דזירה קלארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברנארדין איז'ני דזירה קלארי (8 בנובמבר 1777 - 17 בדצמבר 1860).

דזירה נולדה במארסיליה. אביה, פראנסואה קלארי, היה סוחר משי אמיד. אחותה הבכירה, ז'ילי, נישאה לז'וזף בואונאפארטה, אחיו של נפוליון, ודזירה עצמה, שאז נקראה עוד איז'ני, קשרה עם נפוליון עצמו, אז קצין צבא צעיר, קשרים רומנטיים, שהביאו לאירוסין. לאחר שנתיים בוטלו האירוסין כאשר פגש נפוליון בטרקליני החברה הגבוהה של פאריז את ז'וזפינה, אלמנת הרוזן בוהארנה ואם לשני ילדים {איז'ן והורטנס}, ונשא אותה לאישה משיקולי קריירה.

דזירה התחתנה עם ז'אן באטיסט ברנאדוט, אז מרשל בצבא נפוליון, ב-17 באוגוסט 1798. בשנת 1810 אומץ ברנדוט לבית המלוכה השבדי, שנותר ללא בנים, כיורש עצר. בשנת 1814, לאחר שהוביל את הצבא השבדי למלחמה וניצח בה, נכללה גם נורבגיה בשלטונו העתידי. בשנת 1818 הוכתר ז'אן-באפטיסט ברנאדוט לקרל-יוהן, מלך שבדיה ונורבגיה, ואשתו דזירה הייתה למלכה דזידריה.

בנם היחיד, אוסקר, (1799 - 1859) היה ליורש העצר ובסופו של דבר הוכתר לאוסקר הראשון, מלך שבדיה ונורבגיה.

המלכה דזידריה לא התרגלה מעולם לדרכי בית המלכות השבדי או לאקלים, ובילתה תקופות ארוכות בפאריז, בנפרד ממשפחתה, בעיקר עד שנת 1823. דזירה מתה בגיל 83. היא האריכה ימים אחרי בעלה ואחותה ואפילו בנה מת שנה לפניה. היא נקברה בסטוקהולם בצמוד לבעלה.

[עריכה] לקריאה נוספת

דזירה, אן מארי סלינקו, הוצאת עדית, בתרגום יצחק הירשברג