גדי יגיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדי יגיל (נולד ב-1945) שחקן ובדרן ישראלי.
יגיל יליד חיפה, שירת בלהקת פיקוד צפון בין השנים 1963 - 1965. התחיל דרכו בתיאטרון העממי בהצגה "תעלולי נסר-א-דין" ואחרי כן הופיע בתיאטרון הקאמרי בהצגות "עוץ לי גוץ לי" ו"אדרת". השתתף בהצגות התאטרון המוסיקלי של גיורא גודיק ובמחזות הזמר "הלו דולי" ו"אירמה לה דוס". ב-1970 הופיע בתוכנית יחיד "חיי כלב" שהוצגה מעל 600 פעם בין השנים 1975 - 1985. הופיע בשתי תוכניות יחיד נוספות "חיקיתי לך ארצי" ו"עובר ושב".
ביידיש הופיע בראשונה ב-1970 בהצגת "שירי חומש" של איציק מאנגער בתאטרון העממי וכן ב"מגילה" של מאנגער בתפקיד פסתרוגתא בטלוויזיה הישראלית. ב-1985 הנחה את הפסטיגל לאותה שנה לצידו של אבי קושניר. ב-1990 הופיע לראשונה עם תאטרון "יידישפיל" ב"שירי חומש" בהפקה מיוחדת לפסטיבל ישראל, בשנת 1993 השתתף בתפקיד הכושי מידג' בהצגה "אני לא רפפורט" לצידו של יעקב אלפרין. ב- 1995 השתתף בהפקה מחודשת של "שירי חומש". וב-1998 ב"מנגינה שבלב" ומאוחר יותר ב"געבירטיג". בקולנוע השתתף בסרטים "השכונה שלנו" (1967), "כץ וקרסו" (1970). ב-1992 השתתף בסדרת הטלויזיה "שכנים". שיחק בתאטרון באר שבע בקומדיות "כסף קל" ו"חלום ליל קיץ" בתפקידים ראשיים וכן בדוקטור דוליטל וב"סקפינו", דזיג'ן ושומאכר עם יעקב בודו.