רשתית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרשתית היא שכבת תאים דקה באחורי גלגל העין של בעלי החוליות וכמה חסרי חוליות. זהו החלק בעין שממיר אור לאותות עצביים.
הרשתית מכילה תאים פוטורצפטורים - קנים ומדוכים שעליהם נופל האור שמרכזת עדשת העין. האותות העצביים הנוצרים מעובדים על ידי נוירונים אחרים ברשתית, ותאי גנגליון ברשתית הופכים אותם לפוטנציאל פעולה. העצב האופטי הוא אוסף האקסונים של תאים אלה.
תפקיד הרשתית אינו מצומצם לגילוי אור בלבד - יש לה תפקיד חשוב גם בתפישת הראייה. בתהליך התפתחות העובר מקורם של תאי הרשתית והעצב האופטי בגדילה מהמוח.
המבנה הייחודי של כלי הדם ברשתית משמש לזיהוי ביומטרי.
תוכן עניינים |
[עריכה] אנטומיה של הרשתית
הרשתית של עין האדם בנויה מעשר שכבות שונות, שרשומות להלן בסדר הולך ומתקרב אל הקרנית:
- אפיתליום של פיגמנט הרשתית (RPE)
- שכבת פוטורצפטורים - קנים ומדוכים
- ממברנה מגבילה חיצונית - שכבה שמפרידה את שכבות הפיגמנט הפנימיות של הפוטורצפטורים מגרעיני התא שלהן.
- שכבה גרעינית חיצונית
- שכבת פלקסיפורם חיצונית - באזור המקולה. ידועה כשכבת הסיבים של הֵנלֵה.
- שכבה גרעינית פנימית
- שכבת פלקסיפורם פנימית
- שכבת תאי גנגליון - מכילה גרעיני תאי גנגליון וממנה יוצאים סיבי העצב האופטי.
- שכבת סיבי העצב
- ממברנה מגבילה פנימית - תאי מילר
[עריכה] מבנה פיזי של רשתית האדם
אצל אדם בוגר הרשתית כולה היא מגזר של 72% מכדור שקוטרו 22 מ"מ. במרכז הרשתית נמצא העצב האופטי, הקרוי לפעמים "הכתם העיוור" (Blind spot) בגלל חוסר הפוטורצפטורים בו. זהו אזור אליפטי שצבעו לבן, בקוטר 3 מ"מ מרובע. מצד הכתם העיוור, בכיוון הרקות נמצא כתם (macula) שבמרכזו שקערורית (Fovea) שבה הרגישות המירבית לאור, והיא אחראית על רוב שדה הראייה. לבני אדם ולפרימטים שקערורית יחידה בעין, בניגוד למיני ציפורים מסוימים, כגון נץ שלהם שקערורית כפולה או לכלבים ולחתולים שאין להם שקערורית אלא פס מרכזי של פוטורצפטורים. ברדיוס של שישה מ"מ מסביב לשקערורית נמצא מרכז הרשתית. האזור שמרוחק יותר נקרא שולי הרשתית.
בחתך צד עוביה של הרשתית אינו עולה על חצי מ"מ. יש בה שלוש שכבות של תאי עצב ושתי שכבות של סינפסות. העצב האופטי מקשר את האקסונים של תאי הגנגליון אל המוח, ומכיל את כלי הדם שמגיעים אל הרשתית. כתוצר משנה של האבולוציה, תאי הגנגליון הם שכבה פנימית ברשתית בעוד שהתאים הרגישים לאור הם שכבה חיצונית (רחוקה יותר מעדשת העין). בגלל מבנה זה על האור לעבור דרך הרשתית לפני שהוא פוגע בקנים ובמדוכים, אך הוא אינו צריך לעבור דרך האפיתליום והקורואיד שהם אטומים.
בין שכבת תאי הגנגליון לקנים ולמדוכים יש שתי שכבות ניורופיל - רשתות שבהן מתבצעים הקשרים הסינפסיים. בשכבת הניורופיל החיצונית מחוברים הקנים והמדוכים לתאים הביפולריים הפרושים במאונך ולתאים אופקיים שמתחברים לתאי הגנגליון.
מרכז הרשתית מכיל בעיקר במדוכים, ושולי הרשתית מכילים בעיקר קנים. בסך הכול יש בעין כששה מיליון מדוכים וכ-125 מיליון קנים. במרכז הכתם, בשקערורית, נמצאים הקנים הקטנים ביותר והם מסודרים בפסיפס משושה שמאפשר את הנצילות המירבית לכיסוי השטח. מתחת לשקערורית שכבות הרשתית האחרות מוזזות, והן מתעבות שוב בכיוון היקף השקערורית (Parafovea) שהוא החלק העבה ביותר ברשתית. בכתם יש פיגמנטציה צהובה (הוא נקרא לפעמים "הכתם הצהוב" - Macula Lutea).
[עריכה] פיזיולוגיה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] מחלות ותופעות
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] אבחון וטיפול
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] הבדלים ברשתית של בעלי חוליות וחסרי חוליות
סדר השכבות ברשתית של בעלי חוליות הוא "הפוך", בכך שהתאים הרגישים לאור נמצאים בצד האחורי של הרשתית, והאור צריך לעבור דרך שכבת נוירונים לפני שהוא פוגע בפוטורצפטורים. לעומת זאת, רשתית של חסרי חוליות]] בנויה בסדר הפוך - הפוטורצפטורים הם בשכבה החיצונית של הרשתית, ומאחוריהם נמצאים הנוירונים המעבדים את האות. יתרונו של סידור זה הוא שהעצב האופטי המעביר את המידע אל המוח אינו גורם לאזור ריק מפוטורצפטורים, ולכן לבעלי חיים אלה אין כתם עיוור.
[עריכה] מחקר
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] מקורות
- S. Ramón y Cajal, Histologie du Système Nerveux de l'Homme et des Vertébrés, Maloine, Paris, 1911.
- M. Meister and M. J. B. II, The neural code of the retina, Neuron, vol. 22 p. 435-50, 1999.
- R. W. Rodieck, Quantitative analysis of cat retinal ganglion cell response to visual stimuli, Vision Research, vol. 5 p. 583-601, 1965.
- J. J. Atick and A. N. Redlich, What does the retina know about natural scenes?, Neural Computation, p. 196-210, 1992.
- Schulz, H., Goetz, T., Kaschkoetoe, J., Weber B.H. (2004). The Retinome - defining a reference transcriptome of the adult mammalian retina/retinal pigment epithelium - RetinaCentral. BMC Genomics. 2004 Jul 29;5(1):50. Institute of Human Genetics, Biocenter, University of Wuerzburg, D-97074 Wuerzburg, Germany. hschulz@biozentrum.uni-wuerzburg.de
[עריכה] ראו גם
- צ'ארלס שפנס - אבי ניתוחי הרשתית המודרניים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Kolb, H., Fernandez, E., & Nelson, R. (2003). The neural organization of the vertebrate retina. Salt Lake City, Utah: John Moran Eye Center, University of Utah. Retrieved July 19, 2004.
- Demo: Artificial Retina, MIT Technology Review, September 2004. Reports on implant research.
- Australian Vision Prosthesis Group, Graduate School of Biomedical Engineering, University of New South Wales.
- RetinaCentral, Genetics and Diseases of the Human Retina.
- Retinal layers image. NeuroScience 2nd Ed
- VisionSimulations.com | What the world looks like to people with various diseases and conditions of the eye
- The Organization of the Retina and Visual System
