אימוץ ילדים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אימוץ ילדים הוא קבלת ילד, בן ביולוגי למשפחה זרה, והפיכתו באופן חוקי לחלק מהמשפחה המקבלת. אימוץ כרוך בדרך-כלל בביטול הזכויות והחובות החוקיות של המשפחה הביולוגית כלפי הילד, והעברת חובות וזכויות אלה למשפחה המאמצת. בתום תהליך האימוץ, אין הבדל מבחינה חוקית בין הורה ביולוגי להורה מאמץ.
במדינות שונות חוקים שונים לאימוץ ולתהליכים שלאחר האימוץ. בחלק מהמדינות נהוג אימוץ "סגור", שבו נמנע כל מגע בין הילד המאומץ (שלעיתים אף אינו יודע שהוא מאומץ) לבין הוריו הביולוגיים. במדינות אחרות יש דרגות שונות של "פתיחות", המאפשרת מידה מסוימת של קשר בין הילד לבין הוריו הביולוגיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיבות לאימוץ
מרבית הילדים נמסרים לאימוץ משום שהוריהם הביולוגיים החליטו (או שוכנעו) שאינם יכולים לדאוג לילד כראוי. במרבית מדינות העולם יש לרשויות החוק סמכות להפקיע ילדים מחזקת הוריהם ולמסרם לאימוץ במשפחה אחרת, או למשפחה אומנת, במקרים בהם ההורים הביולוגים אינם מסוגלים (לדעת הרשויות) לדאוג לילד כראוי. חלק קטן יחסית מהילדים המאומצים הם יתומים, שהוריהם נפטרו בטרם עת. ביהדות, אימוץ ילדים יתומים הוא מצווה, אם כי בשונה מהחוק בישראל ובמדינות אחרות בעולם, אימוץ על-פי ההלכה אינו מבטל את הזיקה המשפטית בין הילד לבין הוריו הביולוגיים. חלק אחר הוא ילדים שננטשו בידי הוריהם בבית-החולים לאחר לידתם (בדרך כלל משום שנולדו מחוץ לנישואין, או שנולדו בעלי מום. נטישה שכזו היא עבירה פלילית).
ההורים המאמצים הם בדרך-כלל זוגות נשואים חשוכי ילדים. היות שהביקוש לילדים מאומצים גדול בדרך-כלל ממספר הילדים שנמסרים לאימוץ, מדינות שונות מציגות מגבלות ודרישות שונות להורים כדי שיוכלו לאמץ ילד. כיום נערך מאבק במדינות שונות בעולם כדי לאפשר גם לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים (ראו בעניין זה פסק דין של בית המשפט העליון: ע"א 10280/01 ד"ר טל ירוס-חקק וד"ר אביטל ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה), וראו גם: הורות הומו לסבית.
במקרים מסוימים ילדים אומצו על-ידי משפחות לאחר שהופקעו מרשות הוריהם הביולוגיים בשל יחס פטרוני של השלטון לתרבות ההורים. האבוריגינים באוסטרליה סבלו בעבר ממדיניות כזו, כמו גם האינדיאנים בארצות הברית ובקנדה. יש הטוענים שתופעה דומה התרחשה גם בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כשילדי יהדות תימן בישראל נחטפו מהוריהם על-ידי הרשויות ונמסרו לאימוץ (ראו ילדי תימן).
לעיתים קורה כי הורים, שמסרו את ילדיהם לאימוץ, חוזרים בהם. בחלק ממדינות העולם, חוקי האימוץ מאפשרים פרק-זמן מסוים בו יכולים ההורים הביולוגיים לשנות את דעתם ולקבל את ילדם בחזרה לחזקתם. בשנת 2004 הגיע מקרה כזה לכותרות בישראל, לאחר שאם ביולוגית ביקשה לקבל את בנה בחזרה, וההורים המאמצים התנגדו להחזירו, והתנהל מאבק משפטי בין הצדדים. למעשה, מאבקים מסוג זה אינם נדירים, אולם בדרך-כלל מוטל עליהם חיסיון משפטי מלא, מתוך שיקולי טובת הילד.
[עריכה] איחוד
לילדים מאומצים רבים, כמו גם להורים ביולוגיים שילדיהם נמסרו לאימוץ (ברצונם או בניגוד לרצונם), יש רצון טבעי לפגוש בבני משפחתם הביולוגית. בישראל, ילד מאומץ שהגיע לגיל 18 יכול לפתוח את תיק האימוץ הממשלתי, בו רשומים פרטי משפחתו הביולוגית, ואם גם הוריו הביולוגיים מעוניינים בכך, הוא יוכל לפגשם.
תיקי האימוץ נשמרים, בין השאר, כדי למנוע גילוי עריות שלא מדעת בין ילדים מאומצים לקרובי משפחתם הביולוגית.
