היכל הספר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היכל הספר, אגף של מוזיאון ישראל, מצוי בגבעת רם, בירושלים, ומשמש משכנן של תגליות ארכיאולוגיות יוצאות דופן: מגילות מדבר יהודה וכתבי-יד עתיקים ונדירים של התנ"ך, כגון כתר ארם צובה.
תוכן עניינים |
[עריכה] אדריכלות
במקור תוכנן המבנה להוות חלק מהספריה הלאומית על קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית הסמוכה.
המבנה תוכנן על ידי האדריכל ארמן פיליפ בארטוס (1910 - 2005) אשר נבחר בשנת 1955 על ידי מממן הפרויקט, דוד שמואל גוטסמן (1885 - 1956), אשר רכש ארבע מהמגילות עבור המוזיאון והסכים לממן את המבנה להצגתם. האדריכל בארטוס נבחר בשל קשריו המשפחתיים לגוטסמן, וניישואיו לסלסט רות, ביתו של גוטסמן. עם בארטוס שיתף פעולה בתכנון המבנה האדריכל פרדריק ג'ון קייסלר (1890 - 1965). בחירת האדריכלים עוררה התנגדות רבה בקרב אדריכלים ישראלים אשר טענו כי למבנה בעל חשיבות זה יש לבחור אדריכלים מקומיים. הביקורת הועלתה בעיקר נגד הנפוטיזם וכן נגד ההשכלה הארכיטקטונית של קייסלר אשר לא סיים את לימודי האדריכלות שלו (אותם עשה בוינה וברלין) והיה חסר תואר רשמי (אף שהיה לו רישיון של מדינת ניו יורק לעסוק באדריכלות).
[עריכה] תיאור המבנה
המבנה מורכב ממסדרון תת קרקעי המוביל לאולם המצוי מתחת לכיפה. שני-שלישים של האולם בנויים מתחת לפני השטח, וכיפתו משתקפת בברכת המים המקיפה אותו. הכניסה להיכל הספר נמוכה ממפלס המוזיאון. בין הכניסה לאולם המרכזי מבנה דמוי מערה בו מוצגים כלים המתאים את חיי קהילת האיסיים במדבר.
הסמיכות של הכיפה הלבנה לקיר הבזלת השחור שלידו - צורות גאומטריות מנוגדות כל כך - יוצרת תופעה מיוחדת ורבת רושם בנוף. צורה זו באה לסמל את מאבק "בני האור" ב"בני החושך" כפי שהאמינה כת האיסיים, שמייחסים לה את כתיבת מגילות מדבר יהודה המוצגות בהיכל.
[עריכה] תצוגות היכל הספר
מרבית המגילות אינן מוצגות במוזיאון על מנת לאפשר את שימורן. על מנת להגן על המגילות מוצג קטע ממגילה בין 3 ל-6 חודשים, ולאחר מכן מוחזר לשימור ומוחלף במקטע אחר. בקומה התחתונה של האולם מוצג כתר ארם צובא.
[עריכה] טריוויה
בשל ייחודו של המבנה, שימש המבנה כרקע למספר סרטי מדע בידיוני.
