מלחמת האזרחים הפינית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת האזרחים הפינית הייתה מלחמת אזרחים עקובה מדם, שהתרחשה בפינלנד בתחילת המאה ה- 20.
[עריכה] רקע למלחמת האזרחים
פינלנד לא הייתה מדינה עצמאית עד למאה ה- 20. במשך קרוב ל-700 שנים הייתה בשליטה שבדית. בשנת 1809 כבש הצאר אלכסנדר הראשון את פינלנד משבדיה וסיפח אותה לקיסרות רוסיה, כ"דוכסות" חסות.
במהלך המאה ה-19 הייתה פינלנד לזירת התגוששות בין האימפריה הרוסית לבין שבדיה על השליטה בצפון אירופה, תוך שהפינים משלמים את מחיר המאבק בדמות רעב ומגיפות. נפילת הצאר הרוסי, והמהפכה הקומוניסטית ב-1917 אפשרו לסנאט הפיני להכריז על עצמאות ב-6 בדצמבר 1917.
[עריכה] צדדי הסכסוך
בין תושבי המדינה הצעירה נתגלתה מחלוקת, שחצתה את האוכלוסייה הפינית:
- ה"אדומים" – צבא הפועלים והאיכרים, תמכו במהפכה הבולשיביקית, בתמיכתה של רוסיה, וראו ברוסיה מודל לשלטון "נכון".
- ה"לבנים" - צבא המעמדות העליונים בחֶברה, היו לאומניים, דחו את הקומוניזם, וראו בגרמניה את הדגם המתאים למדינה החדשה.
בין שתי הקבוצות גאתה האלימות, והסלימה למלחמת אזרחים עקובה מדם, שארכה כחצי שנה, 108 ימים. במלחמת האזרחים הפינית נהרגו כ-30,000 פינים בידי אחיהם. ה"לבנים" אמנם ניצחו, ופינלנד הפכה לדמוקרטיה מערבית, אך הקרע בחברה הפינית לא התאחה במהירות, והרציחות הפוליטיות נמשכו עוד זמן רב.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
