מדבר גובי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגובי הוא אזור מדברי גדול בצפון סין ובדרום מונגוליה. המדבר נתחם בידי הרי אלטאי מצפון, והרמה הטיבטית והמישור הסיני מדרום מערב. פירוש השם במונגולית הוא "מדבר", על אף שהמונגולים מבדילים בין הגובי לבין מדבר של ממש, מכיוון שניתן לקיים בגובי חיים. לגובי מספר שמות חלופיים בסינית, ביניהם שא-מו ("מדבר החול") וחאן-חאל ("הים היבש").
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מדבר גובי מיושב מזה שנים רבות נוודים מונגולים,קזחים וטטרים שנדדו עם עדריהם וגרמו לסבל לארצות השכנות, כל מתי שלא ירדו גשמים במדבר פשטו הטטרים על האזורים על האזורים הפוריים שסביב המדבר. הפשיטות של הטטרים הניעו את הסינים לבנות את החומה הסינית במאה השלישית לפסה"נ.מעטים החוקרים המערביים שנכנסו לשטחו עד למאה ה-20 וביניהם ניתן למנות את מרקו פולו. בשנת 1925 יצאה משלחת מחקר מדעית אמריקאית לגובי על מנת לחפש חיות וצמחים קדומים, אנשי המשלחת גילו שבמדבר חיו בעבר הרחוק דינוזאורים וקרנפים חסרי קרניים ענקיים ואפילו מצאו ביצי דינוזאורים.
[עריכה] גאוגרפיה
רוחבו של הגובי ממזרח למערב כ1600 ק"מ ואורכו מדרום לצפון כ800 ק"מ. שטחו כ1,300,000 קמ"ר והוא אחד המדבריות הגדולים בעולם. בניגוד לדימוי המקובל של מדבר, מרבית שטחו של הגובי אינו מכוסה חול אלא סלעים. האקלים בגובי הוא קיצוני. בקיץ הטמפרטורה גבוהה ועשויה להגיע ל45 מעלות, ובחורף היא צונחת מתחת לאפס, ועשויה להגיע לשיא של 40- מעלות. החורף הוא העונה היבשה, והקיץ והאביב מתאפיינים בגשמי מונסון ובסופות שלג. על אף התנאים הקשים, משמש מדבר גובי בית גידול למינים שונים של בעלי חיים, כגון גמלי פרא, לטאות, שועלי גובי, דובים ונמרים.