[עריכה] אימוץ חו"ל בישראל
בשל המיעוט היחסי של ילדים הנמסרים לאימוץ, נפוץ בישראל המנהג של אימוץ ילדים ממדינות אחרות. אימוץ מסוג זה מכונה אימוץ חו"ל. הילדים המאומצים הם בדרך-כלל יתומים או ילדים שנמסרו לאימוץ במדינות נחשלות יחסית, שם הביקוש לילדים מאומצים נמוך יותר. במקרים נדירים הילדים המאומצים נקנים תמורת כסף מהוריהם הביולוגיים; במקרים נדירים עוד יותר, הילדים נחטפו מהוריהם הביולוגיים ונמסרו לאימוץ (ללא ידיעת ההורים המאמצים, שהאמינו שמדובר בילד שנמסר לאימוץ בידי הוריו).
[עריכה] הליכי אימוץ בין ארצי
על פי החוק, אימוץ בין ארצי מבוצע אך ורק באמצעות עמותה שנקראת עמותה מוכרת, שקיבלה הרשאה מיוחדת ועמדה בתנאים שנקבעו והיא מוכרת על ידי שר העבודה והרווחה ושר המשפטים לצורך טיפול בנושא (הרחבה על עמותת אימוץ מוכרת תנתן בהמשך). עבור עמותה מוכרת נקבעו בחוק תפקידים רבים ושונים. עמותה מוכרת מצויה בפיקוח של "הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי", גוף השייך למשרד העבודה והרווחה.
ההתקשרות של ההורה המאמץ עם עמותה מוכרת נעשית בחוזה. במסגרת החוזה נקבעות ההתחייבויות של כל אחד מהצדדים – ההורה מצד אחד, העמותה המוכרת מצד שני; כן נקבעים האופן, המועדים והתנאים להעברת התשלום לעמותה, לעיתים תוך הפקדת חלקו בנאמנות אצל עו"ד מטעם העמותה.
לאחר התקשרות זו מתחיל הליך פרוצדורלי הכולל מספר שלבים –
- בדיקת התאמתו של ההורה לאימוץ בין ארצי,
- יצירת הקשר עם המדינה הזרה,
- אימוץ הילד במדינה הזרה ועל-פי חוקיה,
- הבאת הילד לישראל,
- השלמת הליך האימוץ בישראל וגיור הילד.
גם לאחר החזרה לישראל, נמשך הקשר עם עמותת אימוץ לפחות שלוש שנים נוספות, תקופה שבה על העמותה לבצע בדיקות תקופתיות ומעקב, לשם דיווח על מצב הילד לרשויות האימוץ במדינה הזרה ובישראל. בשל הפרוצדורות הסבוכות בהליך אימוץ ילד בחו"ל וההקשרים המשפטיים הרבים של הליך אימוץ בין ארצי, מומלץ להורה המבקש לאמץ להיעזר בייעוץ וייצוג משפטי כבר בשלב הראשוני של לפני החתימה על הסכם עם עמותת אימוץ מוכרת. במקרים רבים הליך אימוץ מלווה בחששות ובחוסר ודאות הנובע ממורכבות הליכי אימוץ בין ארצי, מריבוי הגורמים המעורבים בו (ההורה הביולוגי, רשויות החוק במדינה הזרה וכו'), וכמובן מהאלמנטים הנפשיים והפסיכולוגיים הנובעים מעצם טיבו של הנושא – בניית תא משפחתי. ליווי משפטי יקל על חוסר הוודאות, לפחות בכל המרכיבים המשפטיים והבירוקרטים. כפי שניתן להבין, גם כאשר נוצר קשר רגשי ונפשי עמוק בין הילד וההורה המאמץ כבר מהרגע הראשון של המפגש ביניהם - הרי עד לקבלת ה"חותמת הרשמית" והסופית, לעתים על ההורה לעבור דרך מפותלת. הליווי המשפטי יכול להקל על ההורה לעבור דרך זו בבטחה עד לאימוץ סופי של הילד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אימוץ בין-ארצי - אתר מידע על אימוץ חו"ל בישראל
- פירוט כל ההליכים המשפטים הנדרשים במהלך אימוץ ילדים בין-ארצי והחוקים הכרוכים באימוץ חו"ל מאת עו"ד גלית עופר.
- אימוץ ילדים בראי היהדות, מאת פרופ' אברהם ס. אברהם, באתר "דעת"
- מידע על אימוץ ילדים באתר משרד הרווחה
- "מדברים אימוץ" הכול על אימוץ ילדים בארץ ובחו"ל.
- "קוראים אימוץ" ספרים בנושא אימוץ ילדים
- "פורום אימוץ בווינט" פורום תמיכה להורים מאמצים
- אימוץ ילדים, באנציקלופדיה של מקראגשר
קטגוריות: סוציולוגיה | משפחה | חוק ומשפט | ילדות
