תנועה (בלשנות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה (vowel) היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה. זאת לעומת עיצור, שמאופיין במרווח צר יחסית בבסיס החיתוך ונמצא בדרך כלל בשולי ההברה. בעברית החדשה קיימות חמש התנועות a, e, i, o, u. בשפות אחרות יש קרוב לעשרים סוגים שונים של תנועות ולמעשה מגוון התנועות האפשרי הוא אינסופי.

תוכן עניינים 1 הגדרה 2 מאפייני תנועות 2.1 גובה 2.2 מיקום 2.3 מעוגלות 2.4 אנפוף 2.5 קוליות 2.6 רוטיזציה 2.7 משך 2.8 הנגנה 3 תנועות עם מאפיינים משתנים 4 טרפז התנועות 5 מיון התנועות בעברית 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] הגדרה

המושג תנועה מוגדר גם בהגדרה פונטית וגם בהגדרה בלשנית.

תנועה על פי ההגדרה הפונטית היא הגה שהמרווח בבסיס החיתוך שלו רחב. במלים אחרות, האוויר היוצא החוצה מן הריאה אינו נתקל כמעט בהפרעה ופורץ החוצה בחופשיות.

תנועה על פי ההגדרה הבלשנית היא ההגה שמהווה את גרעין ההברה. לרוב קיימת הקבלה בין שתי ההגדרות, למשל, בביצוע המילה קַו 'kav', כשהוגים את העיצור k האויר נעצר בוילון, וכשהוגים את העיצור v האויר נעצר בשפתיים אך כשהוגים את התנועה a האויר משתחרר החוצה בלי חיכוך. כמו כן, באותה המילה, העיצורים ק', ו' הם צדדיים, לעומת התנועה a שהיא המרכזית בהברה המלכדת את כל העיצורים להברה אחת שלמה.

במקרים נדירים יש סתירה בין שתי ההגדרות. למשל במילה הצ'כית [krk] ההגה r מהווה את מרכז ההברה, אבל מבחינת אופן החיתוך שלו הוא עיצור.

[עריכה] מאפייני תנועות

ניתן להבחין בין התנועות השונות והמגוונות לפי מספר תכונות כאשר לתנועה אחת יכולות להיות מספר תכונות בו זמנית המבחינות בינה לבין תנועות אחרות החולקות איתה חלק מתכונותיהן.

[עריכה] גובה

גובה התנועות מתייחס לגובה שבו נמצאת פסגת הלשון בעת הגיית התנועה יחסית לגג חלל הפה. תנועות שבעת הגייתן פסגת הלשון נמצאת מעל אמצע המרחק בין גג חלל הפה לתחתיתו נקראות תנועות גבוהות או תנועות סגורות ותנועות שבעת הגייתן פסגת הלשון נמצאת מתחת לאמצע המרחק בין גג חלל הפה לבין תחתית חלל הפה נקראות תנועות נמוכות או תנועות פתוחות. באופן כללי, התנועות u, i הן התנועות הגבוהות ביותר, והתנועה a היא הנמוכה ביותר.

[עריכה] מיקום

מיקום התנועות מתייחס למיקום פסגת הלשון בציר הרוחב של חלל הפה בעת ההגייה יחסית לגב חלל הפה. תנועות שבעת הגייתן פסגת הלשון מצויה באזור הקידמי של הפה נקראות תנועות קדמיות. תנועות שבעת הגייתן פסגת הלשון מצויה באזור המרכזי של הפה נקראות תנועות מרכזיות. תנועות שבעת הגייתן פסגת הלשון מצויה באזור האחורי של הפה נקראות תנועות אחוריות. לדוגמה: התנועות i, e הן תנועות קדמיות, התנועות o, u הן תנועות אחוריות והתנועה a היא תנועה מרכזית.

[עריכה] מעוגלות

מעוגלות התנועות מתייחסת לתכונה של מידת כיווץ השפתיים בעת הגיית התנועה. תנועות שבעת הגייתן השפתיים מכווצות נקראות תנועות מעוגלות ותנועות שבעת הגייתן השפתיים מצויות במצב רפוי נקראות תנועות בלתי מעוגלות. לדוגמה: התנועה u מבוצעת בשפתיים מכווצות והתנועה i בשפתיים רפויות.

[עריכה] אנפוף

אנפוף התנועות מתייחס לאופן זרימתו של חלק מהאוויר או כולו החוצה דרך חלל האף בעת הגיית תנועות מסוימות. רוב התנועות הן אוראליות כלומר כל האוויר זורם דרך הפה אך ישנן שפות בהן ישנן תנועות מאונפפות אשר בעת הגייתן יורד החך הרך (הוילון) וחלק מהאוויר משתחרר דרך חלל האף.

[עריכה] קוליות

קוליות התנועות מתייחסת למצב מיתרי הקול בעת הפקת התנועה. מיתרי הקול עשויים לרעוד או שלא לרעוד ללא קשר להתנהגות איברי ההגייה בחלל הפה. תנועות הן בדרך כלל קוליות, אך ישנן שפות מסוימות בהן תנועות קוליות ותנועות אטומות משמשות פונמות שונות.

