מיתר (כלי מיתר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיתר הוא חוט מתוח, העשוי בדרך-כלל ממתכת, פלסטיק או גיד, ומשמש להפקת הצליל של כלי המיתר. עובי המיתר, מתח המיתר, ואורך המיתר קובעים את גובה הצליל המתקבל. בכל כלי המיתר, ישנם מפתחות כיוון, שהמיתר מלופף סביבם, ובעזרתם הנגן יכול לכוון את המיתר. כאשר המיתר לא מתוח, הוא מפיק צליל נמוך וחלש ביותר, שהאוזן האנושית לא מסוגלת לשמוע אותו. בכל כלי המיתר, מיתרי הבס עשויים ממתכת מלופפת, כאשר המיתרים עבור הצלילים הגבוהים עשויים מחומרים שונים: בגיטרה קלאסית, המיתרים הגבוהים עשויים מפלסטיק, בגיטרה אקוסטית ובכלי הקשת המיתרים הגבוהים עשויים ממתכת. ישנם מספר איכויות שונות של מיתרים, ומספר סוגים שונים של מיתרים, אשר משתנים בין כלי המיתר השונים. בגיטרה, למשל, המיתרים מדורגים לפי רכות המיתר (וגם כך הפקת הצליל), כאשר הכי קשה הוא 13, והכי רך הוא 9. ברוק משתמשים במיתרים קשים, ובמוזיקה קלאסית במיתרים יותר רכים. בתקופות קדומות, המיתרים היו עשויים מגידים. מיתרים כאלו נקרעו במהירות, וכן גם הפיקו צליל חלש יותר, בהשוואה למיתרי מתכת. נגינה על המיתר שוחקת אותו, ועל כן יש להחליף את המיתרים מידי פעם, לפי תדירות הנגינה. מיתר שחוק שלא הוחלף, בסופו של דבר ייקרע.