נישואים חד-מיניים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נישואים חד-מיניים הם נישואים בין בני זוג המשתייכים לאותו מין. שמות נוספים: נישואים הומוסקסואליים, נישואים גאים. נישואים בין שתי נשים נקראים גם נישואים לסביים. באנגלית: Same-sex marriage, Gay marriage.
החל מסוף שנות התשעים הפך נושא הנישואים החד-מיניים לנושא פוליטי טעון בעקבות הצלחות חוזרות של ארגוני הומוסקסואלים ולסביות ובודדים לזכות בהכרה רשמית בזוגיות חד-מינית, אם באמצעות פסקי-דין תקדימיים או באמצעות שינויי חקיקה. נושא זה שנוי במחלוקת במיוחד בארצות הברית, שם הפך לאחד הנושאים המרכזיים בשיח הפוליטי ובתעמולת בחירות, אך גם בשאר מדינות המערב אין קונסנזוס בנושא, והמדיניות הרשמית שונה ממדינה למדינה.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
ההיסטוריה של הנישואים החד-מיניים היא במידה רבה ההיסטוריה של ההומוסקסואליות ודרכי קבלתה בחברה האנושית. בתקופות שונות בהיסטוריה היו נהוגים נישואים בין בני אותו המין, או איחודים דומים לנישואים שלא נקראו בשם זה.
קיסרים רומאיים כמו נירון ודיוקלטיאנוס התחתנו עם גברים בטקס דתי. גם בסין העתיקה ובקרב חברות ילידיות בצפון אמריקה ואפריקה מתועדים מנהגים של נישואים הומוסקסואליים. מנהגים אלו כיום כמעט ונכחדו, בשל השפעתן החזקה של הדתות הגדולות: הנצרות, האיסלאם, ההינדואיזם ואחרות.
[עריכה] יחס הדתות לנישואים חד-מיניים
ככלל אפשר לומר שכמעט כל הדתות והזרמים הדתיים כיום מתנגדים בתוקף לנישואים חד-מיניים, וחלק גדול מהדתות רואות בהומוסקסואליות עצמה תועבה. על כל פנים, לכלל זה יש יוצאים מן הכלל, בדמות זרמים הקוראים להנהגת נישואים הומוסקסואליים ואף מבצעים טקסי נישואים בין בני אותו המין. ביניהם:
- כמה כנסיות פרוטסטנטיות בצפון אמריקה ובאירופה, כמו למשל חלקים ב-United Church of Canada.
- קהילות מסוימות בכנסייה האנגליקנית; מדיניות זו מאיימת להביא לפילוג בכנסייה.
- אגודת הידידים, הידועה יותר בכינוי "קווייקרים"
- קהילות יהודיות רפורמיות, בייחוד מחוץ לישראל.
[עריכה] נישואים אזרחיים חד-מיניים
החל מסוף המאה העשרים ניכרת מגמה בקרב מספר מדינות להתייחס לנישואים אזרחיים כאל זכות שהמדינה מחויבת להעניק לכל אזרחיה ללא הבדל נטייה מינית. נישואים ברוב המדינות כרוכים בשורה של הטבות חוקיות וכלכליות, בין השאר בתחום הפנסיה, משכנתא, מסים, הגירה, זכות למזונות ואחריות הורית על ילדי בן-הזוג.
נכון להיום המדינות שבהן קיימים נישואים אזרחיים בין בני אותו המין הן בלגיה, הולנד, קנדה, דרום אפריקה וספרד, וכן מדינת מסצ'וסטס בארצות הברית. בית המשפט העליון במדינת ניו ג'רזי קבע ב-25 באוקטובר 2006 כי יש להשוות את זכויות ההומוסקסואלים לזכויות ההטרוסקסואלים בתחום ההכרה בזוגיות; ייתכן כי ההחלטה תיאלץ את הרשויות במדינה לקיים נישואים חד-מיניים בה [1]. על כל פנים, מדינות רבות בארצות הברית העבירו תיקונים חוקתיים המונעים הכרה בנישואים חד-מיניים, ובמקרים מסוימים אף אוסרים על כל הכרה שהיא בזוגיות חד-מינית.
בדרום אפריקה הכיר ב-1 בדצמבר 2005 בית המשפט העליון בנישואיהן של שתי נשים מפרטוריה, ופסק שלפי האיסור בחוקת המדינה על אפליה לפי נטייה מינית, יש לאפשר נישואים בין בני אותו המין; בעקבות הפסיקה, עבר חוק בפרלמנט ב-14 בנובמבר 2006 המאפשר נישואים חד-מיניים במדינה. מדינות רבות נוספות מעניקות זכויות הדומות לנישואים לזוגות הומוסקסואלים שערכו רישום זוגיות; אך לעתים קרובות רישום זוגיות אינו מזכה בכל הזכויות וההטבות הניתנות לזוגות נשואים.
בישראל קבע בית המשפט העליון ב-21 בנובמבר 2006 כי על מנהל האוכלוסין לרשום כנשואים בני זוג מאותו המין שהתחתנו בקנדה (בג"ץ יוסי בן ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים), אך הדגיש "איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין; איננו מכירים בסטטוס חדש של נישואים אלה; איננו נוקטים כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין הנערכים מחוץ לישראל (בין בין תושבי ישראל ובין בין מי שאינם תושבי ישראל)".
[עריכה] המחלוקת בנושא נישואים חד-מיניים
בשורש המחלוקת בנושא נישואים חד-מיניים עומדת השאלה מה מקור הלגיטימציה של מוסד הנישואים. לפי פרשנויות מסוימות, הנישואים הם מוסד דתי וסמכותו נובעת ממקור אלוהי; במקרה כזה הגדרת הנישואים תתבסס על טקסטים מקודשים. לפי פרשנויות אחרות, הנישואים הם מוסד חברתי והלגיטימציה שלהם נובעת מן ההכרה החברתית בהם. גישה שלישית רואה בנישואים מוסד משפטי, וממקמת את מקור הסמכות שלהם בחקיקה.