[עריכה] רוטיזציה

תנועות שעברו רוטיזציה הן תנועות שבעת הגייתן קצה הלשון כפוף אחורנית מה שמשווה לתנועה צליל לוואי הדומה לאות r האנגלית. כיפוף הלשון אחורנית עצמאי מתנועת גוף הלשון, כך שגוף הלשון יכול להיות בקדמת חלל הפה, באחורי חלל הפה, גבוה או נמוך בחלל הפה ובאותו הזמן קצה הלשון עשוי להיות כפוף או לא כפוף.

[עריכה] משך

משך התנועות מתייחסת לתכונת אורך הגיית התנועה. קיימים שני אורכים אפשריים של תנועות, תנועות קצרות ותנועות ארוכות. בעברית המודרנית אין הבחנה בין תנועות קצרות לתנועות ארוכות, לעומת זאת על פי ההשערה בעברית הקדומה היו מספר אורכים שונים לכל תנועה. באנגלית ובערבית, למשל, יש הבחנה בין תנועות קצרות לתנועות ארוכות עד היום. בדרך כלל יש קשר בין האורך של תנועה מסוימת לבין ההטעמה של ההברה בתוכה היא נמצאת.

[עריכה] הנגנה

הנגנה היא הגיית התנועה באינטונציה כלשהי, הנגה עולה, הנגה יורדת, או בשילוב כלשהו של עליות וירידות. בכל השפות יש להנגנה משמעות תחבירית ביחס למשפט. יש שפות (המכונות שפות טונליות) בהם יש להנגה גם משמעות מורפולוגית, כך שהיא משפיעה על המשמעות של אותה מילה בפני עצמה.

[עריכה] תנועות עם מאפיינים משתנים

תנועה שמאפייניה אינם משתנים במשך הגיית התנועה היא מונופתונג (חד תנועה), המונופתונגים הם תנועות אמיתיות. תנועה שמאפייניה משתנים פעם אחת במשך הגיית התנועה היא דיפתונג (דו תנועה) ותנועה שמאפייניה משתנים פעמיים במשך הגיית התנועה היא טריפתונג (תלת תנועה). קיימות גם תנועות עם מעל שתי השתנויות במשך הגיית התנועה אך אלו נדירות יחסית.

[עריכה] טרפז התנועות

כדי שיהיה נוח להתייחס לכל הגייה אפשרית של התנועות, הן ממויינות בטרפז התנועות של האלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA), למעשה כל נקודה סביב הטרפז ובתוכו מגדירה הגייות אפשריות של תנועה. הראשון שתיאר את טרפז התנועות הוא הפונטיקאי דניאל ג'ונס.

השורות מתארות את גובה התנועות כאשר בשורה העליונה ביותר מצוינות התנועות הגבוהות המכונות גם סגורות ובשורה התחתונה ביותר מצוינות התנועות הנמוכות המכונות גם פתוחות. העמודות מתארות את מיקום התנועות כאשר בעמודה הימנית ביותר מצוינות התנועות האחוריות ובעמודה השמאלית ביותר מצוינות התנועות הקדמיות. בכל מיקום וגובה תנועות בהם מופיעות שתי תנועות, התנועה השמאלית בלתי מעוגלת והתנועה הימנית מעוגלת.

[עריכה] מיון התנועות בעברית

ניקוד עברי		מאפיינים פונטיים
שם הסימן	סימון גראפי	תעתיק IPA	גובה	מיקום	מעוגלות
שווא נח	ְ	Ø	אין	אין	אין
שווא נע	ְ	ə	אמצעית	מרכזית	בלתי מעוגלת
חיריק	ִ	i	סגורה	קדמית	בלתי מעוגלת
צירה	ֵ	e	חצי סגורה	קדמית	בלתי מעוגלת
סגול	ֶ	e	חצי סגורה	קדמית	בלתי מעוגלת
חטף סגול	ֱ	e	חצי סגורה	קדמית	בלתי מעוגלת
פתח	ַ	a	פתוחה	אחורית	בלתי מעוגלת
חטף פתח	ֲ	a	פתוחה	אחורית	בלתי מעוגלת
קמץ גדול	ָ	a	פתוחה	אחורית	בלתי מעוגלת
קמץ קטן	ָ	o	חצי סגורה	אחורית	מעוגלת
חטף קמץ	ֳ	o	חצי סגורה	אחורית	מעוגלת
חולם	ׂ	o	חצי סגורה	אחורית	מעוגלת
קובוץ	ֻ	u	סגורה	אחורית	מעוגלת
שורוק	וּ	u	סגורה	אחורית	מעוגלת

[עריכה] ראו גם

• רשימת תנועות
• הגיית העברית
• ניקוד
• פונמה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר האגודה הבינלאומית לפונטיקה
• אשר לאופר, "לדרכי תיאור התנועות", בתוך: מ' בר-אשר (עורך), פרקים בעברית לתקופותיה, ירושלים תשנ"ז (קובץ PDF)

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך	אופני חיתוך
דו שפתיים - שפתיים שיניים - שיניים - מכתשיים - בתר מכתשיים - מכתשיים חכיים - מהופכים - חכיים - וילוניים - ענבליים - לועיים - אפיגלוטיים - סדקיים	אפיים - פוצצים - חוככים - מחוככים - צדיים - מקורבים - חבוטים - מורעדים - הדופים - עצורים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות	מיקום תנועות
פתוחות - כמעט פתוחות - חצי פתוחות - אמצעיות - חצי סגורות - כמעט סגורות - סגורות	קדמיות - כמעט קדמיות - מרכזיות - כמעט אחוריות - אחוריות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי