היסודות המתמטיים של פילוסופיית הטבע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היסודות המתמטיים של פילוסופיית הטבע (בלטינית, Philosophiae Naturalis Principia Mathematica) הוא ספר שנכתב על ידי סר אייזק ניוטון (הוצא לאור ב5 ביולי, 1687) ומציג את עיקרי עבודתו בפיזיקה ומתמטיקה ותפיסת העולם שלו, ששימשו את הבסיס העיקרי לפיזיקה במשך מאות שנים, והפך לאחד הספרים הקנונים במדע. ברטרנד ראסל, קרא לספרו החשוב "פרינציפיה מתמטיקה - Principia Mathematica" בעקבות ספרו של ניוטן.
הספר מתאר את תפיסתו של ניוטון באשר לתיאור המתמטי של הטבע - תפיסה הקובעת כי ניתן לתאר את ההתנהגות של מערכות פיזיקליות בעזרת משוואות דיפרנציאליות (למרות שהן לא מופיעות בספר) ונתוני התחלה.
הספר מתאר את שלושת חוקי המכניקה שהגה וכן את חוק המשיכה האוניברסלי.
כמו כן, הספר מתאר את יסודות האופטיקה הגאומטרית, כפי שטבע אותה ניוטון.
למרות שניוטון פיתח את היסודות של החשבון האינפינטסימלי לפני כתיבת הספר, הם אינם מופיעים בו וזאת עקב הרצון של ניוטון להראות לעמיתיו (שרובם היו שמרנים והתנגדו לרעיון החדשני) את נכונות התאוריה.
לספר שלושה כרכים:
- על תנועה של גופים
- עוד על תנועה של גופים
- המערכת של העולם
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
