פובליוס קווינקטיליוס וארוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פּוּבְּלִיוּס קְווִינְקְטִילִיוּס וַארוּס (46 לפנה"ס – 9 לספירה) פוליטיקאי ומצביא רומאי, בימי אוגוסטוס קיסר. נזכר בעיקר עקב הפסדו בקרב יער טאוטובורג לארמיניוס, מנהיג שבט הצ'רוסקי הגרמני. הפסד שעלה לו בחייו, ובחיי חברי הלגיונות ה־17, ה־18 וה־19.
[עריכה] רקע
וארוס היה בן למעמד הפאטריקי, ונולד למשפחה אריסטוקרטית שהתרוששה ואיבדה מחשיבותה. אבי וארוס, סקסטוס קוינקטיליוס וארוס, היה סנאטור שבחר לתמוך בעמדת הרפובליקנים השמרנים בימי מלחמת האזרחים עם יוליוס קיסר. וארוס האב היה מעורב ברצח קיסר, והתאבד לאחר הפסד קאסיוס וברוטוס בקרב פיליפי.
חרף דעות אביו, וארוס הבן בחר לתמוך ביורשו של קיסר, הוא אוקטאביאנוס. הוא נשא את ויפסניה, ביתו של מרקוס ויפסניוס אגריפס, והתיידד עם אגריפס ואקטביאנוס. עם מות אגריפס הוא נשא את ההספד; עקב כך האיץ את קריירתו הפוליטית, וסיים את ה"קורסוס הונורום" (מסלול של תפקידים בהם צעד כל פוליטיקאי רומאי שואף) בשנת 13 לפנה"ס.
[עריכה] קריירה מוקדמת
הוא נבחר לתפקיד הקונסול, יחד עם טיבריוס, בנו החורג של אוגוסטוס ומצביא רומאי ממולח. בין 8 ל־9 לפנה"ס, עם תום התקופה כקונסול, וארוס מונה למושל הקולוניה האפריקנית (שטחה של טוניס ורצועת החוף של לוב, בנות ימינו). מאוחר יותר מונה למושל הפרובינקיה הסורית, שם פיקד על 4 ליגיונות. ההיסטוריון היהודי, יוספוס פלביוס, ציין כי וארוס פעל במהירות כדי לדכא את המרד המשיחי שהחל ביהודה עם מותו של הורודוס.
כאשר תמה תקופתו כמושל סוריה חזר לרומא, שם נשא את אחייניתו הרחוקה של אגוסטוס, קלאודיה פולכרה. בשנים הראשונות של המאה הראשונה לספירה רוכזו מיטב מאמציה הצבאיים של רומא באזור מצפון לגאליה ומזרחית לנהר הריין. שם מצביאים רומיים כדוגמת טיבריוס ודרוסוס לחמו בשבטים המקומיים, כשבט החרוסקי. ב־7 לסה"נ מונה וארוס לשליט הפרוביניקיה.
[עריכה] קרב טאוטובורג
ראו ערך מורחב קרב יער טאוטובורג
בשנת 9 לסה"נ וארוס, וצבאו בן שלוש הליגיונות וכוחות עזר, סך הכול כ־30,000 איש, ישבו במחנה הקיץ לצד נהר הוזר. חרף העובדה שקיבל מידע אודות התארגנות שבטית למטרת מרד, בחר וארוס להאמין לארמיניוס, גרמני ששירת כראש פלוגת פרשים בכוחו. אמונו הוכח כטעות - ארמיניוס עצמו עמד מאחורי המרד.
אחר שהוביל ארמניוס את וארוס לתוך הבלתי נודע, תקף אותו וטבח בצבאו בקרב יער טאוטובורג. וארוס כנראה לקח את חייו כאשר ראה שהכל אבוד. העיטים, סמלי הליגיונות הרומיים שנחשבו לאלוהויות משניות, נתפסו. ראשו של וארוס נכרת ונשלח בידי ארמיניוס לראש שבט אחר, בניסיון להדגים את כוחו, וכדי לקדם את הליגה הגרמנית שקיווה להקים.
המנהיג השבטי שלח את הראש לרומא, כאות לזלזול בארמיניוס, שם נקבר במוסליאום של משפחת אוגוסטוס. אדרבא, וארוס הפך במהרה לשעיר לעזאזל ברומא, והואשם לגמרי בהפסד המחפיר והמאיים; שיצר ברומא בהלה, ככזו שיצרה פלישת הטווטונים וקימברי בימי גאיוס מריוס. ההיסטוריון הרומאי, סווטוניוס, מציין כי אוגוסטוס נהג להתהלך בביתו ולהטיח את ראשו במזוזת הדלת בעודו צועק "קוינקטיליוס וארוס, השב לי את ליגיונותי".
