רמות של שליטה: הצגה, זהוי והכרה.
השיטה מבוססת על ההנחה שהפענוח הוא המפתח להבנת הנקרא ולשם כך הילד צריך לפענח את סימני הכתב. לשם רכישת מיומנות זו נעשה שימוש במלים ידועות ומשמעותיות המהוות בסיס לפענוח של מלים חדשות. על בסיס המלים המפוענחות אוטומאטית אמור התלמיד לעשות השלכה למלים חדשות. השיטה מבוססת על הגישה הסינתטית והגלובלית כאחד. המורה כותבת את המילה, ומפרקת אותה על פי שלבים מהברה לפונמה ועד לחלוקה לעיצורים ולתנועות. התלמיד לומד שמלים מורכבות מהברות. באותה הדרך התלמיד רוכש מלים שמרכיבות משפט או טקסט קצר. לשם הקניה נבחרו מלים ובאמצעותן מלמדים את תהליך הפירוק וההיגוי של העיצורים. המלים המוקנות משמשות אמצעי להקניית התהליך ולא מטרה בפני עצמן. הן בעלות משמעות וקרובות לעולמו של התלמיד. מבנה המילה יהיה תוצר של התנועות העיצורים והצירופים אותם נבחר להקנות.
תוכן עניינים |
[עריכה] הנחות היסוד של הגישה החינוכית
- כל ילד יכול ללמוד לקרא בהבנה: גם הילדים החריגים.
- יכולת הקריאה חשובה להתפתחות האינטלקטואלית והחברתית ומו כן הדימוי העצמי של הילד. לכן ישנה חשיבות לזמן הנדרש להוראת הקריאה.
- ככל שהילד יקרא באופן עצמאי מוקדם יותר, כך הוא ירכוש הרגלי קריאה נכונים, יהנה מהקריאה ויעשיר עצמו באוצר מלים מוקדם יותר.
- המורה חייב לחפש דרכים לקידום כל תלמידי הכתה בקריאה.
[עריכה] מטרות השיטה
- השלמת תהליך הקריאה עד סוף כתה א'- כל תלמיד בקצב האישי שלו לפי יכולתו.
- עדוד כתיבה חופשית
- פיתוח וטיפוח כושר ההבעה בע"פ
- לעורר בתלמיד סקרנות אינטלקטואלית
העקרונות בגישה החינוכית:
- מתן בטוי ליצירתיות של התלמיד ושל המורה
- שילוב אסטרטגיות הוראה- למידה
- אמונה ביכולתו של כל תלמיד ללמוד לקרוא בהבנה
- המללת תהליכי הלמידה
- התחשבות בשונות
- חינוך לקראתלומד עצמאי
- בקרה ומעקב אחר הישגי התלמיד
[עריכה] אופן ההקניה
המורה כותבת על הלוח טקסט קצר בצורה הברתית. המורה שואלת את התלמידים:"איפה כתוב..." (שלב הזיהוי) המלים בקטע נקראות הברה אחר הברה. בהמשך- מציאת מלים חדשות מההברות שנלמדו. כמו כן יינתנו הדגשים שונים למרכיבים של המלילה: הבהרה פותחת וסוגרת, עצורים מתוך הברות סגורות, עיצורים מנוקדים, פירוק של הברות פתוחות.
[עריכה] דרכי ההוראה
ההוראה הינה פרונטאלית בקבוצות קטנות. המשך ההקניה יכול להיעשות באופן אינדבידואלי. לצורך תרגול יש חוברות המתחילות בשלבי המוכנות ומסתיימות בחוברות לביסוס קריאה אליהן מגיעים התלמידים לקראת סוף השנה. השיטה מאפשרת לכל תלמיד להתקדם בקצב אישי, ישנה ניידות בין קבוצות ההקניה. קיימים אמצעי הוראה רבים, חוברות, משחקים וספרונים. כמו כן יש מדריך למורה בו מוצעות מספר פעילויות.
[עריכה] יתרונות הגישה
הגישה משלבת בתוכה את שלוש דרכי ההוראה: פרונטאלית, קבוצתית ויחידנית. הגישה היא אינדייווידואלית ומעמידה את הילד במרכז. כל ילד מתפתח ע"פ כישוריו הקצב שלו וסגנון הלמידה. שיטת ההוראה מבוססת על הפעלת התלמידים באופן עצמאי כאשר: א. העבודות מותאמות לרמת התלמיד ב. ההוראות הכתובות בחומר הלמידה מוסברות היטב. ג. משימות חדשות בעבודה עצמית מבוססות תמיד על מיומנויות שנלמדו קודם לכן. ד. תוכנית להמשך ההןראה מותווית ע"פ הישגי התלמיד במבדקים שנערכים לו.
[עריכה] חסרונות הגישה
- קושי במעקב קולקטיבי בו זמנית בעת הקניה ובעת עבודה עצמית.
- שיטה מהירה ללימוד קריאה בשל הרכבת מילה חדשה מתוך מלים מוכרות.
- יכול להווצר מצב של דקלום מלים ולא בהכרח הבנת הכתוב.
אחרי התנסות בשיטה התעוררה ביקורת עליה, הן מצד מורים והן מצד הורים, על שאינה ממלאת את ייעודה.