בעוד מצדדי זכויות ההומוסקסואלים טוענים כי הנישואים הם זכות משפטית שמעניקה המדינה לאזרחיה, טוענים מתנגדי הנישואים החד-מיניים כי הנישואים הם מוסד דתי בראש ובראשונה, ולפיכך אין לראות בהם זכות אזרחית. בתגובה מצביעים תומכי הנישואים החד-מיניים על כך שברוב המדינות ניתנות הטבות כלכליות ואחרות לזוגות נשואים, ושהמדינה מאפשרת לבתי המשפט להתערב בפירוק נישואים, ולפיכך יש בנישואים משום חוזה משפטי או אפילו כלכלי.
נימוקים אחרים המועלים במסגרת הוויכוח על נישואים חד-מיניים הם טיעונים פיננסיים הנוגעים לעלות הרחבת מושג הנישואים; טיעונים מנהליים הנוגעים לקשיים הבירוקרטיים העלולים להיגרם כתוצאה מהנהגת נישואים חד-מיניים; טיעונים חברתיים של גורמים שמרניים הרואים בהומוסקסואליות עצמה תופעה שלילית ומאמינים כי הנהגת נישואים חד-מיניים תעודד הומוסקסואליות ותביא לפגיעה כללית בערכי המוסר. בתגובה מצביעים מצדדי הנישואים החד-מיניים על נסיונן של המדינות בהן הונהגו נישואים כאלה, ואשר בהן לא נרשמו השפעות שליליות כאלו. אשר לנימוקים על עלויות החקיקה והבעיות הבירוקרטיות הנלוות אליה, מציינים מצדדי הנישואים החד-מיניים כי הומוסקסואלים ולסביות משלמים מסים ככל אזרח אחר, אך אין להם גישה להטבות הכספיות הנלוות לנישואים.
יש הטוענים כי מטרתו היחידה של מוסד הנישואים היא ליצור תנאים אידאליים לצורך הבאת ילדים לעולם, ומכיוון שזוגות חד-מיניים אינם יכולים להביא ילדים לעולם בכוחות עצמם, הרי שיש בנישואים חד-מיניים משום עיוות של מטרתו המקורית של מוסד הנישואים. על כך משיבים מצדדי הנישואים החד-מיניים כי אפילו אם נניח כי הצהרה זו (שמטרת הנישואים היא הבאת ילדים לעולם) נכונה, הרי שלא יעלה בדעתו של איש לשלול את זכות הנישואים מזוג הטרוסקסואלי שאינו מסוגל או אינו מעוניין להוליד ילדים. בנוסף הם מצביעים על המספר הגדל של זוגות חד-מיניים המגדלים היום ילדים במסגרת זוגית.
טיעונים נוספים בעד התרת נישואים חד-מיניים נשמעים מצד גורמים התומכים בהפרדת דת ממדינה, הגורסים כי איסור על נישואים חד-מיניים הוא בגדר חקיקה דתית שאינה מעניינה של המדינה.
[עריכה] דרכים נוספות להכרה רשמית בזוגיות חד-מינית
[עריכה] איחוד אזרחי
בכמה מדינות (בעיקר באירופה) יכולים בני-זוג מאותו המין לבצע טקס איחוד אזרחי, המעניק זכויות הדומות מאוד לזכויות זוגות נשואים. בין המדינות שהנהיגו איחודים אזרחיים נמצאות בריטניה, מדינות סקנדינביה ומספר מדינות בארצות הברית. רשימת הזכויות וההטבות המדויקת משתנה ממדינה למדינה, אך ברוב המקרים לא כל הזכויות הניתנות לזוגות נשואים ניתנות לזוגות שביצעו איחוד אזרחי, בעיקר בתחום האימוץ ובארצות הברית בתחום ההגירה.
[עריכה] רישום זוגיות
ישנן מדינות (הדוגמה הבולטת היא צרפת) בהן יכולים זוגות חד-מיניים החיים ביחד להירשם במאגר מידע, הרשמה המעניקה להם מקצת הזכויות של זוגות נשואים. בכמה מקומות רישום כזה אינו מוגבל רק לזוגות הומוסקסואליים, אלא לכל שני בוגרים החיים ביחד - למשל אח ואחות, או שותפים לדירה.
[עריכה] מעמד ידועים בציבור
במדינות שונות (בהן ישראל) קיימת הכרה דה פקטו בזוגיות של זוגות לא נשואים החיים יחדיו. הכרה כזו קיימת לעתים גם במדינות המציעות לאזרחיהן אפשרות של איחוד אזרחי או רישום זוגיות. בני-זוג החיים ביחד מעל פרק זמן קובע כלשהו, וידועים בקרב משפחתם וסביבתם הקרובה כזוג לכל דבר, רשאים לקבל זכויות דומות לזכויות זוגות נשואים. החיסרון בשיטה זו הוא הצורך להוכיח את עצם הזוגיות (בעוד שבמקרים אחרים נדרש תהליך פרוצדורלי פשוט), וכן הצורך הקבוע לפנות לערכאות משפטיות לצורך קבלת הזכויות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- יובל מרין, "נישואין בין בני זוג מאותו מין והכשל שבאלטרנטיבות לרגולציה משפטית של זוגיות חד-מינית", המשפט ז' 253 (תשס"ב-2002).
- ביטון, "השפעתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על מעמדם של זוגות חד-מיניים", קרית המשפט ב' 401 (2002).
