ארמיניוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אַרְמִינִיוּס, (17 לפנה"ס – 19 לסה"נ),ראש שבט הצ'רוסקי הגרמני העתיק, בגרמנית שמו המלא הֵרְמַן דֵר צֵ'רֻסְקֵר. שמו המקובל, ארמיניוס, הינו התרגום הלאטיני לשם אַרְמִין, ולאו דווקא "הרמן". השם הרמן השתרש מעיוות השם בידי מרטין לותר, בחיפושו אחר סממן עתיק לאדם הנלחם ברומא. משמעות השם הרמן היא : "לוחם".
[עריכה] ילדות עד לקרב טויטובורג
ארמיניוס נולד לסֵגִימֵר, מנהיג נוסף של שבט הצ'רוסקי, בצעירותו שירת בצבא הרומי, ולקח חלק במלחמות הבלקן בימי אוגוסטוס קיסר.
לבסוף חזר לביתו בגרמניה, היכן שהאימפריה הרומית החלה לבסס את שליטתה על השטחים מערבית לנהר הריין (מימי המלחמות הגאליות של יוליוס קיסר), ושאפה להרחיב את הגמונייתה לעבר נהר האלבה, בכוח הזרוע ותחת הנהגתו של פובליוס קוינקטיליוס וארוס. במהרה החל ארמיניוס זומם נגד רומא; תקוותו הייתה לאחד את כל שבטי גרמניה, להדוף את הרומאים ולייסד אימפריה גרמנית. בסתיו שנת 9 לספירה, בקרב יער טויטובורג, ארמיניוס (בגיל 25) וכוחו שהורכב מבני ברית גרמנים ארב לרומאים, והשמיד קרוב ל-30,000 איש, כשלושה לגיונות. וארוס התאבד מיד בראשית הקרב, והיה אחד הגורמים לתבוסת הלגיונות שנותרו ללא פיקוד. מיקומו המדויק של הקרב אינו ברור, ויש הסוברים כי למעשה נלחם על גבעה בשם קלקריס.
ניצחון ארמיניוס עצר את ההתקדמות הרומאית באזור. ברם, הוא לא הצליח לאחד את השבטים הגרמניים, עקב סכסוכים שבטיים, כדי ליצור ליגה אנטי-רומאית יעילה.
[עריכה] המלחמה השנייה ברומאים
הרומאים שאפו לנקום את הפסדם, ותחת פיקודו של גרמניקוס (נכד אוגוסטוס), הצליחו להשיג ניצחון על הגרמנים בהתקפת פתע, סמוך לעלייתו של טיבריוס קיסר לכס האימפריה. צבא גרמניקוס בזז את הערים הגרמניות ולקח בשבי את אשת ארמיניוס, תֻ'סְנֵלְדַה, שניתנה על ידי אביה ואחיה לרומאים כהבעת מחאה כנגד ארמיניוס.
במקור אורסה ת'סלנדה למנהיג שבטי אחר, אולם ארמיניוס נשא אותה בכוח. השבט אליו השתייכה היה שבט פרו-רומאי, דבר שעודד עוד יותר את איבתו כלפי שבטו של ארמיניוס. ת'סלנדה נלקחה לרומא, שם ילדה בן לארמיניוס, ונעלמה מעל לדפי ההיסטוריה. בנה גודל כגלדיאטור ברוונה, ומת טרם הגיעו לגיל 30, בזירה. הניצחון של גרמניקוס בקרב נהר הויזר אמנם החזיר את גבול האימפריה לנהר האלבה, אך טיבריוס דרש את הפסקתה של המערכה. לבסוף נרצח ארמיניוס בידי משפחת אשתו, בגיל 37.
[עריכה] מורשת ארמיניוס בגרמניה
זכר ארמיניוס נשמר במשך מאות שנים רק ברשומות אויביו הרומאים, שהעריכו את גאונותו כמצביא והגנתו את חופש בני עמו. במאה ה-19 הוחייתה דמותו מחדש בגל פטריוטות והלאומנות ששטף את גרמניה בעת ההיא. בשנת 1875, ימיו המוקדמים של הרייך השני של ביסמרק, הסתיימה הקמת אנדרטה לזכרו שעונה לשם "הֵרְמַנְסדֵנְקְמַל", כ-75 קילומטרים מאתר הקרב המשוער.
