בורון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 5 | ||||
| סמל כימי | B | ||||
| סדרה כימית | מתכות למחצה | ||||
| צפיפות | 2460 kg/m3 | ||||
| מראה | שחור |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 10.811 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | {{{רדיוס ואן דר ולס}}} pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 3 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | 2,076°C | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 3,927°C | ||||
| לחץ אדים | 0.348 Pa ב 2573°K | ||||
| מהירות הקול | 16200 מטר לשנייה ב293.15°K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 2.04 | ||||
| קיבול חום סגולי | 1026 J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | 1.0 10-4/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | 27.4 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 800.6 kJ/mol | ||||
בורון (Boron) הוא יסוד כימי שמספרו האטומי הוא 5 וסמלו הכימי הוא B.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות
בורון מסוגל להעביר קרני אינפרא - אדום. הוא מוליך חשמל גרוע בטמפ' החדר אבל מוליך מצוין בטמפרטורות גבוהות יותר. לבורון יש את כוח מתיחה הגבוה ביותר מכל היסודות, כלומר, סיבים או כל צורה אחרת של בורון יכולה לעמוד בלחץ ומשקל רב מבלי להשבר או להקרע.
[עריכה] שימושים
תרכובת בורון החשובה ביותר היא Na2B4O7 · 10H2O שמשמשת בכמויות גדולות ליצירת פיברגלס. שימושים נוספים:
- בזכות להבתו הירוקה, לבורון אמורפי מגוון שימושים בתחום הפירוטכניקה.
- חומצה בורית היא תרכובת חשובה בתעשיית הטקסטיל. שימשה גם בתחום הדברת חרקים.
- לתרכובות בורון שימוש נרחב בסינתזה של חומרים אורגניים.
- מבורון מייצרים פיירקס (זכוכית עמידה בחום).
- תרכובות בורון משמשות כחומר שימור לעץ, יש בהן ייתרון בזכות רעילותן הנמוכה.
- בורון-10 משמש כעזר בקרה בכורים גרעיניים, כמגן נגד קרינה וכגלאי ניוטרונים.
- לסיבי בורון כוח מתיחה גבוה, הם קלים ומשמשים לעיתים קרובות בבניית מבנים בחלל האוויר.
- NaBH4 יכול להפוך קטונים ואלדהידים לכוהלים ויש לו שימוש בכימיה אורגנית.
- תרכובות בורון שונות נראות מבטיחות לטיפול בדלקת פרקים (ארתריטיס)
- תרכובות מימן של בורון משחררות אנרגיה רבה כשהן מתחמצנות והן נחקרו בתור דלק לטילים.
[עריכה] היסטוריה
תרכובות בורון ידועות לאדם כבר אלפי שנים. במצרים העתיקה, חניטה הייתה תלויה במחצב בשם נטרון שהכיל תרכובות בורון יחד עם כמה מלחים נפוצים אחרים. בסין השתמשו כבר בשנת 300 לספירה בתרכובות בורון בזיגוג זכוכית, גם ברומא העתיקה בורון שימש להכנת זכוכית.
בורון לא בודד עד לשנת 1808 כאשר לואי ז'וזף גיי-ליסק (Joseph Louis Gay-Lussac), האמפרי דייווי ולואיס ג'קאוס (Louis Jacques Thénard) הצליחו להכין תמצית 50% בורון. חוקרים אלו לא זיהו את בורון בתור יסוד בפני עצמו. רק ב־1824 ג'ונס ג'יקוב ברזילאוס (Jöns Jakob Berzelius) זיהה את בורון בתור יסוד בפני עצמו וב־1909 הכימאי האמריקאי וויינטראוב (W. Weintraub) הצליח להפיק בורון טהור.
[עריכה] צורה בטבע
ארצות הברית ותורכיה הן המקור הגדול ביותר לבורון בעולם. בורון לא נמצא בטבע בצורתו החופשית, הוא מופיע בתרכובות שונות, כמו למשל חומצה בורית.
לא קל ליצר בורון טהור, השיטות הראשונות כללו תגובה בין בורון חמצני למתכות כמו מגנזיום ואלומיניום, אבל התוצר הסופי היה לעיתים רחוקות נקי מזיהומים כמו תרכובות בורון ומגנזיום או אלומיניום. היום מכינים בורון טהור כשמערבבים בורון הלוגני נדיף עם מימן בטמפרטורות גבוהות.
[עריכה] אמצעי זהירות
בורון ותרכובות בורון לא רעילות ולכן לא דורשות אמצעי זהירות מיוחדים. תרכובות "אקזוטיות" של בורון ומימן כן רעילות ולכן דורשות אמצעי זהירות מיוחדים.
