קארל הארבעה עשר מלך שבדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קארל הארבעה עשר

קארל הארבעה עשר (26 בינואר 1763 - 8 במרץ 1844), נולד כז'אן בטיסט ברנדוט, מלך בשבדיה ונורבגיה, שהייתה אז חלק מממלכת שבדיה בשנים 1818 - 1844.

נולד בפאו שבצרפת. נכנס לשירות בצבא הצרפתי ב-1780. התקדם במהירות בימי המהפכה הצרפתית. שירת תחת נפוליאון בתפקידים צבאיים, פוליטיים ודיפלומטיים והגיע לדרגת מרשל בצבאו של נפוליון.

בעת שירותו תחת נפוליון היה ההססן שבמרשלים הצרפתיים. הססנותו הרבה גרמה להאשמתו בפחדנות ולא אחת גרמה למצבים קשים בשדות הקרב. כך היה הססן ולא החלטי בעת התמרון בקרב אוסטרליץ ולא תגבר את דאבו בקרב אאורשטט (Auerstedt), אף שהיה במרחק קטן ממנו.

באוגוסט 1810 בחרה הממשלה השבדית בברנדוט לנסיך הכתר, כיורשו של קארל השלושה עשר, מלך שבדיה. בנובמבר אימץ אותו המלך בשם קארל יוהן. במעמדו כנסיך הכתר הוביל קארל את ההשתלטות על נורבגיה.

ברנדוט היה נשוי לדזירה קלארי, שהייתה ארוסתו לשעבר של נפוליאון בונפרטה. דזירה הייתה אם בנו אוסקר. הזוג נישא בשנת 1798 כשנתיים לאחר שנישא נפוליאון לג'וספין (שעקב היכרותה עם נפוליאון התפרקו אירוסי דזירה ובונפרטה). דזירה הוכתרה ב 1829 כמלכת שבדיה ונורבגיה.

ברנדוט, או בשמו החדש, קארל ה-14 הומלך ב-1818 בעקבות מותו של קארל ה-13. היה מלך אהוד מאוד, למרות התנגדות עזה לדעותיו השמרניות. תחת שלטונו נשמר שלום רצוף ושתי הממלכות התפתחו כלכלית בזכותו. נפטר בסטוקהולם. אחריו עלה למלוכה בנו אוסקר הראשון.

לאחר מותו ב- 1844 נמצאה על גופו כתובת הקעקע "Mort aux rois" ("מוות למלכים").