פעולה ישירה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולה ישירה היא שיטה ותאוריה של עצירת מעשים המעוררים התנגדות או יצירה של תנאים רצויים על ידי שימוש במגוון של אמצעים נגישים כגון שביתות, חרם, התבצרות במקום העבודה, חסימת דרכי גישה, ונדליזם אידאולוגי ואמצעים פחות מעוררי התנגדות כגון תאטרון רחוב ויצירת מרכזים קהילתיים רדיקלים, כאשר חלק מהמרכזים הללו הם מבנים נטושים שהשתלטו עליהם. פעולות ישירות הן לעיתים קרובות צורה של אי-ציות אזרחי, ועלולים להוות עבירה על החוק.
השימוש בשיטה התפתח בעיקר בהקשר של מאבקי עובדים בתחילת המאה ה-20 אולם באמצע המאה החלו להשתמש בפעולה ישירה גם במאבקים אחרים כגון מאבקי זכויות אדם, מאבקים נגד הפלות, מאבקים למען איכות הסביבה ועוד.
מטרות הפעולה הישירה הן:
- הכשלת גורם או ארגון אחר מלבצע מעשה אשר הפעילים מתנגדים אליו.
- פעולה אשר מנצלת כל משאב או שיטה הנגישים לפעילים, בין אם זו פעולת יחיד או במסגרת קבוצה, על מנת לפתור בעיות.
שיטה ותאוריה זו היא ישירה בכך שהיא מחפשת פתרון מיידי לבעיות, ומציבה את האדם באופן ישיר אל מול הבעיה על ידי כך שהוא פועל בעצמו להעלאת הבעיה אל פני השטח בצורה כזו שאי אפשר להתעלם ממנה. זאת בניגוד לשיטות לא ישירות כמו בחירת נציגים והפגנות, אשר מבקשות לספק פתרונות באיזשהו תאריך עתידי. פעולות ישירות קרו ודאי לאורך כל ההיסטוריה, אך הפעולות הישירות הראשונות שזוהו ככאלה, ושהתלוותה אליהן תאוריה, היו באירופה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה, והתקשרו לעליית כוחו של מעמד הפועלים ובעיקר לאידאולוגיה האנרכו-סינדיקליסטית. ייתכן שטובע המונח היה ההוגה הצרפתי ז'ורז' סורל.
תוכן עניינים |
[עריכה] פעולה ישירה לא-אלימה
כתביו של מהטמה גאנדי בנושא הסאטיאגראהא (כוח האמת) היוו השראה לרבים מחסידי הפעולה הישירה הלא-אלימה. ב-1963, מנהיג מאבק האפרו-אמריקאים בארצות הברית, מרטין לותר קינג, תיאר את מטרתה של הפעולה הישירה הלא-אלימה במכתבו מכלא בירמינגהאם: "פעולה ישירה לא אלימה שואפת ליצור משבר ולייצר מתח שכזה, עד כדי כך שקבוצה אשר סירבה לפתוח במשא ומתן תהה מחוייבת להתעמת עם הנושא המדובר. היא מחפשת לעשות דרמטיזציה לנושא כך שלא יהיה אפשר עוד להתעלם ממנו."
התנועה נגד נשק גרעיני אימצה את שיטת הפעולה הישירה הלא-אלימה: למשל, במהלך שנות ה-80 קבוצות רבות אשר התנגדו להכנסתם של טילי שיוט אל תוך בריטניה, אימצו טקטיקות של פריצה והתבצרות בבסיסי חיל האוויר של ארצות הברית, חסימת כבישים על מנת למנוע תנועה של שיירות צבאיות, הפרעה לעבודות בנייה הקשורים לפרויקטים צבאיים ועוד. קבוצות רבות גם הקימו 'מחנות שלום' חצי-קבועים מחוץ לבסיסי חיל האויר.
קבוצות למען זכויות בעלי חיים כגון 'החזית לשחרור בעלי חיים' משתמשות גם הן בפעולות ישירות לא-אלימות, כגון פריצה למעבדות בהן מתבצעים ניסויים בבעלי חיים על מנת לשחרר את החיות ולדאוג להן לתנאי מחייה טבעיים.
פעילים נגד הגלובליזציה נכנסו לכותרות העיתונים בשנת 1999, כאשר אילצו את ארגון הסחר העולמי לסיים את כינוסו מוקדם מהמתוכנן בעזרת פעולות ישירות לא-אלימות כגון שכיבה על כבישים על מנת לחסום את התנועה. מאז, פעולה ישירה לא-אלימה שימשה פעילים רבים בהפגנות נגד הגלובליזציה.
יש לציין שרבים מהפעילים המבצעים פעולה ישירה לא-אלימה, אינם רואים בפגיעה ברכוש פעולה אלימה (בעיקר מכיוון שהרכוש בו הם פוגעים מייצג, לטענתם, אלימות, או מנוצל למען פעולות אלימות בעצמו).
[עריכה] פעולה ישירה לא-אלימה בישראל
בשנים האחרונות ישנה עלייה בשימוש בפעולה ישירה לא-אלימה בישראל. בתחילה סוג פעולה זה היה נפוץ בעיקר בקרב קבוצות שמאל רדיקלי כגון קבוצת ה"אנרכיסטים נגד הגדר" וקבוצות למען זכויות בעלי חיים ואיכות הסביבה, כגון "פעולה ירוקה" ו"מאבק אחד". דוגמה למאבק בו היה שימוש בפעולה ישירה לא-אלימה הוא המאבק נגד כביש חוצה ישראל, במהלכו ניסו פעילים לשבש את עבודות הבנייה של הכביש. בשנת 2005 החלו גם קבוצות ימין להשתמש בטקטיקה זו, בעיקר סביב המאבק נגד "תוכנית ההתנתקות", במהלכו חסמו הפעילים כבישים, נעלו שערים של בתי ספר, התבצרו במקומות שיועדו לפינוי ועוד.
[עריכה] פעולה ישירה ואנרכיזם
פעולה ישירה היא מרכזית במובנים רבים של התאוריה האנרכיסטית בכך שהיא מעודדת פעולה עצמאית וישירה, שלא דרך נציגים, ומדגישה את היכולת של היחיד לפעול בעצמו כנגד עוולות ואי-צדק. קבוצות אנרכיסטיות רבות מעודדות ומשתמשות בשיטת הפעולה הישירה.
